אירוע מוחי: לא לוותר על שיקום!

שבץ מוחי היא סיבת המוות השלישית בשכיחותה בישראל, ומדי שנה כ-20 אלף ישראלים עוברים אירוע מוחי. שבץ נגרם כתוצאה מחסימת כלי דם במוח ולעיתים קרע בכלי הדם שמובילים לדימום ברקמת המוח. מבין גורמי הסיכון לשבץ מוחי ניתן למנות גיל, יתר לחץ דם, סוכרת, רמת שומנים גבוהה בדם ועישון. אירוע מוחי יכול להתרחש גם בעקבות תאונה או אירוע שגורם לחבלה פיזית ובשל מחלות נוירולוגיות שונות.

מדוע אבחון מהיר של אירוע מוחי הוא כל כך חשוב?

זמן קבלת הטיפול הראשוני מרגע תחילת האירוע המוחי הוא בעל משמעות רבה בכל הנוגע לעתידו של המטופל. חלון הזמנים המאפשר טיפול בחסימה המוחית הוא של ארבע שעות וחצי. זאת אומרת, שכל עוד המטופל הגיע לבית החולים מיד עם הופעת סימני השבץ ועבר בדיקת CT ראש, בטרם עברו ארבע שעות וחצי מרגע תחילת האירוע - ניתן לטפל בו באמצעות חומר הממיס את אותו קריש דם שגורם לחסימת זרימת הדם. אך אם המטופל לא הספיק להגיע בזמן, יהיו לכך השלכות כבדות על סיכויו לשיקום.

לאחר כל אירוע מוחי יש צורך בבדיקה ובמעקב אצל רופא שיקומי. תפקיד הרופא השיקומי הוא לאתר האם והיכן ישנם תפקודים שנפגעו ולהעניק למטופל תוכנית שיקום רב-תחומית מתאימה.

טיפולי פיזיותרפיה מסייעים למטופל לשפר את התפקוד המוטורי. צילום: שאטרסטוק

מה כולל השיקום מאירוע מוחי?

הטיפול במחלקה השיקומית מספק מענה רחב, בהתאם לצרכיו האישיים של המטופל. השיקום כולל מגוון טיפולים, בהם: טיפולי פיזיותרפיה שמטרתם לסייע למטופל לשפר את התפקוד המוטורי על מנת לאפשר לו להתמודד עם פעולות פשוטות ביום-יום כמו הליכה, עלייה במדרגות וכיוצא בזה; ריפוי בעיסוק שמתמקד בטיפול הקוגניטיבי והתפקודי, ומסייע למטופל להתאים את סביבתו למגבלות שלו, להרחיב את פעילויות הפנאי ולשפר את התפקוד העדין של הידיים; טיפול של קלינאי תקשורת המתאים למטופל שחווה פגיעה בדיבור, בשפה ובבליעה; טיפול של פסיכולוג שיקומי המעניק מענה רגשי למטופל ומסייע לו להתמודד עם המצב החדש; ליווי של עובד סוציאלי שמטרתו לסייע למטופל ולמשפחתו למצות את זכויותיהם הסוציאליות; מעקב של תזונאי להתאמת תפריט חדש, בהתאם למצבו הבריאות ולמחלות רקע אחרות ועוד.

האם כל אדם שעבר אירוע מוחי זקוק לשיקום?

אומנם יש חשיבות רבה במתן טיפול שיקומי סמוך לאירוע השבץ, שכן ככל שהטיפול יתחיל מוקדם יותר, כך אפשר יהיה לסייע לחולה להחזיר את התפקוד המלא באופן טוב יותר, אך למרבה הצער רק כשליש מהמטופלים שעברו אירוע מוחי מגיעים בסופו של דבר למסגרת שיקומית. פעמים רבות, מטופלים לאחר שבץ מוחי אשר קיבלו טיפול בזמן, לא מודעים לכך שיש צורך להגיע למומחה השיקום. הם חשים בטוב ומוכנים לחזור לשגרה והם מקבלים אישוש לכך מהרופא המטפל או הנוירולוג. אך חשוב להבין שגם אם לאחר הטיפול הראשוני לכאורה הכול נראה תקין, הפגיעות השונות באות לידי ביטוי תקופה מסוימת לאחר השבץ ולעיתים גם לאחר מספר שבועות. חלק מהמטופלים מתחילים להרגיש כי הם אינם מתפקדים כתמול שלשום, אך עד שהם מגיעים לרופא השיקום ייתכן והליקוי התפקודי, שאפשר היה להתגבר עליו אם היה מטופל בזמן, הוביל להתפתחות של ליקויים נוספים הן בצד הפיזי והן בצד הרגשי. מטופלים רבים מוצאים את עצמם ללא יכולת לפרנס את עצמם ואת משפחתם והם זקוקים לתמיכה מצד הסביבה.

כשהטיפול ניתן בזמן הוא יכול לעשות את ההבדל עבור המטופל. לדוגמה, פגיעה בשריר לאחר אירוע מוחי מובילה לפגיעה בטווח תנועה, כתוצאה מכיווץ השרירים באיברים שונים בגוף. אם, למשל, הפגיעה היא בכף היד, היד מתאגרפת והמטופל לא מסוגל לבצע פעולות פשוטות, כמו כתיבה. מטופלים אלו נזקקים לצד טיפולי הפיזיותרפיה לטיפול תרופתי מתאים, למשל – תרופה שהחומר הפעיל בה הוא בוטיליניום טוקסין המוזרקת אל תוך השריר, משחררת את הכיווץ שמגביל את תנועת המטופל, מסייעת להגדיל את טווח התנועה ומקטינה את הכאב שנגרם בעקבות הפגיעה.

ריפוי בעיסוק מסייע לשפר את התפקוד העדין של הידיים. צילום: שאטרסטוק

לסיכום: התמדה בכל האספקטים של הטיפול השיקומי היא שתסייע למטופל להחזיר לעצמו את התפקוד ככל הניתן ולאפשר לו לחזור לשגרה לאחר אירוע מוחי. המחלקה השיקומית יכולה לסייע לחולה ולתמוך בו ובמשפחתו בתהליך השיקום ואף למנוע תחלואה משנית, שיכולה לגרום לאירוע מוחי נוסף. לכן, אם עברתם אירוע מוחי, אל תוותרו על בדיקה אצל הרופא השיקומי, ייתכן וזו תהיה ההזדמנות הטובה ביותר שלכם לחזור לשגרת חייכם ולהשאיר את האירוע המוחי מאחור.

ד"ר גלינה קייגלר מנהלת יחידת שבץ, מרכז רפואי גליל מערבי.