הילד דבוק למסכים? כך תפעלו!

אין ספק שהתמודדות של ההורים בנושא זמן המסך של הילדים אינה מלאכה קלה: ההורים מבולבלים, טובעים בים המחקרים השונים, מתקשים לעמוד בלחץ שמפעילים הילדים ומתמודדים עם קונפליקטים בנושא על בסיס יומי. מרבית ההורים עייפים מוויכוחים וגם מגלים כי ככל שיתנגדו וישתמשו בסנקציות, הילד ישקע במחשב, יתרחק מהם ומהמשפחה, יסתיר ואף ישקר להם כדי להבטיח את השימוש הרגיל במסכים.

מסכים - נזק או תועלת?

מחקרים העוסקים בהשפעת המסכים על בריאותם הנפשית, הפיזית והחברתית של הילדים מציגים גישות שונות, בעד ונגד. חלקם מצאו קשר בין שימוש ממושך בזמן מסך-טלפונים, מחשב וטלוויזיה לפגיעה פיזית, חברתית או נפשית בילד, להתפתחות הפרעות קשב, להשמנה, לגידולים סרטניים, לבעיות ראייה, לסוכרת, לבעיות לחץ דם, לקשיי שינה, לשפה ירודה, להורדת הביטחון עצמי, לפגיעה ביכולות החברתיות, להסתגרות ואף לדיכאון.

מנגד, מחקרים רבים גם מצאו שמשחקים במחשב ובסמארטפון, דווקא מסייעים באופן ניכר ליכולת ההתמצאות במרחב, לפיתוח זיכרון, לפיתוח חשיבה ביקורתית ויצירתית ולפתרון בעיות. כמו כן, המשחקים מקנים לילדים כישורי שפה מגוונים ומשפרים את השפה האנגלית, יותר מהלמידה הנעשית בכיתה.

הצורך שלכם הוא לא שיפסיק הפעילות הטכנולוגית, אלא שיקרה משהו בנוסף בחייו. צילום: שאטרסטוק

הורים רבים גם חוששים מפגיעה במעמד החברתי בעקבות החיבור למסכים. סקר שערך מכון המחקר הוושינגטוני 2008 Pew Research Center, מצא שהמשחקים משפיעים לטובה ביצירת חברויות עם שחקנים אחרים – גם בעולם האינטרנטי וגם בעולם האמיתי. הילדים יוצרים קשרים וירטואליים על בסיס תחומי עניין משותפים ובמפגשים הם דנים על המשחק, האתגרים והפתרונות. המחקר גם מצא כי 85 אחוז מבני הנוער שחוו אגרסיביות ברשת, סיפרו לחבריהם וזכו לעידוד ותמיכה מהם.

גם פיטר גריי, פרופסור לחינוך באוניברסיטת בוסטון, מאמין בהשפעתם החיובית של המסכים על הקשר החברתי של ילדים. לדבריו, הסרטים והתכנים הם הנושאים המובילים בקבוצת הילדים וילד שלא חי את המציאות החברתית-דיגיטלית הזו, דווקא עלול למצוא את עצמו מנותק חברתית. לדבריו, הבעיה האמתית אינה המסכים, אלא ההורים: "ילדים לא סובלים מעודף צפייה בטלוויזיה או עודף משחק מול מחשב, הם סובלים מעודף שליטה של מבוגרים בחיים שלהם וממעט מדי חופש מחשבה".

בשנים האחרונות ליוויתי הורים ואנשי חינוך רבים שביקשו כלים להתמודדות עם השימוש המופרז לטעמם במסכים. בתחילת המפגש אני נוהגת לשאול: האם מטרתכם היא למנוע שימוש בטכנולוגית ה-מאה 21, או שאולי מטרתכם  לגדל ילד, היודע להשתמש בטכנולוגיה באופן מושכל ובטוח? האם יש התנגדות למסכים, או רצון שהילד יעשה דברים נוספים בשעות הפנאי?

מרבית ההורים מבינים כי כל רצונם הוא לאפשר להשתמש במסכים בצורה מוגנת ובטוחה. אז מה עושים?

טיפים שכדאי לכל הורה ליישם:

1. היו מודל ראוי לחיקוי - ילדים לומדים מאיתנו באופן גלוי ובאופן סמוי. הדוגמה האישית משפיעה מאוד על התנהלות הילדים. הורים רבים מחוברים לפלאפון, לקבוצות ברשתות החברתיות, לטלוויזיה ולמחשב ודורשים מהילדים לא לעשות זאת. היו מודל ראוי ומהימן עבור הילדים שלכם - השתמשו במסכים באופן מושכל ובמינון מוגבל, וכך לילד יהיה יותר קל לכבד את הגבול שאתם מציבים.

2. התמקדו בהנעה לפעולה – חשבו עם עצמכם: מה חשוב לכם שיקרה בחיי הילד? מה אתם חוששים שהוא יפספס בזמן שהוא שקוע מול המסכים: מפגשים עם חברים? ארוחות סדירות? בילוי משפחתי? פעילות ספורטיבית? מטלות בבית ובבית הספר? שתפו את הילד בחשש שלכם, מבלי לקשר אותו למחשב ולמסכים. התמקדו במה שחשוב לכם שהוא יוסיף לשעות הפנאי, ולא בהפחתת זמן המסך, ואפשרו לו למצוא את הדרך לאזן בין המסכים לבין בקשתכם לפעילות נוספת. זכרו: הצורך שלכם הוא לא שיפסיק הפעילות הטכנולוגית, אלא שיקרה משהו בנוסף בחייו, ולכן התמקדו בזה.

3. הפחיתו איומים, עונשים וקונפליקטים - כשההורים משתמשים בכוח, הילד לומד בטעות שהוא "לא בסדר" ומכאן הוא עלול לפתח תודעה עצמית שלילית, דכדוך וקשיים התנהגותיים ואף לברוח לשימוש יתר במחשב.

4. הצטרפו לילד ונסו להכיר את פעילותו – ככל שתכירו יותר טוב את שעות הפנאי של הילד, כך תוכלו לנהל איתו דיאלוג ושיח על מה נכון ומה לא נכון. זכרו: המסכים אינם פוגעים ביכולת של הילד לתקשר ולדבר – אנחנו אלו שעושים זאת, כשאנו מנחיתים איסורים ללא דיאלוג ושיח, מה שמביא לשתיקה ולניכור.

5. החמיאו לילד, שתפו אותו והתייעצו עמו – ספרו לילדכם על החוויות שלכם במהלך היום בקצרה, התייעצו עמו בכל יום ותנו לו פידבקים. ככל שתעשו זאת יותר, הילד ירגיש פחות ניכור ושיפוט, ירצה יותר בחברתכם ופחות "יברח" למחשב ולטלוויזיה. הוא גם ירגיש בנוח לשתף אתכם באירועים פוגעניים/שלילים שהוא חווה ברשת.

6. קבעו זמן בילוי משותף - פעם בשבוע קיימו פעילות משותפת מהנה וקצרה. בקשו מהילד לפנות את הזמן לפעילות המשותפת וכך תבטיחו שהקשר ישמר ללא התנגדות. הורים רבים עסוקים במרוץ החיים ומתקשים לפנות זמן לבילוי משותף, ומצד שני כועסים שהילד "לא איתנו".

7. אפשרו לילד לבחור וגם לטעות - אם ילדכם עשה שימוש לא נכון ברשת, שוחחו עמו ללא האשמות וחשבו ביחד מה ניתן לעשות בפעם הבאה כדי לפעול נכון. במהרה תגלו שילדכם ישמח להקשיב וללמוד, מתוך ביטחון שהוא יוכל לפנות אליכם בכל צרה.

נהלו דיאלוג ושיח על מה נכון ומה לא נכון. צילום: שאטרסטוק

8. בדקו מה מצבו הכללי של הילד - האם יש קשיים לימודיים או חברתיים? מה הוא עושה בהפסקות? עם מי הוא מתרועע? לעיתים תכופות, אנו מגלים שילדים שיש להם קושי חברתי בורחים למחשב. לכן, דווקא במקרים כאלה חשוב לא להתמקד במחשב שמהווה רק סימפטום, אלא בקושי האמתי של הילד - כפי שעלה מדבריה של השופטת שחתמה על אשפוז ל"נער הפורטנייט מהצפון". השופטת טענה כי קיים צורך מידי לבחון את מצבו הנפשי, לאור התפרצויות זעם ואיומים אובדניים תוך החזקת סכין. הנער בעצמו ציין את הקושי החברתי והבדידות בבית הספר וכי הוא מעדיף לשחק במחשב ולא להתמודד עם הקושי בבית הספר ועם החברים.

9. הקפידו על כלל ברזל: בארוחות המשפחתיות אין מסכים - לעיתים תגלו, שאתם הם אלו שמתקשים להתנתק ולקיים שיחה רציפה עם הילדים ללא הסחות.

10. שחררו את עצמכם מהניסיון לשלוט בהם - אל תנסו לשלוט באופן מלא על התנהלות הילד והשימוש בממסכים ולמדו אותו לבחון את הרגלי השימוש שלו. עזרו והציעו לילידים לייצר חוויות אחרות, זירות ופעילויות נוספות שיהיו בבחינת "מצוות עשה, במקום גישת "מצוות אל תעשה". ככל שתעסקו באיסורים ובמלחמות, הילד יברח למסכים ויתרחק והקונפליקטים יתעצמו.

לסיכום: זכרו כי בצד החסרונות, למסכים יש השפעה גם משמעותית וחיובית על חיי ילדינו, לכן חשוב לאפשר להם לחקור, לתקשר ,ללמוד ולהחליט, ללא תחושת אשם ומריבות. חיזוק הקשר המשפחתי ודיאלוג מכבד, הממוקד בהוספת תכנים נוספים לשעות הפנאי של הילד ופחות בהתנגדות לזמן מסך, יסייעו לילד ללמוד לאזן בין שימוש במסכים לפעילויות נוספות בחייו.

סיגל ניב, יועצת ארגונית ומשפחתית M.A. בעלת חברת "ניב ייעוץ ופיתוח מסוגלות בשיטת החוסן".