דום נשימה בשינה: זהירות מסיבוכים

סובלים מנחירות, יובש בפה במהלך הלילה ויקיצות מרובות? ברוב המקרים, הסימפטומים האלה מעידים על דום נשימה בשינה. היקיצות המרובות משבשות את המהלך התקין של השינה ופוגעות באיכותה - מה שמוביל לעייפות, קושי בריכוז, שינויים במצב הרוח ופגיעה באיכות החיים. במקרים חמורים, דום נשימה בשינה אף עלול לגרום לבעיות בריאותיות שונות (כתוצאה מירידה של רמת החמצן בדם). הבעיה העיקרית היא עלייה משמעותית בלחץ הדם במהלך השינה, העלולה לגרום (בהיעדר טיפול, לאורך זמן ממושך) למחלות כלי דם ומחלות לב: אירוע מוחי, התקף לב וכו'.

קיימים שני סוגים עיקריים של דום נשימה בשינה. צילום: שאטרסטוק

מהו דום נשימה בשינה?

מדובר בהפסקת נשימה במהלך השינה. קיימים שני סוגים עיקריים של דום נשימה בשינה:

• דום נשימה מרכזי (נדיר יחסית) - נגרם כתוצאה מכך שמרכז הנשימה במוח לא שולח גירוי חשמלי לשרירי הנשימה.
• דום נשימה חסימתי (הסוג השכיח) - נגרם כתוצאה מחסימה של מעבר האוויר על ידי בסיס הלשון והחך הרך. הלשון היא חלק ממערכת השרירים בגוף. בדומה ליתר השרירים, גם הלשון נהיית רפויה במהלך השינה ו"צונחת" לאחור. במקרים שבהם מעברי האוויר צרים, צניחת הלשון חוסמת את דרכי הנשימה ובכך משבשת כניסה של אוויר לריאות.

בדרך כלל, דום נשימה חסימתי מופיע אצל אנשים בעלי בסיס לשון רחב ומוגדל ומבנה פיזיולוגי של דרכי נשימה צרות. הסיבות לכך עשויות להיות תורשתיות ו/או סביבתיות (למשל: השמנת יתר). בשני המקרים, כאשר לא מגיע מספיק אוויר לריאות, יורדת רמת החמצן בדם. המוח מזהה את הסכנה ו"מקפיץ" את האדם הישן ליקיצה קצרה, שמחדשת את הנשימה ומאפשרת כניסת כמות גדולה של אוויר.

כיצד ניתן לאבחן דום נשימה בשינה?

רוב האנשים שסובלים מדום נשימה בשינה הופכים להיות מודעים לבעיה רק כאשר נגרמות הפסקות שינה רבות במהלך הלילה (מעל 8 הפסקות שינה בשעה), הבאות לידי ביטוי ביקיצות פתאומיות מרובות, תחושת חנק באמצע הלילה, השתנקות, שיעול, עייפות כרונית במהלך היום וכו'. בדרך כלל, הראשונים שמודעים לבעיה הם בני/בנות הזוג שמתעוררים מהנחירות או מההשתנקויות של מי שלצדם.

עצם האבחון וקביעת דרגת חומרת הבעיה נקבעים במעבדת שינה, על פי מספר הפסקות הנשימה בשעה:

• עד 8 הפסקות נשימה בשעה - מצב נורמלי (שלרוב אינו מצריך טיפול).
• בין 8 ל-15 הפסקות נשימה בשעה - דרגה קלה.
• בין 16 ל-30 הפסקות נשימה בשעה - דרגה בינונית.
• מעל 30 הפסקות נשימה בשעה - דרגה קשה.

מהן אפשרויות הטיפול בבעיה?

דום נשימה בשינה נחשב בעיה כרונית. עד לפני מספר שנים, הטיפול המקובל היה באמצעות ניתוח להסרת הענבל (במטרה למנוע את חסימת האוויר). עם זאת, בשנים האחרונות התפתחו פתרונות שונים שאינם כירורגיים, המאפשרים למי שסובל מהבעיה למנוע אותה בעזרת אמצעי עזר חיצוניים.

התקן דנטלי

אחד הפתרונות הוא התקן דנטלי ייעודי, המיוצר על ידי רופא השיניים. ההתקן "מושך" את הלסת התחתונה כלפי חוץ - ובכך מאפשר מעבר של אוויר גם כשהלשון צונחת לאחור. החיסרון בהתקן הדנטלי הוא חוסר הנוחות המשמעותי, שנגרם כתוצאה משינה עם לסת משוכה קדימה.

ממקמים את המסכה על האף או על האף והפה יחד בהתאם לדגם. צילום: שאטרסטוק

מכשיר CPAP

הפתרון הפופולרי והאפקטיבי ביותר שקיים כיום, שגם מוכר ומסובסד על ידי קופות החולים: שימוש במכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure). מכשיר ה-CPAP הוא למעשה מכונה קטנה, שאליה מחוברים צינור ומסכה. מניחים את המכונה על השידה שלצד המיטה ואת המסכה ממקמים על האף או על האף והפה יחד (בהתאם לדגם של המסכה). קיימים סוגים שונים של מכשירי CPAP, אך העיקרון זהה בכולם: במהלך הלילה, המכשיר שואב אויר מהחדר באופן אוטומטי, מזרים אותו בלחץ מבוקר דרך הצינור אל המסכה, וכתוצאה מכך יוצר מעבר חופשי של אויר לדרכי הנשימה, גם אם הלשון צונחת.

לעומת מכשירי ה-CPAP הישנים, שהזרימו את האוויר באופן קבוע ורציף, המכשירים החדשים שקיימים כיום מנתבים את לחץ האוויר בהתאם לקצב הנשימה של המטופל: בכל פעם שהאדם נושף, יורד לחץ האוויר המוזרם מהמכשיר (על מנת להקל על הוצאת האוויר); ובכל פעם ש"מתפספסת נשיפה", המכשיר מזהה שמדובר בהפסקת נשימה ומגביר את הלחץ, עד שהאדם הישן חוזר לנשום כרגיל.

על אף ששינה עם מסכה אינה אופטימלית (מבחינת הנוחות) - יתרונו הגדול של מכשיר ה-CPAP טמון בכך שהוא מונע לחלוטין הפסקות נשימה, ללא פעולה כירורגית ו/או הזזה של איברים (בדומה להתקן הדנטלי).

לסיכום: הפרעה של דום נשימה בשינה היא בעיה כרונית, הפוגעת בבריאות ובאיכות החיים. ניתן להתגבר על הבעיה ולמנוע את התרחשותה באמצעות שימוש במכשירים שונים ש"עוקפים" את הבעיה ומונעים את הפסקות השינה.

גיא בן דוד הוא טכנאי הנשמה, מנכ"ל חברת High Medical.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.