גלולת צילום: פתרון מושלם - לבדיקות מעיים

בדיקות גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה מוכרות לציבור, בזכות יעילותן באבחון מחלות בוושט קיבה , תריסריון ובמעי הגס. עם זאת, יש מחלות קשות לאבחון במעי הדק - שאינו נגיש לבדיקות גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה, אלא לבדיקת אנטרוסקופיה, הנותנת מענה חלקי בלבד  (enteroscopy).

גלולה מיוחדת המכילה מצלמה "עושה את העבודה" ומסייעת באבחון מחלות, שלא ניתן היה לאבחן בעזרת הבדיקות השגרתיות. מדובר בהמצאה ישראלית חדשנית, הנותנת תמונה מדויקת בנוגע למצב המעיים.

צילום איברים פנימיים שקשה לקבל מידע אודותיהם בדרך אחרת. צילום: שאטרסטוק

מהי גלולת הצילום? כיצד היא פועלת ומה תפקידה?

בשנת 1987, פגש גסטרואנטרולוג את גבי עידן, מהנדס אופטיקה מרפא"ל. תוך כדי התעניינות הדדית בתחומי העיסוק, הבינו השניים כי אפשר להשתמש בגלולה מצלמת, לצורך צילום איברים פנימיים שקשה לקבל מידע אודותיהם בדרך אחרת. הטכנולוגיה אפשרה זאת רק שנים אח"כ, ובשנת 2001 ההמצאה קיבלה את אישור ה-FDA.

זהו, בתמצית, סיפורה של גלולת הצילום המהפכנית - גלולה שבעזרתה בודקים את המעי הדק ומאבחנים בעיות רפואיות, שלא ניתן לאתר ולאבחן בדרך אחרת.

מהם היתרונות של גלולת הצילום, ביחס לבדיקות אחרות?

בעיות במעיים גורמות סבל ניכר לחולים. בעבר, היה ידוע מעט מאוד על היקף המעורבות של מחלות כגון קרוהן במעי הדק. הנזקים לרירית המעי הדק (כיבים) לא אותרו בחלקן, בגלל מוגבלות הטכנולוגיה שעמדה בעבר לרשות הרופאים.

עד אז, השתמשו בתצלומי רנטגן, בריום, CT, או MRE- שאינם שיטה בדוקה ואמינה, לבדיקת הרירית של המעי הדק  ולאיתור מקור דמם במעי הדק (כגון: דימום "ממקור לא ידוע" המופיע אצל 5%-10% מהחולים שמדממים מדרכי העיכול), כאשר ההנחה היא שהמקור לדימום הוא במעי הדק, שאורכו 5-6 מטרים. מחלות רבות, שאי אפשר לראות טוב בשום דרך, התרחשו במעי הדק. כאמור, המעי הדק אינו נגיש לגסטרוסקופיה וקולונוסקופיה; המעי הדק נגיש חלקית בלבד לאנטרוסקופיה.

מהו שיעור השיפור באבחנות, בעקבות בדיקת גלולת הצילום?

הטכנולוגיה העומדת לרשות הרפואה הולכות ומשתכללת כל הזמן. עם זאת, על אף השיפורים הטכנולוגיים, הרופאים היו מוגבלים משך שנים רבות ביכולתם לקבל תמונה פנימית של המעי הדק.

המכשירים ששימשו את הרופאים עד המצאת גלולת הצילום סיפקו להם מענה חלקי בלבד. הרופאים השתמשו באנטרוסקופ שהוחדר מהפה למעי הדק (דרך הוושט והקיבה) - כדי לראות את המעי הדק, אך לא ראו את כולו.

כך לדוגמא, הרופאים הצליחו לאתר רק 25%-30% מהדימומים שמקורם במעי הדק באמצעות אנטרוסקופיה. הגלולה העלתה את שיעור האבחון ל-50%-70% ונתנה תמונה מדויקת של המתרחש במעיים. בדומה לכך שיעור אבחון גידולים במעי הדק (שאינם שכיחים), עלה מסביבות 4% ל-8%. כך, הידע התרחב ונוספה הבנה רפואית, בנוגע לתופעות אלה וכיצד ניתן לטפל בהן.

אילו בעיות מעיים מחייבות בדיקות אנדוסקופיות?

• דימומים חריפים, שמקורם אינו ידוע - גורמים לאשפוז, נוכח אובדן דם ואנמיה.
• מחלת כיב-אולקוס.
• גידולים בקיבה או בתריסריון שגם יכולים לגרום לדימום חריף.
• מחלת קרוהן - מחלת מעיים, המתבטאת בהתפרצויות דלקתיות (בעיקר במעי הדק הסופי ובמעי הגס הימיני). במקרים כאלה, אפשר לעשות בדיקת קולונוסקופיה ולקחת ביופסיות. אך לעיתים יש חשד לקרוהן, אבל לא ניתן לראות מחלה במעי הגס או במעי הדק הסופי. במקרה כזה - או שהמטופל אינו סובל ממחלת קרוהן, או שהמחלה נמצאת מעבר לנקודת החדירה האחרונה של הקולונוסקופ. במצבים אלה, משתמשים בגלולת הצילום, שלה יש רגישות גדולה לפצעים שנמצאים במעי. הגלולה מוסיפה 25%-30% מעבר ליכולת האבחון של הקולונוסקופיה.

מדוע נדרשות גם בדיקות אחרות?

הגלולה המקורית מיועדת לצילום המעי הדק - ולא לצילום המעי הגס. מעבר לכך: קולונוסקופיה מאפשרת לקיחת ביופסיות במקרה הצורך. הגלולה מיועדת לשימוש במקרים בהם יש דימום חריף, כשהמקור לא ידוע; או במקרים בהם על אף חשד גבוה למחלת קרוהן - תוצאת הקולונוסקופיה תקינה ואינה מקדמת את האבחנה. יש לציין כי שתי ההתוויות הללו כלולות בסל התרופות.

האם קיים רק סוג אחד של גלולה?

מאז שיצאה לשוק ואושרה לשימוש בכל העולם, החברה המפתחת ממשיכה לעבוד על גלולות צילום, המיועדות לאיברים נוספים במערכת העיכול: ושט, קיבה, המעי הגס, ולאחרונה גלולה ייעודית למחלת קרוהן.

הגלולה הייעודית נבדלת מהמקורית במספר דברים: הגלולה המקורית היתה בגודל של 27X11 מ"מ - וכללה מצלמה בצד אחד בלבד, בטריה ומשדר; הגלולה מצלמת 2-6 תמונות לשנייה.

הגלולה הייעודית למחלת קרוהן ארוכה יותר- 31X11 מ"מ; יש לה שתי מצלמות,אחת בכל צד, זווית צילום של 172 מעלות ויכולת לצלם עד 35 תמונות בשנייה. כל אלה משפרים את יכולת האבחון והדיוק. אורך חיי הבטריה 12 שעות והגלולה נועדה במקור גם למעי הגס.

איך משתמשים בגלולת הצילום?

גלולת הצילום למעי הדק ידידותית למשתמש: גודלה כגודל גלולת ויטמינים (אין סיבה לחשוש מבליעת "מצלמה" גדולה...). מדובר בגודל שקל לבליעה. במשך 24 שעות שלפני הבדיקה, יש לצרוך רק כלכלה נוזלית. כמוכן צריךצום מוחלט של 12 שעות לפני בליעת הגלולה.

הגלולה משדרת למקלט, שמחובר חיצונית לגוף הנבדק וקולט את שידור הצילומים מהגלולה. לאחר שמסתיימת הבדיקה כשהבטריה נגמרת, מחזירים את המקלט למעבדה, בה מורידים למחשב את התמונות שהתקבלו במקלט. תוכנה מיוחדת הופכת את התמונות לסרט וידאו, שניתן לצפות בו במסך, כדי לאתר את הבעיות שגרמו לתופעות השונות. הבדיקה היא אמבולטורית וניתן ללכת עם הביתה לאחר בליעתה. אין צורך להישאר במרפאה.

כיצד ניתן לדעת כי הבדיקה נגמרה?

על המקלט יש נורית, שמהבהבת כל עוד הבטריה פועלת. כאשר הנורית מפסיקה להבהב, זהו סימן לכך שהבטריה התרוקנה וכי תהליך הצילום הסתיים. רק אז, ניתן לפרוק את החגורה שעליה מותקן המקלט. יש לציין כי ניתן להסתובב בחופשיות עם המקלט על הגוף, במהלך הבדיקה (כמו בבדיקות הולטר לחץ דם או הולטר לב). בסיום הבדיקה, יש להחזיר את החגורה למכון הגסטרו, שם מטפלים בתמונות.

אין צורך בהרדמה או בטשטוש או בהפסקת פעילות. צילום: שאטרסטוק

האם יש צורך בהרדמה?

אין צורך בהרדמה או בטשטוש או בהפסקת פעילות. אפשר להמשיך לקחת תרופות. אין בגלולה שימוש ברנטגן, סכנת קרינה, או ניפוח אוויר כמו בקולונוסקופיה. מלבד צום, אפשר לעבוד כרגיל.

לסיכום: סובלים מכאבים במערכת העיכול - ואינכם יודעים מהו שורש הבעיה? אין סיבה להתייאש, גם אם הבדיקות הרגילות אינן מאתרות את הסיבה לכאבים חריפים, שלשול, עצירות, דימומים חריפים, מחסור לא ברור בוויטמינים או אנמיה בלתי מוסברת.

כל התופעות האלה עשויות להיות מוסברות בעזרת גלולת צילום. יותר ממיליון אנשים כבר נבדקו בעזרת גלולת הצילום ברחבי העולם. מדובר בטכניקה פשוטה ובטוחה לשימוש והתוצאות מדויקות.

פרופ' רמי אליקים הוא מנהל המכון הגסטרו-אנטרולוגי בבית החולים "שיבא" בתל השומר.

סייעה בהכנת הכתבה: איילת מיטש, כתבת zap doctors.