סרטן צוואר הרחם: כל מה שחשוב לדעת

סרטן צוואר הרחם הוא הסרטן הרביעי בשכיחותו בנשים בעולם, נפוץ במיוחד במדינות העולם השלישי והרבה פחות בעולם המערבי, כאשר בישראל המספרים עומדים על 200 נשים החולות בסרטן צוואר הרחם מדי שנה.

לקראת יום המודעות לסרטן צוואר הרחם (22.1), ולהגברת המודעות לאמצעים הקיימים לגילוי מוקדם ולמניעה של סרטן זה, פנינו לד"ר אילן ברוכים, מנהל היחידה לגינקולוגיה כירורגית ואונקולוגית ומחלקת נשים בביה"ח הלל יפה בחדרה, וביקשנו ממנו לשפוך אור על המחלה, על הגורמים לה ועל דרכי המניעה, או במילים אחרות - לספר לנו את כל המידע שכל אישה צריכה לדעת על סרטן צוואר הרחם.

מהו סרטן צוואר הרחם?

"צוואר הרחם הוא האיבר המחבר בין הרחם לבין הנרתיק, ובולט לתוכו. סרטן צוואר הרחם הוא סרטן גרורתי שמתחיל בצוואר הרחם ועלול, בשלבים מתקדמים, להתפשט לחלקים אחרים בגוף.

בזכות אמצעים ובדיקות לגילוי מוקדם, ניתן כיום לגלות ולטפל במחלה כבר בשלבים ראשוניים, בהם סיכויי ההצלחה של הטיפול הם בדרך כלל מאוד גבוהים: בשלבים המוקדמים, כאשר הגידול מוגבל לרחם, שיעורי ההישרדות עומדים על כ-85-90 אחוז, אך בגידולים מפושטים עם פיזור לאגן או לאיברי הבטן, שיעורי ההישרדות נמוכים יותר.

מחקרים מראים כי במדינות בהן מתקיימות בדיקות לגילוי מוקדם באופן קבוע, ישנה ירידה משמעותית בהופעת סרטן צוואר הרחם ובשיעורי התמותה ממנו."

כ-200 נשים מאובחנות מדי שנה בישראל עם סרטן צוואר הרחם. צילום: שאטרסטוק

מהם התסמינים של סרטן צוואר הרחם?

"התסמינים השכיחים ביותר הם דימום לא סדיר (בין הווסתות) ודימום לאחר קיום יחסי מין. תסמינים נוספים יכולים להיות הפרשות וגינליות חריגות, ובשלבים מתקדמים יותר אף כאבים באגן ובבטן התחתונה."

מהם הגורמים לסרטן צוואר הרחם?

"גורם הסיכון העיקרי לסרטן צוואר הרחם הוא וירוס הפפילומה האנושי, ה-HPV. עישון וכשל חיסוני ממושך מהווים גורמי סיכון נוספים. המחלה נפוצה בעיקר בנשים בין גיל 30 ל-55, אך עשויה להופיע גם בגיל מאוחר יותר."

מהו וירוס הפפילומה האנושי (HPV)?

"לנגיף ה-HPV קיימים זנים רבים, חלקם אחראים למחלת הקונדילומה (יבלת חרוטית) וחלקם נחשבים כגורם סיכון גבוה להתפתחות סרטן צוואר הרחם. שיעור ההדבקה בווירוס הפפילומה הוא גבוה מאוד - מעל 90% מהגברים והנשים יידבקו במהלך חייהם, אך ברוב המקרים תצליח המערכת החיסונית לגבור על הווירוס ולסלק אותו מהגוף.

בחלק קטן מהמקרים לא תצליח מערכת החיסון לסלק את הווירוס, שיישאר בנרתיק או בצוואר הרחם לאורך זמן. אם מדובר באחד מהזנים המהווים גורם סיכון גבוה, הישארותו בגוף עלולה לייצר תהליך של מספר שנים בו יתפתחו תחילה תאים טרום-ממאירים, ובהמשך תאים ממאירים. מהלך ההתפתחות מהידבקות בווירוס הפפילומה עד להתפתחות של גידול ממאיר עשוי להימשך בין 10 ל-15 שנים."

מהו החיסון נגד וירוס הפפילומה? האם הוא אכן מונע הופעה של סרטן צוואר הרחם?

"החיסון נגד וירוס הפפילומה הוא פריצת דרך מדעית המאפשרת מניעה ראשונית של טרום-ממאירות של סרטן צוואר הרחם ואף מניעה של מחלת הקונדילומה. קיימים, כאמור, זנים רבים של נגיף ה-HPV, כאשר שניים מהם נחשבים לגורמים העיקריים לסרטן צוואר הרחם ואחראים לכ-70% מהמקרים - HPV16 ו-HPV18.

בארץ קיימים כיום שני חיסונים: הראשון מחסן נגד שני זנים אלו; והשני מחסן נגד שני זנים אלו ונגד שניים נוספים - HPV6 ו-HPV11, שאינם גורמים לסרטן צוואר הרחם אך אחראים למרבית מקרי הקונדילומה.

החיסונים מאושרים במרבית מדינות העולם, ומעל 270 מליון מנות חיסון ניתנו עד כה במעל 130 מדינות.

שני חיסונים אלו מעניקים הגנה של קרוב ל-70% בפני מצבים טרום-סרטניים וסרטניים של צוואר הרחם, נמצאים בסל הבריאות בארץ וניתנים כיום לנערות ולנערים בכיתה ח'. החיסונים מומלצים לכל גבר ואישה מבוגרים יותר שלא עברו את החיסון במסגרת ביה"ס.

לאחרונה יוצר חיסון נרחב יותר המחסן נגד תשעה זנים, וכולל את ארבעת הזנים HPV16, HPV18, HPV11 ו-HPV6, אותם הזכרנו, ועוד חמישה זנים הנחשבים כגורמי סיכון גבוה לסרטן צוואר הרחם. חיסון זה מעניק הגנה של קרוב ל-90%, אך עדיין לא נכנס לסל הבריאות בארץ."

עם זאת, ל"זאפ דוקטורס" נודע כי למרות ההחלטה שלא להכניס את החיסון לסל התרופות השנה, הוחלט בין משרדי הבריאות והאוצר לממן אותו בכל זאת, ולכן החיסון נגד 9 זנים (גרדסיל 9) יינתן כחלק משגרת החיסונים לתלמיד ותלמידות כיתה ח' החל משנת הלימודים הבאה (ספטמבר 2019). כמו כן, חיסון זה צפוי להיות זמין במסגרת הביטוחים המשלימים בקופות ובבתי המרקחת הפרטיים, על פי ההנחיות שיפיץ האגף לאפידמיולוגיה.

האם יש תופעות לוואי לחיסון הפפילומה?

"פרופיל הבטיחות של החיסון הוא גבוה וארגון הבריאות העולמי קבע שהחיסון הוא בטוח ויעיל. תופעות הלוואי המדווחות הן מקומיות בלבד - אודם, מעט כאב במקום החיסון ומעט נפיחות באזור ההזרקה."

מדוע מחסנים גם בנים כנגד וירוס הפפילומה?

"חיסון הבנים מונע הדבקה בקרב הבנים המחוסנים וכן תורם להקטנת ההדבקה בקרב נשים, מכיוון שהנגיף עובר לבנות הזוג בקיום יחסי מין."

מדוע החיסון מתבצע בכיתה ח'?

"החיסונים נועדו למנוע הדבקה בנגיף הפילומה האנושי ואינם מונעים התפתחות סרטן צוואר הרחם בנשים שכבר נדבקו בווירוס, לכן היעילות המירבית של החיסון לצוואר הרחם נמצאה בחיסון נערות שלא נחשפו לווירוס, לפני התחלת קיום יחסי מין."

עד איזה גיל אפשר להתחסן?

"עד גיל 45."

החיסון נגד וירוס הפפילומה הוא פריצת דרך מדעית. צילום: שאטרסטוק

אילו בדיקות קיימות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם?

"גילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם מתבצע באמצעות שתי בדיקות סקר שונות:

משטח צוואר הרחם Pap smear – במשטח צוואר הרחם, הנקרא גם בדיקת פאפ, נלקחים תאים מצוואר הרחם לבירור במעבדה לשם גילוי מצבים טרום-ממאירים.

בדיקה לגילוי HPV – גם בדיקה זו נעשית על ידי שליחת תאים מצוואר הרחם לבירור מעבדה, לשם גילוי נוכחות של זני וירוס הפפילומה המהווים גורם סיכון גבוה לפיתוח טרום-ממאירות או ממאירות בצוואר הרחם.

ההמלצות כיום, עבור נשים שאינן בסיכון מוגבר, הן לבצע בדיקת פאפ אחת ל-3 שנים, החל מגיל 25, כאשר כיום מתבצעת במסגרת זו גם הבדיקה לגילוי ה-HPV.

נשים בסיכון מוגבר (נשים שאובחנו בעבר עם טרום ממאירות של צוואר הרחם, או שקיבלו בעבר תוצאה לא תקינה של בדיקת פאפ או תוצאה חיובית של בדיקה לגילוי HPV) יקבלו הנחיות מהרופא באשר לתדירות המעקב."

מה קורה אם בדיקת הפאפ אינה תקינה?

"נשים שבדיקת הפאפ שלהן אינה תקינה יופנו לבדיקת קולפוסקופיה לאיתור אזורים בצוואר הרחם שמראם אינו תקין. הבדיקה נעשית על ידי מכשיר הנקרא קולפוסקופ המאפשר לרופא להתבונן בצוואר הרחם בהגדלה, תוך שימוש בחומצה אצטית שנמרחת על צוואר הרחם ומסייעת בזיהוי אזורים לא תקינים בצוואר. במידה ויזוהו בקולפוסקופיה אזורים במראה לא תקין תתבצע ביופסיה שתישלח לבדיקה פתולוגית.

אם בבדיקת הפתולוגיה תימצא טרום-ממאירות בדרגה קלה, תישלח האישה להמשך מעקב. אם תתגלה טרום-ממאירות בדרגה מתקדמת יותר, תתבצע קוניזציה שהינה בדיקת ביופסיה נרחבת יותר של צוואר הרחם לצורך אבחנה וטיפול. במרבית המקרים, כיוון שהקוניזציה עצמה משמעה הסרה של הנגע הטרום-ממאיר כולו, לא יידרש טיפול נוסף לאחר מכן."

האם ייתכן שבדיקת פאפ תצא תקינה למרות שיש לאישה סרטן צוואר הרחם?

"כן, בדיקת פאפ הינה בדיקת סקר והרגישות שלה לגילויי נגעים ממאירים וטרום ממאירים בבדיקה אחת הינה כ-60%. ביצוע בדיקות פאפ חוזרות בשילוב עם בדיקה ל-HPV מעלות משמעותית את יעילות הסקר."

במסגרת בדיקת פאפ נלקחים תאים מצוואר הרחם לבירור במעבדה לשם גילוי מצבים טרום-ממאירים. איור: שאטרסטוק

מהו אופן הטיפול בסרטן צוואר הרחם?

"הטיפול בסרטן צוואר הרחם נחלק לשני סוגים: טיפול כירורגי או טיפול משולב של קרינה וכימותרפיה. בשתי האפשרויות הטיפוליות הללו סיכויי ההחלמה דומים. הבחירה באפשרות הרצויה תלויה בשלב שהמחלה נמצאת בו, במידת התפשטות הגידול ובתכניות הפריון של המטופלת.

הטיפול הכירורגי מיועד לשלב מוקדם של המחלה, כאשר הגידול מוגבל לרחם. הניתוח יכלול כריתה רדיקלית של הרחם, כולל בלוטות הלימפה האגניות. בנשים המעוניינות לשמור על פריון, ניתן לבצע כריתה רדיקלית של צוואר הרחם ושל בלוטות הלימפה, בה יחובר הרחם ישירות לנרתיק, מצב שיאפשר הריון עתידי (עם לידה בניתוח קיסרי).

במקרים בהם יש מחלה גרורתית, כלומר גידול שהתפשט אל מעבר לצוואר הרחם ולאגן, ההמלצה היא לעבור טיפול משולב של קרינה וכימותרפיה. בשנים האחרונות התווסף לטיפול הכימי גם טיפול ביולוגי, ושילוב זה הביא לעלייה בסיכויי ההישרדות של חולות עם סרטן צוואר הרחם הגרורתי.

סוג נוסף של טיפולים, הנקראים טיפולים אימונולוגים (טיפולים המכוונים להגברת פעילות המערכת החיסונית של המטופלים כנגד הגידול הממאיר), הוכיחו יעילות משמעותית בהתמודדות מול גידולים ממאירים מסוגים אחרים, כמו מלנומה, למשל, וכיום נבחנת יעילותם גם מול סרטן צוואר הרחם הגרורתי."

לסיכום: סרטן צוואר הרחם הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב נשים, אשר נגרם ברוב המקרים בעקבות הידבקות בווירוס הפפילומה. מצבים טרום-ממאירים וממאירים בצוואר הרחם עשויים להימנע על ידי קבלת חיסון נגד וירוס הפפילומה, הניתן בארץ לנערות ולנערים בכיתה ח', ומומלץ גם לכל מי שגילו מבוגר יותר ולא חוסן במסגרת ביה"ס. בנוסף, מומלץ לכל אישה מגיל 25 ומעלה לעבור מדי 3 שנים בדיקת סקר לסרטן צוואר הרחם (בדיקת פאפ ובדיקה לגילוי HPV), המשמשות לגילויי מצבים טרום ממאירים בצוואר הרחם ולמניעה של ממאירות זאת. גילויי מוקדם של סרטן צוואר הרחם הוא משמעותי מאוד, כיוון שלטיפול בשלבים מוקדמים או טרום-סרטניים אחוזי הצלחה גבוהים מאוד, וככל שהמחלה בשלבים מתקדמים יותר, כך גם יורדים אחוזי ההצלחה.

ד"ר אילן ברוכים הוא מומחה לרפואת נשים, גינקולוגיה אונקולוגית וכירורגיה של מחלות שפירות וממאירות במערכת הרבייה הנשית. מנהל היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית בבית החולים הלל יפה.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.