כשהסקס יוצא לפנסיה: הכל על מיניות בגיל הפרישה

יום אחד זה יקרה: מבט מתמהמה במראה יגרום לך להבין שהזמן חולף. יכול להיות שזה יהיה קמט קטן שיצוץ במקום שלא נראה בעבר, או משהו במבט שלך שישתנה, אבל לא תוכלי להתכחש לזה: את מתבגרת וגם הגוף שלך משתנה. ואכן, גיל המעבר אינו פוסח על אף אחת מאתנו, ואת מחוגי השעון בהחלט לא ניתן לעצור. הבשורה הטובה: העובדה שדברים משתנים בחייך, היא אינה תירוץ להפסיק ליהנות מחיי מין פעילים ומספקים. מיד תגלי כיצד.

יתכנו שינויים נפשיים, העלולים להתבטא במצבי רוח משתנים. צילום: שאטרסטוק

מהו גיל המעבר?

גיל המעבר לרוב מתחיל בסוף שנות הארבעים, אך הוא עשוי להופיע גם בשלב מאוחר יותר. לרוב מדובר בתהליך שנמשך בין 6-13 שנים. בתקופה זאת, נשים עשויות לחוות מספר שינויים: חלקם גופניים – בראשם, הפסקה הדרגתית של הופעת המחזור החודשי. כמו כן, יתכנו תסמינים כגון: גלי חום, הפרעות בשינה, החלשות שרירי קרקעית האגן המובילים לדליפת שתן, שינויים בחילוף החומרים שמובילים לעלייה במשקל ועוד. בנוסף, יתכנו שינויים נפשיים, העלולים להתבטא במצבי רוח משתנים, בתחושת ודכדוך, ברגזנות ועוד.

השינויים הרבים לעיתים רבות גורמים לתחושת מבוכה, בלבול ובעיקר להרגשה שאין עם מי לדבר בנושא. אולי זו הסיבה שנשים רבות נוהגות להסתיר את העובדה שהן מתבגרות ועוברות שינוי, כאילו היה מדובר במחלה מדבקת. נחזור לעניין המיניות: תקופה המעבר לעיתים רבות מלווה גם בשינויים הורמונליים, המתאפיינים בירידה בייצור האסטרוגן והפרוגסטרון, מה שעלול להשפיע באופן ישיר גם על החשק המיני.

כיצד השינוי במיניות עשוי לבוא לידי ביטוי?

גם במקרה הזה, העניין עשוי להתבטא באופן פיזיולוגי, באופן תחושתי ולעיתים אף בשני המובנים. מבחינה פיזיולוגית, את עלולה לחוש שינויים כגון: עוררות מינית איטית יותר, קשי להגיע לאורגזמה, ירידה ב"סיכוך" הטבעי, ירידה בחשק המיני, גרוד או עקצוץ בנרתיק. גם השינוי הנפשי שהוזכר עלול להוביל לפגיעה במצב הרוח, לדיכאון וכתוצאה מכך גם לחוסר חשק מיני.

למרות זאת, חשוב להבין: מדובר בתהליך טבעי ונורמלי, עמו נאלצות להתמודד נשים רבות.

בנוסף, ראוי לציין שלא כל אישה שתגיע לגיל המעבר בהכרח תחווה פגיעה במיניות שלה. למעשה, חלק לא מבוטל מהנשים יחוו שחרור רב יותר, בעיקר כאשר הילדים כבר עזבו את ה"קן", מה שמאפשר להן להרגיש חופשיות, מיניות ואפילו לממש את המיניות שלהן בכל רגע נתון.

מדוע חלק מהנשים יחוו קשיים מיניים בעוד שחלק ימשיכו ליהנות מחיי מין פעילים?

פעמים רבות, קיימת קורלציה בין תפיסת החיים, החינוך בבית והגישה כלפי המיניות של האישה עצמה, לבין יכולותיה לחוש נחשקת, מוערכת ומינית בגיל מאוחר. כמו כן, חייבים להודות בכך: החברה שבה אנחנו חיים מקדשת את הנעורים והיופי, ולעיתים רבות גורמת לנו לחשוב שנשים מבוגרות אינן זקוקות לסקס וכלל אינן שייכות לעולם המיני. תפיסה זאת קשורה גם למחשבה המוטעית שיש קשר ישיר בין המיניות של האישה לבין תקופת הפריון שלה, בעוד שאין באמת קשר בין הדברים. למעשה, היכולת להתענג על מין והיכולת להתרבות הן שני דברים שונים זה מזה. אנחנו בהחלט יכולות ליהנות מהאחד ללא קשר לשני.

הארכת זמן ה"משחק המקדים". צילום: שאטרסטוק

מה עושים כדי לשפר את המצב?

כדי לטפל בבעיה, ראשית חשוב להבחין במהותה. כלומר, בהנחה שהאישה סובלת מכאבים בשעת קיום יחסי המין למשל, ניתן להתייעץ עם רופא הנשים. האחרון יוכל להציע מגוון אופציות, כגון חומרי סיכוך ותרופות הורמונליות שעשויות לשפר מאוד את המצב. כמו כן, ניתן להיעזר בשרותי הרפואה המשלימה. הוכח כי טיפולים כמו דיקור סיני למשל, יכולים אף הם לסייע מאוד בנושא.

כמו כן, חשוב לשתף את בן הזוג בקשיים שעוברים עליך, ובשעת הצורך ניתן להיעזר ביועץ מיני מוסמך, שידע להציע אפשרויות שונות נוספות, כגון: התנסות בתנוחות חדשות המתאימות יותר למצב, הארכת זמן ה"משחק המקדים" ואף שימוש בוויברטור שיוכל לספק עצמת גירוי חזקה יותר. בשורה התחתונה, חשוב לזכור שלכל אישה מתאים פתרון אחר, אבל החשוב מכל הוא לדבר על הקושי. אם קשה לך לדבר על זה עם בן הזוג, תוכלי לשתף את רופא הנשים שלך, את הפסיכולוג או אפילו חברה טובה, העיקר שלא תרגישי לבד בסיטואציה. בנוסף, תמיד מומלץ לשמור על חיוניות בשאר תחומי החיים: ספורט, תזונה נכונה ויצירת קשרים, הם מפתח לאושר ובריאות, אשר הודות להם גם החשק המיני לרוב משתפר.

מתי חשוב לטפל בנושא?

כדאי לבחון צעדי טיפול, רק בהנחה שהנושא מטריד את האישה או את בן/בת הזוג שלה, וכאשר מתרחשת פגיעה באיכות החיים.

לסיכום: המיניות היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו כיצורים אנושיים. עם השנים, גוף האישה עובר שינויים פיזיולוגיים ונפשיים רבים, העשויים להשפיע גם על החשק והיכולות המיניות. בעזרת טיפול תומך המטפל בשרש הבעיה, ניתן להמשיך ליהנות מיחסי מין פעילים ומהנים בכל גיל.

אפרת מנור היא מטפלת מינית מוסמכת, עובדת סוציאלית ומדריכה בטיפול מיני

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors.