רגליים כושלות: הגורמים הנוירולוגיים

חולשה ברגליים היא מצב בו המטופל מתלונן על שרירי רגליים חלשים, המתקשים לשאת אותו כמו בעבר, כאבים, תחושת נימול או זרמים, קשיים בהליכה ובעמידה. במקרים מסוימים, מצב של חולשה ברגליים אף עלול להגיע עד כדי שיתוק.

ניתן לסווג את תופעת החולשה ברגליים על פי המהלך הקליני שלה, לקטגוריות הבאות: חולשה חריפה, חולשה תת-חריפה וחולשה כרונית. חולשת רגליים חריפה מוגדרת כחולשה הקיימת מספר שעות עד שבוע (יש המרחיבים את ההגדרה - עד חודש); חולשת רגליים תת-חריפה מוגדרת כחולשה הקיימת מזה כחודש-חודשיים; אם המטופל מתלונן על חולשה ממושכת אף יותר, החולשה תסווג כחולשת רגליים כרונית.

דרך נוספת להתייחסות לתופעת החולשה ברגליים היא על פי הסיבות הגורמות להיווצרות החולשה, העשויות להיות סיבות גנטיות, זיהומיות או מטבוליות, סיבות הנובעות מחשיפה לרעלים ותרופות – כגון סטטינים להורדת כולסטרול או כימותרפיה - הפוגעים בשרירים או בעצבים; סיבות אורתופדיות (בעיות הקשורות בעצמות האגן, במפרק הירך, בברכיים, שברים, אוסטאופורוזיס ועוד), סיבות ראומטולוגיות – דלקת פרקים לסוגיה, חסימה של כלי הדם ברגליים, וכמובן סיבות נוירולוגיות.

חולשה ברגליים היא תופעה נפוצה. צילום: שאטרסטוק

מהם הגורמים הנוירולוגיים לחולשה ברגליים?

ניתן לחלק את הגורמים הנוירולוגיים לחולשה ברגליים על פי המיקום האנטומי הנוירולוגי שלהם:

גורמים הקשורים במוח: בעיה באזור מסוים של המוח, האחראי על הפעלת הרגליים: גידול (בדרך כלל שפיר), דימום, חסימה של כלי דם במוח הגורמת לאוטם במוח ולאירוע מוחי - כל אלה עלולים לגרום לחולשה ברגליים. קיימות גם צורות שונות של דמנציה, הפוגעות במרכז ההליכה והניידות במוח (בעיקר בחלק הקדמי באונה המצחית או במוח הקטן בגומה אחורית) ויוצרות הפרעה בהליכה, שפעמים רבות מפורשת על ידי המטופל כחולשה ברגליים. גם מחלות ניווניות נוספות, כגון מחלת פרקינסון, עלולות לגרום לנוקשות שרירים רצוניים בגפיים בכלל, הליכה איטית ונטייה לנפילות בשלבים מתקדמים של המחלה.

גורמים הקשורים בחוט השדרה: כל מחלה ספינלית (spine - עמוד השדרה) הממוקמת בגובה חולייה 5 או 6 ומטה (כלומר: כל תהליך בחוט השדרה, מגובה זה עד סופו) - עלול לגרום לחולשת רגליים: דלקת נרחבת של חוט השדרה (מיאליטיס), דלקת שאינה זיהומית (כמו טרשת נפוצה), גידול, אוטם ספינלי (חסימה של כלי דם עורקי ראשי, המזין את חוט השדרה) ועוד. קיימות גם מחלות נדירות המערבות את כלי הדם של חוט השדרה, כגון פיסטולה דורלית – קשר פתולוגי בין עורק לווריד הגורמת לבצקת בחוט השדרה ונכות קשה.

מחלה ידועה נוספת, שעלולה לגרום לחולשה ברגליים עד כדי שיתוק, ומקורה בחוט השדרה היא מחלת הפוליו (שיתוק ילדים), מחלה דלקתית זיהומית הפוגעת בתאי העצב בחוט השדרה ולא מאפשרת לשריר לקבל פקודות מהמוח (וכך גורמת לניוונו).

פעמים רבות, נוצרות בחוט השדרה בעיות הכורכות באופן הדוק את תחום האורתופדיה והנוירולוגיה. כך, למשל: פריצות דיסק או שינויים ניווניים בחוט השדרה, שלוחצים על חוט השדרה; גידול שחודר אל תעלת השדרה ולוחץ על חוט השדרה; פגיעות טראומה עקב נפילה מגובה; פציעות ירי או פגיעות קרב היוצרות שברים או ריסוק של החוליות, דימומים בתעלת השדרה ועוד.

גורמים הקשורים בעצבים: חולשה ברגליים ממקור עצבי עלולה להיווצר עקב מחלה שורשית, מחלה הפוגעת בשורשים המוטוריים של העצבים היוצאים מחוט השדרה. גורמים נוספים הם מחלות עצביות, הפוגעות בעצבים עצמם, המחברים את השריר אל שורשי העצבים ואל חוט השדרה (כגון: דלקות זיהומיות או דלקות שאינן זיהומיות; וגם חסרים תזונתיים, כמו חוסר בוויטמינים B12, B1, B6, או סוכרת, העלולים לגרום לפגיעה עצבית ברגליים).

חולשה ברגליים עשויה להיווצר גם במעבר בין העצב לשריר, בצומת המפגש ביניהם הנקרא סינפסה. בסינפסה, עלולות להיווצר מחלות או הפרעות בהעברת האות החשמלי בין העצב לשריר (כדוגמת: מיאסטניה גרביס, מחלה דלקתית נדירה היוצרת נוגדנים המפריעים להעברת האות העצבי לשריר).

מחלות ניוון שרירים: מחלות נדירות אלה (ובראשן מחלת ALS) פוגעות בתאים המוטוריים - מהם יוצא העצב המפעיל את השריר - תאים הממוקמים במוח או בחוט השדרה. מות התאים האלה גורם להתנוונות השרירים, מכיוון שלא מגיעים אליהם אותות ההפעלה מהמוח או מחוט השדרה.

גורמים הקשורים בשרירים: המיקום האחרון, בשרשרת המיקום האנטומי של הגורמים הנוירולוגים לחולשה ברגליים, הוא השרירים עצמם. מחלות גנטיות מולדות של חולשת שרירים (כגון: מחלת SMA, שלאחרונה נכנס לסל הבריאות בישראל טיפול חדשני עבורה) או חולשת שרירים ממקור דלקתי (פולימיוזיטיס), על רקע חשיפה לרעלים.

האם התסמינים של חולשה ברגליים הפיכים?

מידת ההפיכות של תסמיני החולשה ברגליים תלויה בגורם לתסמינים. אם הגורם הוא מחלה גנטית או מחלת ניוון שרירים, המצב אינו הפיך. עם זאת, מצבים רבים אחרים בהחלט הפיכים, מכיוון שניתן לטפל בגורמים למצבים אלה.

בדרך כלל, מצבים דלקתיים הפיכים. כך, למשל: מחלת גיליאן ברה - מחלה נדירה ביותר (2 לכל 100,000 אנשים בשנה), המאופיינת בדלקת בעצבים, היוצרת קצר חשמלי ומונעת מהאותות להגיע לשרירים. מחלה זו עשויה להגיע במהירות לשיא ולהוביל לחולשה ברגליים, חולשת שרירים כללית ואף לשיתוק מלא, הכולל את מערכת הנשימה, הבליעה והעיניים. עם זאת, קיים טיפול למחלת גיליאן ברה, העשוי לגרום לשיכוך הדלקת או לנסיגת הדלקת עד לריפוי מלא. טיפול זה משנה את מהלך המחלה ובהחלט עשוי לגרום לשיפור במצב החולה, עד כדי הפיכות המצב. כך גם במצבים של פריצת דיסק שגרמה לשיתוק: אם החולה הגיע במועד לקבל טיפול, הוא יוכל במקרים רבים לחזור ללכת, תוך מספר ימים. במצבים אחרים, בהתאם לגורם ולחומרת המצב, תיתכן הפיכות, אך עשוי להידרש שיקום ממושך ופיזיותרפיה.

אם קיים חשד לחולשת רגליים ממקור מוחי, ניתן לבצע בדיקת MRI. צילום: שאטרסטוק

כיצד ניתן לאבחן את המקור הנוירולוגי לתופעת החולשה ברגליים?

כאשר חולה מתלונן על חולשת רגליים, נבחנים התסמינים מהם הוא סובל, ההיסטוריה הרפואית שלו ונעשית בדיקה קלינית של מצבו. בהתאם לנתונים, ניתן לבצע מספר בדיקות עזר, כדי לאושש או להפריך את החשד לגבי הגורם לתופעה.

אם קיים חשד לחולשת רגליים ממקור מוחי, ניתן לבצע בדיקת MRI לגילוי גידול או מחלה ניוונית (כגון: ALS). בדיקת MRI תסייע באבחון גורם הקשור בחוט השדרה. אם יש חשד לדלקת, יתבצע גם ניקור מותני, במהלכו יישאב נוזל שדרה מחלקו התחתון של עמוד השדרה, וייבדקו ממצאים של תאי דלקת וקיום תאים ממאירים.

תוצאות ניקור מותני, יחד עם בדיקת EMG (בדיקה אלקטרופיזיולוגית של השריר ושל העצב) עשויות להעיד על מחלת גיליאן ברה. במקרים אחרים, בהם יוחלט על ביצוע ביופסיה, ניתן לגלות תסמינים דלקתיים, תאי גידול, מחלה גנטית ועוד. בהתאם לתוצאות הבדיקות ולאבחנה שהתקבלה, יוחלט על המשך טיפול.

לסיכום: חולשה ברגליים היא תופעה נפוצה, העלולה לנבוע כתוצאה ממגוון גורמים נוירולוגיים הקשורים במוח, בחוט השדרה, בעצבים או בשרירים עצמם. האבחון המדויק נעשה באמצעות מגוון בדיקות. לביצוע האבחון בהקדם יש חשיבות גדולה, מכיוון שלעיתים הגילוי המוקדם עשוי "לעשות את ההבדל" בין מצב הפיך למצב בלתי הפיך (במקרים בהם ניתן לטפל, במקרה שהאבחון נעשה מספיק מוקדם).

ד"ר גיא רפאלי הוא נוירולוג שבץ ומצנתר מוח בכיר במרכז הרפואי "רבין", בית החולים בילינסון.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.