כנגד כל הסיכויים: מה קורה כששינוי באסטרטגיית הטיפול מצליח לבלום את התפשטות הסרטן?

זה לא סוד שמחלת הסרטן היא אגוז קשה במיוחד לפיצוח. על כך יעידו המחקרים הרבים שנעשים בתחום במשך שנים, ובעיקר החולים המשוועים לטיפול מושיע.

בשנים האחרונות נכנסו לזירה בדיקות מולקולריות. הרעיון העומד בבסיסן הוא להתאים טיפול אישי למרקם הגנטי של המחלה אצל כל מטופל באופן אינדיבידואלי. בדיקות אלה עשויות לאתר את המוטציות ואת השינויים הגנומיים הספציפיים, האחראים להתפתחות הגידול הסרטני. מטרת הבדיקות היא להתאים לחולה טיפול ביולוגי, אימונותרפי או אחר, שלעיתים מסוגל לעכב את התפתחות המחלה. אגב, טיפול כזה לרוב כרוך בפחות תופעות לוואי לעומת הטיפולים הכימותרפיים הקלאסיים.

שני המקרים הבאים מוכיחים שבעזרת המדע, כוח הרצון וגם באמצעות החלטה נכונה של הצוות המטפל לגבי שינוי האסטרטגיה הטיפולית, גם גידולים אלימים במיוחד יכולים לקחת "פסק זמן" ולאפשר לחולה לשוב לאורח חייו הפעילים.

למרות זאת, חשוב לסייג את הדברים ולהדגיש כי למרות ההתקדמות הגדולה באבחון ובטיפול בסרטן, ועל אף יתרונות הטיפולים החדשים, עדיין מדדי ההצלחה ניכרים בעיקר בתחום הארכת החיים ולא בהצלתם. בנוסף, חשוב לציין שבדיקות אלה עשויות להתאים רק לחלק מהחולים, ולחלקם היא אינה תורמת.

התאמת טיפול אישי למרקם הגנטי של המחלה. צילום: שאטרסטוק

באילו מקרים רצוי לשקול שינוי באסטרטגיה הטיפולית והפנייה לביצוע בדיקות מולקולריות?

בד"כ, כשהמחלה עדיין בשלביה הראשונים, מקובל להציע לחולה את הטיפולים הקלאסיים, הכוללים בעיקר כימותרפיה, הורמונותרפיה (טיפולים הורמונליים), תרופות ביולוגיות וכן הקרנות, בהתאם למחקרים שנעשו על קבוצות גדולות של חולים. בדיקות מולקולריות, מיועדות בד"כ לאנשים שסובלים מסרטן גרורתי וכאשר שאר הטיפולים אינם מניבים תוצאות מספקות. במקרים כאלה, בדיקה כזאת עשויה להוביל למציאת טיפול יעיל. ואולם, על אף שבחלק מהמקרים בהחלט קיימת תרומה מעשית לנוכחותן של בדיקות אלה, הן עדיין לא מדויקות, ולכן השפעתן על הסיכוי להתאים טיפול רלוונטי עבור החולה, כאמור עדיין מוגבלת.

האם ניתן להצביע על מקרים ספציפיים שבהם שינוי אסטרטגי כזה פעל לטובת המטופל?

ניתן למנות מספר מקרים שבהם שינוי מהלך טיפולי כזה הוביל להטבה משמעותית אצל המטופל. כך למשל ארע במקרה של נעמי (השם האמיתי שמור במערכת), אישה בת 55, אשר חלתה בסרטן רחם גרורתי, ונאלצה לעבור טיפול קלאסי שכלל שילוב של כימותרפיה וניתוח להסרת הגידול. למרות זאת, המחלה התקדמה לכיוון הריאות ומצבה של נעמי הלך והחמיר.

בשלב פסימי זה, היא הופנתה לביצוע בדיקה מולקולרית. כתוצאה ממנה, הסתבר שאחת המוטציות שנמצאות בגידול, אופיינית לסרטן השד ולא לסוג הסרטן שממנו סבלה. אי לכך, שונתה האסטרטגיה הטיפולית ונעמי החלה לקבל טיפול ביולוגי (מכוון מטרה), אשר יועד במקורו לחולות סרטן השד. ואכן, בדיקות מעבדה שנעשו בשנה וחצי האחרונות, הוכיחו שהמחלה נסוגה וכמעט נעלמה. כמובן שאלמלא בדיקה זו, הסיכוי להתאים לחולה טיפול מסוג זה היה אפסי.

מקרה נוסף הממחיש את חשיבותן של בדיקות אלה, הוא סיפורה יוצא הדופן של רחל, אישה כבת 60 שאובחנה עם סרטן שד גרורתי עקב נשאיות הגן. מדובר במחלה שהתפשטה לכיוון המוח ופגעה באופן משמעותי בתפקוד הקוגניטיבי של המטופלת. במהלך הבדיקה הגנומית "פאונדיישן וואן", גילינו מוטציה נדירה ביותר. למרבה המזל, כיום מייצרים תרופה ביולוגית חדשה שנמצאת בשלבי מחקר, המתאימה במיוחד למקרים נדירים שכאלה. וכך, מעל לכל המצופה, מאז תחילת הטיפול החדש רחל מראה שיפור עצום במצבה. אם לפני הטיפול היא לא הצליחה לזהות אנשים מוכרים בסביבתה, כיום היא מתקשרת באופן כמעט רגיל. הייתי מגדירה את הסיפור שלה כנס.

בדיקות מולקולריות מסייעות בהתאמת טיפול שמעכב את התפתחות המחלה. צילום: שאטרסטוק

האם בדיקות אלה עשויות להיות הפתרון המיוחל עבור כלל חולי הסרטן בעתיד?

כיום בדיקות וטיפולים מותאמים אישית, הם אור קטן ואופטימי בקצה "מנהרת הסרטן" החשוכה, והם כאמור בהחלט עשויים להועיל לחלק מהחולים. התקווה היא כי בעוד מספר שנים נוכל להתאים באמצעותן טיפולים שיסייעו להציל את חייהם של כלל החולים.

לסיכום: האופציות האבחוניות המוצעות כיום לחולי סרטן, כוללות בדיקות המאפשרות להתאים לחולה טיפול ייעודי על פי הרקע הגנטי של הגידול. על אף שהדרך למציאת פתרון אידאלי למחלת הסרטן עדיין רחוקה, הרי שעבור חלק מהחולים מדובר בבשורה אמתית, שתסייע להאריך את חייהם ותמנע מהם את הסבל הכרוך בטיפולים הקלאסיים.

פרופ' תמר ספרא היא מומחית לאונקולוגיה ומנהלת השירות האונקו-גינקולוגי במרכז הרפואי "איכילוב".

בשיתוף רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ, נציגת פאונדיישן מדיסין בישראל.

לפרטים נוספים פנו לרופא המטפל או ל:  www.foundationOne.co.il

מוקד טלפוני: 8966* או 09-9737767

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors.