רצפת האגן ודליפת שתן: 6 מיתוסים ואמיתות

דליפת שתן היא תופעה שכיחה הנחלקת למספר מנגנונים הנבדלים זה מזה. השכיחים שבהם, בקרב נשים, הם: דליפת שתן במאמץ, המתבטאת במצבים כגון שיעול, עיטוש, צחוק, קפיצה, הרמת משא כבד ופעילות ספורטיבית מאומצת; ודליפת שתן מתוך דחיפות, כאשר קודמת לכך דחף עז ופתאומי לתת שתן עם יכולת התאפקות מוגבלת ולעיתים נלווים תסמינים נוספים, כגון יקיצה משינה.

בעוד שדליפת שתן במאמץ נפוצה במיוחד בנשים בנות 18-45. דליפת שתן מתוך דחיפות נפוצה יותר בקרב נשים מבוגרות, לאחר גיל 60. על אף שהסיבה לדליפת שתן בגיל מבוגר אינה ברורה דיה, נראה כי היא נובעת מפגיעה בבקרה העצבית על כיס השתן. דליפת שתן פוגעת מאוד לא רק באיכות החיים, אלא גם בדימוי העצמי והחברתי.

אחת מכל 4 נשים מעל גיל 18 סובלת מדליפת שתן. צילום: שאטרסטוק

להלן 6 מיתוסים ואמיתות על שרירי רצפת האגן ודליפת שתן:

1. דליפת שתן היא תופעה שכיחה יותר בקרב נשים

נכון. מנתוני רשויות הבריאות בארה"ב ובישראל עולה כי אחת מכל 4 נשים מעל גיל 18 סובלת מדליפת שתן במידה פחותה או רבה. הריון, לידה, גיל המעבר ועלייה במשקל מגדילים את הסיכון לתופעה. בממוצע יחלפו 6.5 שנים לפני שאשה החווה תסמינים של דליפת שתן תפנה לייעוץ רפואי לצורך קבלת אבחון. הסיבות לכך רבות, נשים רבות מעדיפות "לסבול בשקט" ולא לפנות לטיפול מחשש שיציעו להן ניתוח, מחשש שטיפול יפגע ביכולתן להמשיך ללדת, וכן ממבוכה.

2. לידה נרתיקית עלולה לגרום להיחלשות שרירי האגן

נכון. רצפת האגן היא קבוצה של שרירים, רצועות ורקמות, התומכת באיברי האגן: שלפוחית ​​השתן, הרחם והמעיים. לכל אחד מאיברים אלה יש פתח העובר דרך רצפת האגן: השופכה משלפוחית ​​השתן, הנרתיק מן הרחם, ופי הטבעת מהמעיים. רצפת האגן פועלת כמו "ערסל" התומך באיברים אלה, ולכן כאשר השרירים נחלשים או הרצועות והרקמות נמתחות או ניזוקות, יכולות להתעורר מספר בעיות שונות ובהן דליפת שתן.
במהלך ההריון, חלה עלייה במשקל העובר והרחם, מה שמגביר את הלחץ על השרירים התומכים ורצועות האגן. ככל שהעובר גדל, הרחם הופך כבד יותר ומבנים תומכים אלה נמתחים ונחלשים. הורמון הרלקסין תורם אף הוא לריכוך והתרופפות הרצועות והשרירים. הורמון זה מופרש בחודשי ההריון האחרונים ותורם לגמישות האגן, השרירים והרצועות ומסייע לתהליך הלידה על ידי ריכוך צוואר הרחם, כדי לאפשר לתינוק לעבור דרך המבנה הגרמי.
במהלך הלידה נמתחים שרירי רצפת האגן במידה ניכרת (עד פי 3 מאורכם המקורי) ולעיתים עלולים להיווצר קרעים באזורי החיבור שבין השריר לבין עצמות האגן. גם רקמת החיבור באגן חשופה לטראומה כתוצאה ממעבר הילוד בתעלת הלידה, בפרט בלידה מכשירנית (מלקחיים, ואקום).

3. ספורטאיות לא סובלות מדליפות שתן

לא נכון. נשים העוסקות בספורט מקצועי סובלות יותר מדליפת שתן במאמץ. ממחקרים שבדקו ספורטאיות בכל ענפי הספורט, עולה כי במהלך פעילות ספורטיבית 44% מהן חוו אירועים של דליפת שתן מספר פעמים, 46.4% דיווחו על דליפת שתן מדי פעם ו-9.6% דיווחו כי הן סובלות מהתופעה לעיתים קרובות.

4. כשמדברים על בעיה בשרירי רצפת האגן, מתכוונים תמיד להיחלשותם

לא נכון. ישנם מצבים שבהם שרירים אלה דווקא תפוסים או מתוחים מדי. טונוס שרירים גבוה יכול להוביל לכאבים בגב התחתון או באגן ולכאבים בעת קיום יחסי מין. גם שרירים מתוחים, כלומר עם טונוס גבוה, יכולים לגרום לתסמינים של דליפת שתן. ולכן, בין אם השרירים חלשים מדי או מתוחים, כאשר מופיעים תסמינים רלוונטיים המעידים על בעיה בשרירי רצפת האגן, רצוי לפנות לעזרה רפואית אצל רופא מומחה בתחום האורוגינקולוגיה.

נשים העוסקות בספורט מקצועי סובלות יותר מדליפת שתן במאמץ. צילום: שאטרסטוק

5. תרגילי כיווץ הסוגרים הם התשובה היחידה לחיזוק שרירי רצפת האגן וטיפול בדליפת שתן

לא נכון. לעיתים קרובות אנו שומעים שכדאי לכל אישה לתרגל כווץ את שרירי הסוגרים על מנת לחזק את שרירי רצפת האגן. מדובר בסדרה של תרגילים, הידועה בשם תרגילי קגל, אשר פותחו על ידי גניקולוג אמריקאי עבור מטופלותיו וזכו להדים בכל העולם. ואולם, לא תמיד תרגילים אלה יעילים ולפעמים הם יכולים אף להזיק. הנה 3 סיבות מדוע תרגילי קגל אינם התשובה העיקרית:

• הפרעות שרירי רצפת האגן יכולים, כאמור, לבוא לידי ביטוי גם בשרירים רפויים וחלשים מדי או להיפך תפוסים ומתוחים מדי. ולכן, מה יועילו תרגילי קגל וכיווץ שרירים במקרה של שרירים תפוסים ממילא? ההמלצה היא להתחיל באבחון ורק לאחר מכן לבחור בטיפול.
  
• נשים רבות אינן יודעות כיצד לבצע נכון את תרגילי קגל. ההנחיה אומרת כי אפשר לבצע את תרגילי הכיווץ בכל מקום, גם כשאת יושבת על כיסא במשרד או כשאת נוהגת במכונית. אך אם לא קיבלת אבחון והדרכה מדוייקת ואינך יודעת לזהות נכון את השרירים, כל שתצליחי לעשות הוא לכווץ את השרירים הלא נכונים תוך שאת עוצרת את הנשימה ואף עלולה להסב לעצמך נזק על ידי הפעלת כוח באופן לא נכון.
  
• חיזוק השרירים, כמו גם שרירי רצפת האגן, נעשה כחלק מפעילות ספורטיבית מובנית ובתנועה, וזאת רק לאחר קבלת אבחון על ידי רופא ובניית תוכנית על ידי פיזיותרפיסט.

6. הפרעות בשרירי האגן הם תוצאה נורמלית של הריון, לידה והזדקנות ואין מה לעשות.

לא נכון. להיחלשות או למתיחת שרירי רצפת האגן ישנן סיבות וגורמי סיכון, אך אין זה חלק טבעי של תהליך ההתבגרות ואין לראות בכך רע הכרחי שיש להשלים איתו. למען האמת, יש בהחלט מה לעשות. כיום, ישנם טיפולים פשוטים ומתקדמים העשויים לטפל באופן יעיל בבעיה ולמנוע את הפגיעה המשמעותית באיכות חייה של האישה. בנוסף, נשים יכולות לעבור טיפולים בדליפת השתן ובשרירי רצפת האגן מבלי לחשוש מפגיעה בפוריות.

חשוב לדעת, שחיזוק שרירי רצפת האגן הינו רק נדבך אחד בטיפול בדליפת שתן. כיום ישנו מגוון רחב של טיפולים יעילים, אחד מהם הוא טיפול בלייזר ייעודי לרצפת האגן. מדובר בטיפול פשוט ולא כואב עם שיעורי הצלחה גבוהים, העומדים על 70-80 אחוז. הטיפול נעשה במרפאת הרופא, ללא צורך בהרדמה, ואת תוצאותיו אפשר להרגיש כבר אחרי הטיפול הראשון; טיפולים נוספים הקיימים כיום הם: הזרקת חומר מעבה לדופן צינורית השופכה; ובמקרים חמורים יותר - טיפול ניתוחי זעיר-פולשני המבוצע דרך חתך זעיר בדופן הנרתיק ואורך כ-20 דקות עם שיעור הצלחה של קרוב ל-90%.

ד"ר בני פיינר, מומחה ברפואת נשים, אורו-גינקולוגיה וכירורגיה משקמת לרצפת האגן. מנהל היחידה לאורו-גינקולוגיה במרכז הרפואי הלל יפה. מנתח בכיר בבתי החולים אסותא והרצליה מדיקל סנטר (HMC).