פצעי לחץ: ציוד איכותי - מציל חיים

פצעי לחץ הוגדרו בעבר כפצעים הנוצרים כשחולה יוצר לחץ קבוע של מעל 32 מ"מ כספית על רקמה הנדחסת בין בליטה גרמית לבין משטח הישיבה או השכיבה. ההגדרה כיום מתייחסת לפצעים בכינוי פצעים קשי ריפוי; ומתארת את הפצעים כאזורים הסובלים מאיסכמיה - אי אספקת חמצן לאותו אזור - הגורמת לתמותה של הרקמות באזור זה. מחקר שפורסם בעבר ע"י מכון ברוקדייל קובע שפצעי לחץ הינם הגורם התמותה הנפוץ ביותר בקרב אוכלוסיה גריאטרית. מדוע מערך הרפואה בישראל לא מצליח  להתגבר על תופעה שכיחה כל כך? התשובה טמונה באיכות הציוד לטיפול בפצעי הלחץ.

מתיחה של רקמות תוך כדי ישיבה או שכיבה ממושכת בקרב חולים סיעודיים. צילום: שאטרסטוק

כיצד עלולים להיווצר פצעי לחץ?

מצבי איסכמיה היוצרים פצעים קשיי ריפוי (פצעי לחץ), נוצרים ע"פ רוב כתוצאה משילוב גורמים, ביניהם:

• חיכוך, שפשוף או מתיחה של רקמות תוך כדי ישיבה או שכיבה ממושכת בקרב חולים סיעודיים או משותקים.
• מניעת אוורור של הרקמות והתחממות, מצב הנוצר ע"פ רוב כתוצאה משימוש בכרית או מזרן המצופים בציפוי "מגומם" למניעת חדירת נוזלים לפנים המזרן. ציפויים מגוממים למיניהם יוצרים סביבה חמה דלה בחמצן ומעודדים הצטברות לחות הגורמת למצרציה ותמותת רקמות.
• לחץ נקודתי ממושך על רקמה הנדחסת בין בליטה גרמית למשטח הישיבה\ שכיבה.

חולה סיעודי, משותק, מורדם או בתרדמת- שאינו מבצע שום פעילות להמרצת הדם לא ימליח לשקם את הרקמה הפגועה. היווצרות פצעי לחץ נפוצה מאוד גם בבתי חולים וגם בקרב נכים או משותקים, הנמצאים בביתם, מכיוון שהתנאים הסביבתיים שלהם (המיטה, המזרון, המנח בו הם שוכבים) - אינם מתאימים לטיפול בפצעי לחץ ומניעת פצעי לחץ.

מהם הסיכונים הכרוכים בפצעי לחץ בלתי מטופלים?

פצעי לחץ שאינם מטופלים עלולים לגרור אשפוזים ארוכים ועלויות טיפול גבוהות, כאבים עזים הנמשכים 24 שעות ביממה ללא הפוגה בפצעים מורכבים גם ריח ריקבון בשל תהליך הריקבון של הרקמות.

כיצד ניתן לטפל בפצעי לחץ או למנוע את היווצרותם?

טיפול מניעתי בפצעי לחץ וטיפול בפצע לחץ קיים:

• יש להימנע משימוש במזרנים וכריות המצופות חומרים פלסטיים או מגוממים.
• מומלץ לשבת או לשכב רק על כריות או מזרנים הבנויים מחומרים המאפשרים אספקת אוויר לרקמה החיצונית ומניעת הצטברות נוזלים בין הגוף למזרן או הכרית.
• מומלץ להשתמש במזרנים וכריות הכוללים מערכת המאפשרת דינמיות של משטר הלחצים בין הגוף למזרן, ע"י העברת אוויר ממקטע למקטע, בהתאם ללחצים שמייצר הגוף. זאת כדי להימנע מלחץ חריג בנקודה מסוימת. תנועה דינמית של אוויר ממקטע למקטע תאיץ גם את המטבוליזם התוך תאי ותסייע לתהליכי החלמה והתאוששות הרקמה.
• מבנה המזרן\כרית צריך למנוע כוחות חיכוך וגזירה בעת הנעת הגוף ביחס למזרן, קיימים מזרנים וכריות הבנויים מעמודי אוויר ששוקעים ומתרוממים ביחס לגוף ע"פ פיזור הלחצים ונעים באופן חופשי עם הגוף בכל פעם שהגוף מוסט מצד לצד. היענות עמודים אלו לתנועת הגוף מונעת את החיכוך ומפחיתה משמעותית את הנזק לרקמות תוך כדי תנועה בכסא הגלגלים או במיטה.
• שימוש באמצעים להגברת זרימת הדם (אימון אקטיבי פאסיבי), שיפור תפקודי לב ריאה ושיפור מטבוליזם (עמידה בעמידון - מתקן עזר להעמדת משותקים) , טיפול סיעודי רפואי ותזונה עשירה בחלבונים.

התאמת כסא הגלגלים בצורה מקצועית. צילום: שאטרסטוק

הרפואה המודרנית קובעת כיום: ניתן למנוע לחלוטין הופעת פצעי לחץ וניתן לטפל ולסגור פצעי לחץ במהירות רבה. בתי משפט בכל העולם פסקו במאות מקרים שהופעת פצע לחץ מקורה ברשלנות רפואית של הגורמים המטפלים, בין אם מדובר בטיפול בחולה סיעודי בקהילה, בבית אבות או בבית החולים.

מניעת פצעי לחץ קלה יותר וזולה יותר מאשר הטיפול בהם - לאחר שכבר נוצרו. לשם מניעת פצעי הלחץ דרושה הקפדה על שגרת טיפולים סיעודיים, תזונתיים, פיזיולוגים ואחרים תוך שימוש בציוד עזר הכרחי כמו מזרנים וכריות ישיבה נגד פצעי לחץ, התאמת כסא הגלגלים בצורה מקצועית, הדרכת הטיפול במיטה, ביצוע מעברים בצורה נכונה, העמדה בעמידון ואימון פיזיולוגי לשיפור זרימת דם ותפקודי לב ריאה.

יש להקפיד על שימוש במזרנים וכריות שאושרו קלינית ומחקרית למטרה זו (אישור אמ"ר, FDA  וגופים רגולטורים מוכרים ) המגדירים את ההתוויה הרפואית המדויקת עבורה נבחן הציוד. לא כל מזרן או כרית המוצעים כיום בשוק למטרה זו באמת אושרו קלינית. סוחרים רבים מציעים מזרנים וכריות למניעת פצעי לחץ , כשבמקרים רבים מדובר בכריות או מזרנים שבמקרה הטוב אושרו למכירה, אך לא אושרו קלינית כיעילים למניעה או טיפול בפצעי לחץ. יש לוודא את ההתוויה הקלינית המדויקת באישור הגוף הרגולטורי.

מהן הטכנולוגיות בהן מיוצרים אמצעי הטיפול בפצעי לחץ?

תחום פצעי הלחץ נחלק ל 8 רמות, בהתאם למצב המטופל.

4 רמות נמוכות יותר, המתייחסות לרמת הסיכון (נמוך עד גבוה מאוד) להיווצרות פצעי לחץ (טרם היווצרותם). עבור רמות אלו יספיקו כרית או מזרן ברמה בינונית. 4 הרמות הגבוהות יותר מתייחסות לרמת החומרה של פצעי לחץ קיימים, כאשר פצע ברמה 1 הינו אודם בעור שלא חולף גם לאחר שחרור הלחץ מהאזור הרלוונטי, ופצע ברמה 4 הינו פצע עמוק ומפריש ועשוי לסכן חיים.

בין הטכנולוגיות המקובלות בעולם בולטות 3 טכנולוגיות נפוצות:

Tempur - טכנולוגיה זו פותחה ע"י רשות החלל נאס"א והוכחה כיעילה למצבים בסיסיים של פצעי לחץ, עבור חולים שטרם פיתחו פצעי לחץ, אך נמצאים בסיכון גבוה עד גבוה מאוד להיווצרות פצע. טמפור – הינו חומר דמוי ספוג, אבל כאשר לוחצים עליו או מפעילים עליו משקל - הוא אינו מקרין חזרה את אותה עוצמת משקל או לחץ, שמקרין ספוג רגיל.

מזרני אוויר חשמליים דינמיים ברמות שונות - חלקם, לא רק שאינם יעילים למניעה וטיפול בפצעי לחץ, אלא אף מזיקים. ולעומתם, מזרנים המשווקים ע"י חברות ציוד רפואי מובילות המציעות החל ממזרנים פשוטים ביעילות נמוכה ועד מזרנים המתאימים לטיפול בפצעים מורכבים ועלותם עשרות אלפי שקלים.

יש להיות זהירים מאוד בבחירתם!

מזרני ROHO  ציפה יבשה -Dry flotation  - טכנולוגיה זו משתמשת במבנה מיוחד, הכולל מאות עמודי אוויר קטנים וצפופים. פיזור הלחץ של כל עמוד ועמוד מייצר תנועה דינאמית של אוויר ביניהם. טכנולוגיה זו נחשבת כיום היעילה ביותר לריפוי פצעי לחץ - אפילו לפצעים מורכבים ביותר – טכנולוגיה זו קיימת גם במזרנים וגם בכריות.

מעבר לשימוש במזרנים וכריות מיוחדים, קיימות טכניקות נכונות להשכבה במיטה וטכניקות נכונות להושבה בכסא גלגלים. חשוב לפנות ליועץ מקצועי, כיוון שטעויות קטנות מאוד עלולות להוביל לנזק גדול!

לצערנו, נכון להיום קיים קושי רב לגייס תקציבים לטיפול באוכלוסיה הגריאטרית והסיעודית, שאינה נמצאת בראש סדר העדיפויות של מערכת הבריאות. כך, ברוב המקרים, ציוד מתאים שבאמת יכול למנוע פצעי לחץ או לטפל בפצעי לחץ לאחר שנוצרו, יהיה מנת חלקם הבלעדית של אלה היכולים "להרשות לעצמם".

לסיכום: יש חשיבות עצומה למניעה וטיפול איכותי בפצעי לחץ, הן בשל הסבל הרב שהפצעים גורמים והנזקים הרפואיים העשויים אף לגרום לסכנת חיים ממשית, הטיפול בפצעי לחץ ומניעתם נעשה על ידי שימוש במזרנים מיוחדים, כריות ישיבה מיוחדות, ומנחי ישיבה ושכיבה נכונים. יש לבדוק בקפדנות ולברר את טיב המזרן והכרית בהם משתמשים, גם במוסד בו מטופל החולה או הקשיש. זאת, מכיוון שפעמים רבות גם במוסדות הטיפוליים, נעשה שימוש בציוד בלתי מאושר, שלא בהתאם להנחיות.

צפריר צדוק הוא מנכ"ל איי.טי. שיקום בע"מ, חברה העוסקת בהתאמת ציוד רפואי סיעודי ואביזרי שיקום לנכים.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.