קרוהן וקוליטיס: חשוב לאבחן בהקדם
מחלות מעי דלקתיות - קרוהן או קוליטיס - אינן ניתנת לריפוי מלא. עם זאת, אבחון מוקדם וטיפול מהיר עשויים להעלים לחלוטין את התסמינים - ולהפוך את המחלה לרדומה, בזכות מהפכת הטיפולים הביולוגיים
30-40 אלף איש בישראל חולים במחלות מעי דלקתיות - קרוהן או קוליטיס. מחלות אלה גורמות לחולים סבל רב ופוגעות באזורים שונים במערכת העיכול. עם זאת, על אף שמדובר במחלות כרוניות, טיפול מוקדם במחלה מעלה את הסיכוי להצלחת הטיפול. לכן, חשוב לשים לב האם מדובר בבעיית עיכול זמנית וחולפת (זיהומית לדוגמא) או שמא מדובר בהתפתחות מחלת מעי דלקתית. במקרה הצורך, כשהתלונות מתארכות, יש לפנות בהקדם לאבחון וקבלת טיפול מתאים.
כאשר מדברים על מחלות מעי דלקתיות, מדובר בעיקר על שתי מחלות: קרוהן וקוליטיס כיבית (Ulcerative Colitis - אולצרטיב קוליטיס). קוליטיס היא מחלה העשויה לערב את כל המעי הגס, או רק חלקים מהמעי הגס. המחלה מתחילה בפי הטבעת - ועשויה להימשך לאורך המעי הגס. הדלקת עשויה להיפסק בכל מיני מקומות לאורך המעי. בהתאם למיקום, יינתן שם הדלקת. כך, למשל: פרוקטיטיס - אם הדלקת מערבת את ה-20 ס"מ הראשונים במעי; פנקוליטיס - אם הדלקת מערבת את כל המעי הגס. בכל מקרה, הדלקת במחלת הקוליטיס תמיד תתחיל בפי הטבעת. המחלה פוגעת ברירית המעי, השכבה הכי עליונה של המעי - ומתבטאת בשלשול דמי; לפעמים נוצרת תחושת טנזמוס (צורך ללכת לשירותים - אך ללא תוצר; בעברית: טחירה). ככל שהמחלה יותר מפושטת, עשויות להתווסף תלונות נוספות, כגון: חום, כאבי בטן וירידה במשקל.
מחלת קרוהן שונה בפיזור ובמהות הפגיעה בדופן המעי. המחלה עלולה לפגוע במערכת העיכול בכל מקום, מהפה ועד פי הטבעת. במקרים הקלאסיים של המחלה, תהיה פגיעה בקצה המעי הדק ותחילת המעי הגס. המחלה פוגעת בכל שכבות הדופן של המעי ולכן עשויה להתבטא במספר צורות. הצורה הקלאסית היא הצורה הדלקתית, בה החולים יתלוננו על כאבים בבטן הימנית התחתונה, שלשול, חוסר דם וחולשה.
כאבים קשים, התכווצויות ונפיחות. צילום: שאטרסטוק
הסתמנות אחרת של המחלה עשויה להיות חסימתית ותתבטא בכאבים קשים, התכווצויות, ונפיחות כשעה - שעתיים אחרי הארוחה ונטייה לעצירות. הסתמנות שלישית של קרוהן, במקרים בהם המחלה מערבת את דופן המעי. במקרים אלה, עשויים להתפתח אבצסים או פיסטולה (חיבור בין איבר אחד לשני). פיסטולה עשויה להיות בין לולאת מעי אחת לשנייה, בין לולאת מעי לפי הטבעת, חיבור לדופן הבטן, לכיס השתן ועוד. בכל אחד מהאפשרויות, צפויות תלונות שונות. בנוסף, עלול להתפתח חור במעי (פרפורציה) - ואז יהיה אבצס בחלל הבטן.
מהם הגורמים למחלות?
לא ידוע מהם הגורמים למחלות, אך יש במחלות אלה אלמנט גנטי. המחלות שכיחות יותר בקרב יהודים. באופן מיוחד, בקרב יהודים אשכנזים, נמצאו הרבה גנים או מוטציות של גנים הקשורים במחלות אלה. מלבד האלמנט הגנטי, קיימים מקרים בהם פגיעה במערכת החיסון של החולה גורמת להתפתחות המחלות. לצד אלה, יש גם את המיקרוביוטיקה – הרכב החיידקים השונים המצויים באדם, שבשילוב הנטייה הגנטית עלולים לגרום להתפתחות מחלת מעי דלקתית.
האם יש קבוצות סיכון?
טווח הגילאים השכיח ביותר להתפרצות המחלות: 15-30; בנוסף, יש גל קטן יותר בטווח הגילאים 50-60. המחלה פורצת פחות או יותר באופן שווה, בקרב גברים ונשים.
טיפול משולב. צילום: שאטרסטוק
מהו הטיפול המומלץ במחלות מעי דלקתיות?
בקוליטיס, דרכי הטיפול תלויות בהיקף המחלה ובחומרתה. אם המחלה ממוקמת במעי השמאלי או ברקטום ובקרבתו, אפשר להתחיל טיפול משולב, ע"י כדורים דרך הפה, ונר או חוקן, דרך פי טבעת. התרופות הן מקבוצת האמינו-סליצילטים (כגון: רפסל, אסקול או פנטזה). צורת נתינת התרופות תהיה בכדורים, חוקנים, גרנולות או נרות. אם המחלה מפושטת בכל המעי, ינתן טיפול דרך הפה. אם הטיפול אינו מספיק והחולה עדיין מתלונן על סבל וכאבים - נוסיף טיפול בסטרואידים. אם גם טיפול זה נכשל, מוצעות תרופות העובדות על המערכת החיסונית או תרופות ביולוגיות. כיום, קיים מגוון תרופות ביולוגיות, המתאימות לטיפול במחלות. תרופות ביולוגיות הנקראות אנטי טי.אנ.אף (TNF - Tumor necrosis facto) מדכאות את התהליך הדלקתי של מחלות המעי כשהן חוסמות את פעילותו של מתווך הדלקת המרע- TNF.
סוג שני של תרופות נקרא אנטיביו (Vedolizumab) - תרופה הפועלת נגד מתווכי דלקת, שפועלים על כלי דם, וכך מונעת את התפתחות הדלקת. לטיפול בקרוהן קיימת תרופה שלישית הנקראת סטלרה (Stelara). תרופה זו פועלת אף היא נגד חומר דלקתי (מסוג אחר). כל התרופות ניתנות בעירוי או בזריקות תת עוריות או בשילוב עירוי וזריקות.
היתרון הגדול של התרופות הביולוגיות נעוץ בכך שתרופות אלה מסוגלות להביא אחוז לא מבוטל של החולים להבראת רירית המעי (לא רק להיעלמות הסימפטומים!) - כל עוד משתמשים בתרופה. זהו שיפור משמעותי, מכיוון שלפני ימי התרופות הביולוגיות, הרס הרירית נחשב כמעט בלתי הפיך.
האם יש אפשרות לאבחון מוקדם? מהם התסמינים האמורים לעורר חשש כי מדובר במחלת מעי דלקתית?
אבחון מוקדם של המחלה מגדיל מאוד את אחוזי הצלחת הטיפול. לכן, יש חשיבות לכך שאנשים יהיו מודעים לתסמינים של מחלות המעי ולא ידחו את הטיפול במחלות אלה.
קוליטיס: שלשול דמי ורירי, כאבים ותחושת צורך ללכת לשירותים (ללא תוצאות) משך מעל שבועיים שלושה.
קרוהן: כאבים משך מעל ליותר משבועיים - שלושה שבועות, המלווים בהתכווצויות; כאבים בבטן התחתונה הימנית, שלשול וכו'.
בכל המקרים האלה, חשוב מאוד להגיע לרופא לאבחון בהקדם.
לסיכום: מחלות מעי דלקתיות הן מחלות כרוניות, הצפויות ללוות אתכם כל חייכם, מרגע שהתפרצו. עם זאת, אינכם צריכים להמשיך לסבול מכאבים קשים ומפגיעה באיכות חייכם. ככל שתתחילו בטיפול נכון ומותאם, בשלב יותר מוקדם - כך יגדל הסיכוי שהטיפול יצליח ואף יבריא את רירית המעי הפגועה. התאמת הטיפול הנכון עשויה להביא לכך שהסימפטומים הקשים של המחלות יפחתו מאוד או ייעלמו לחלוטין, כל עוד תמשיכו בטיפול התרופתי.
פרופ' רמי (אברהם) אליקים הוא מנהל המכון הגסטרואנטרולוגי, בבית החולים "שיבא" בתל השומר.
סייעה בהכנת הכתבה: רננה מור, כתבת zap doctors.