מה גורם לחרדה בילדים ואיך מטפלים בה?

בין 5-6% מהאוכלוסייה סובלים מחרדה. למעשה, מדובר באקט "נרכש". אף שלא לא נמצא קשר גנטי ישיר להופעתן של החרדות, נראה שהתנהגות של הורים למשל, בהחלט עשויה להשפיע על הדרך שבה הילד לומד להגיב  להתרחשויות בעולם באופן חרדתי. התשובה לשאלה מדוע ילד אחד במשפחה סובל מחרדה בעוד שהשני לא, היא שכל אחד מגיע לעולם עם יכולות אחרות להתמודד עם דברים ומפרש את אותו בעיניו הסובייקטיביות.

ישנם סוגי חרדות רבים: חרדה מגובה, מקהל, ממקומות סגורים, מחושך, ממקקים ועוד. במאמר שלפניכם, נדבר על ה"חרדה הכוללנית", שאינה בהכרח מתייחסת לאחד מהסוגים הספציפיים שהוזכרו. חרדה כוללנית היא למעשה אי היכולת לעמוד במצבים של אי ודאות. במצב כזה, האדם מזהה קטסטרופה בעיניו, ולרוב חווה גם סימפטומים גופניים.

מודאגים וחוששים מפני מצבים בלתי מוכרים. צילום: שאטרסטוק

מהם הגורמים לחרדה?

כאמור, הסביבה שבה גדלנו עשויה להשפיע רבות על הדרך שבה אנחנו מתייחסים לעולם ועל הסכנות הטמונות בחיים. ואמנם, נראה שדמות הורית "עמידה" יותר, יכולה לאזן את המצב, וכך פוחת הסיכוי שהילד יפתח חרדה, בזמן שההורה השני נוטה להשפיע על העניין לרעה.

כיצד מזהים חרדה?

אנשים חרדתיים לרוב יותר מודאגים וחוששים מפני מצבים בלתי מוכרים. לתופעות אלה מתלווים בד"כ גם תסמינים פיזיולוגיים כגון כאבי בטן, דפיקות לב מואצות וכו. כמו כן, הוכח כי אנשים חרדתיים נוטים לסבול יותר ממחלות כרוניות כגון סוכרת או מתופעות כמו אולקוס. אגב, בניגוד לדיכאון המלווה בתחושה של אבדן הנאה מהחיים או חוסר הערכה עצמית קיצונית, במקרה של חרדה, מי שסובל ממנה יחווה חשש גדול מפני משהו שעומד לקרות לו.

מה תפקיד ההורה במצב שילד סובל מתחושות חרדה?

החשוב ביותר הוא לאשר את הפחד ולא לבטל אותו. משפט כמו "אין לך ממה לפחד" לא ישרת את המטרה, ולא יגרום לילד לחוש שמבוגר אחראי אכן מבין לליבו ומאפשר לו לשתף בתחושותיו. אמנם אין נוסחת קסם שיכולה להעלים פחדים, אך גם ההתמודדות עמם היא חלק מהלמידה, והיא תוכל לסייע בסופו של דבר לפתח את החוסן הרגשי הרצוי. לצורך העניין, אם ילד חושש מפורץ, לא מומלץ להבטיח לו שלעולם לא יפרצו לבית. עם זאת, בהחלט אפשר להסביר לו שהבית הוא מקום בעל אמצעי הגנה כאלה ואחרים.

מתי כדאי לפנות לטיפול?

כאשר תחושות החרדה מפריעות להתנהלות היומיומית, חשוב וכדאי לגשת לטיפול. כך למשל, אם מישהו נמנע מללכת ברחוב כי הוא מפחד שכלב יתקוף אותו, זה כבר עניין שמפריע למהלך החיים שלו. לעומת זאת, חשש מכלבים שאינו מלווה בהימנעויות עשוי להטריד פחות. עם זאת, חשוב לציין שלא כל חרדה מלווה בהימנעות. כך למשל, מי שחושש לעשות שימוש במעלית, יכול לסבול מהזעה או מקוצר נשימה בעת השימוש בה, אולם הוא לא ימנע מכך. כך או כך, במקרה שהדבר מפריע לאורח החיים התקין וגורם לסבל, חשוב לטפל.

מהם סוגי הטיפול הקיימים?

ישנן דרכים שונות להתמודד עם חרדה. הנה כמה מהמוכרות והיעילות שביניהן:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי: CBT

טיפול זה יוצא מתוך נקודת הנחה שהתגובה שלנו לאירוע מסוים, אינה נקבעת על פי עצמתו, אלא ע"י הפרשנות האינדיבידואלית של האדם כלפיו. למעשה, אם נתאמן בפרשנויות יותר נכונות נגיע לתגובות יותר טובות. במילים אחרות: המטרה היא לא לשנות את האירוע, אלא להגביר את יכולתו של המטופל להתמודד איתו, באמצעות יצירת פרשנויות קלות ואלטרנטיבה מחשבתית טובה יותר.

לפי גישה זו, כל פעולה שאנחנו עושים, מקדמת אותנו למציאות יותר קלה לתמיכה. לאחר שהמטופל מתנסה ולומד לתפוס את האירוע בפרופורציה נכונה יותר, קל לו יותר להתמודד עם החרדה. הטיפול מאפשר מודעות טובה יותר לרגשות האדם, תוך כדי וויסותם. בו זמנית, הוא גם לזהות ולהכיר במשאבים האישיים שרכש במהלך חייו, ולגייס אותם לצורך התגברות על החרדה. טיפול זה מתאים לסובלים  מכל  סוגי החרדות וגם למצבי דאגנות יתר ודחיינות, אשר מושפעים ממרכיב חרדה.

IP - חשיפה הדרגתית

הרעיון בשיטה זו הוא לעורר רגשות באופן מבוקר, וכך גם ללמוד לווסת אותם, כלומר לחשוף את המטופל לטריגר שגורם לחרדה. מטפל מקצועי ומיומן ידע למצוא את דרגת האיזון הנכונה שתאפשר חשיפה מבוקרת לגורם החרדה. כך למשל, מי שסובל מפחד ממעליות, ילמד להשתמש בהן באופן מבוקר ובהדרגה עד שיוכל לעשות זאת ללא חשש.

EMDR – עיבוד עיניים מחודש

מדובר בכלי טיפולי יעיל מאוד, שנמצא בארץ מעל לעשור ולאחרונה צבר פופולריות רבה. הרעיון הכללי בעיבוד, אומר שכל עין למעשה משפיעה על אונה אחרת במוח, והיכולת להניע זיכרון בין האונות מאפשרת להקהות את החושים וכך להתמודד טוב יותר עם חרדות. הטיפול מבוצע באמצעות מכשור פשוט, שנועד ליצור גירוי בין צדי הגוף. כך למשל, מועבר מכשיר רטט  ידני, אשר גורם לגירוי דו צדדי בעונות המוח או להעברת גירוי בין עין ימין לעין שמאל. פעולה זו למעשה יוצרת תהליך נוירולוגי, ומאפשרת להניע את הזיכרון הטראומתי בין אונות המוח, מה שגורם לו לעבור עיבוד מחדש. כל זה נעשה תוך העלאת הנושא המטריד בשיחה עם המטפל.

מטפל טוב יראה בראש ובראשונה את המטופל ואת מצוקתו לנגד עיניו. צילום: שאטרסטוק

איך יודעים באיזה טיפול לבחור?

כדי לבחור בטיפול המתאים ביותר למצב האישי, חשוב להתייעץ עם פסיכולוג. מטפל טוב יראה בראש ובראשונה את המטופל ואת מצוקתו לנגד עיניו. כמו כן, מומלץ לפנות למטפל בעל ידע במגוון דרכים שיכולות לסייע. חשוב לבחור באיש מקצוע המעניק למטופל אמון ובטחון. אווירה נינוחה ובטוחה היא כלי חיוני לשיפור התהליך הטיפולי.

לסיכום: רבים מאתנו מתמודדים עם חרדות. כאשר הדבר פוגע בחיי השגרה מומלץ לגשת לטיפול. כיום מוצעות מספר טכניקות יעילות המאפשרות להתמודד עם חרדות. שיחת ייעוץ עם פסיכולוג מיומן תאפשר לכם לבחור את הטיפול המתאים ביותר.

יהודית רובינשטיין, היא פסיכולוגית המתמחה בטיפול זוגי, בחרדות ובטראומה.

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors.