איזה כיף להיות בבית!

כמעט כל יום, בדרך מהעבודה הביתה, אנחנו מדמיינים שהיום זה יהיה שונה. אנחנו מקווים שהפעם נספיק לשחק עם הילדים, להקריא להם סיפור, לשמוע איך עבר עליהם היום ופשוט להיות איתם בנחת וברוגע - אבל בפועל תמיד משהו משתבש.

ההורות שלנו שונה מאוד מהציפיות שהיו לנו לגביה. אנחנו יותר טרודים, יותר קצרי רוח, יותר כועסים, יותר צועקים, עסוקים מאוד בתפעול משימות החיים השונות ופחות מתפנים להורות הרגועה והשלווה שעליה חלמנו. התוצאה: אווירה מתוחה, עצבנית וטעונה המשפיעה על התנהלות כל בני המשפחה.

מסקר גולשים שערכנו באתר זאפ דוקטורס בשבוע האחרון עולה כי למעלה מ-50 אחוז מהריבים והחיכוכים שלנו עם הילדים נסובים סביב התארגנות הבוקר וההתארגנות לפני השינה - כמעט כפול מהוויכוחים שלנו איתם על זמן מסך או הכנת שיעורי בית. אפשר לומר, שאצל רוב המשפחות הקצוות של היום - הבוקר והזמן שלפני השינה - הם הזמן הנפיץ ביותר, ויש לכך הסבר הגיוני. בקצוות של היום אנו לחוצים יותר לסיים את המטלות, מצויים בסטרס להגיע לעבודה או לחלופין - להגיע לרגע השקט שלנו אחרי שהילדים במיטה, וממש רוצים שהם ישתפו איתנו פעולה. אז מה עושים? איך משנים כיוון ומשפרים את האווירה גם בשעות הלחוצות של היום?

אווירה משפחתית היא דינמית וניתנת לשינוי. מודעות הורית ושורה של צעדים יומיומיים, תסייע לשיפור האווירה ותסייע לנו, ההורים, לתחושה נעימה ושלווה יותר, בשיתוף כל בני המשפחה.

כהורים, עלינו להקפיד לנסות לייצר נקודות מפגש קבועות ביום. צילום: שאטרסטוק

לרגל יום המשפחה, קבלו 7 עצות שיסייעו לשפר את האווירה בבית:

1. זמן משותף – לא פעם כל אחד מבני המשפחה עסוק בענייניו. ככל שהילדים גדלים יש להם יותר עיסוקים והזמן המשפחתי המשותף הופך להיות מצרך נדיר. כהורים, עלינו להקפיד לנסות לייצר נקודות מפגש קבועות ביום, כמו ארוחת ערב, טיולים, משחקים משפחתיים וכו'. בכל הפעולות האלה ישתתפו כל בני המשפחה וכך תהיה הזדמנות ללכידות משפחתית, ליצירת הווי ושותפות בין כל בני המשפחה.

2. שפת העידוד – חלק נרחב מהשיח שלנו עם הילדים הוא תפעולי: "כנס לאמבטיה", "קח מעיל", "בוא לאכול" וכו'. צורת שיח זו גורמת לנו להיות יותר "שוטרים" ופחות הורים מכילים ורגישים. כך, אין לנו פנאי להתבונן בילדים שלנו ולפרגן להם על היכולות והכישורים הרבים שיש להם. ככל שכהורים נשכיל לשקף לכל אחד מהילדים את היכולות שאנחנו מזהים אצלו ונעודד אותו להתנסות לבד, להתמודד ולסייע בבית בכוחות עצמו (במקום למלא אחד הפקודות שלנו), כך גדלים הסיכויים שהילד שלנו יכיר ביכולותיו ויאמין בעצמו. כך נייצר בבית אווירה מפרגנת יותר; בני הבית יתרגלו להסתכל יותר על ה"יש" ופחות על ה"אין" וגם השפה המדוברת תהיה פחות ביקורתית ויותר נעימה, חיובית ואופטימית.

3. שיחות פתוחות – הרבה פעמים אנחנו שואלים את הילד שאלות אינפורמטיביות, כמו: "איך היה בגן?" או "מה למדת?", והתגובה שאנו מקבלים היא מינימלית, בלי השיתוף שאנו מייחלים לו. כדי לקבל מהילדים קצת יותר מידע מאשר המשפט הקבוע "היה כיף", עלינו להשכיל ולייצר שיתוף הדדי, המאפשר לילדים הצצה לעולמנו - וכך הם יאפשרו גם הצצה אותנטית לעולמם. שיתוף הדדי הוא הדרך ליצירת בית עם שיח תקשורתי חיובי, עם אווירה פתוחה בה הילדים יודעים שהם יכולים לבוא ולדבר איתנו על כל נושא ובכל עניין ואנו נהיה קשובים ואמפטיים. אגב, בשביל שיתפתח שיתוף כן ואותנטי יש צורך בהקשבה אמיתית, ולטובתה יש לפנות את הזמן וכן להתפנות ממסיחי דעת, דוגמת הטלפון הסלולרי, מסכים למיניהם, או ביצוע מטלות הבית במהלך זמן השיתוף.

4. תיאום ציפיות – לא פעם אנחנו נכנסים עם הילדים לעימות שמעכיר את היחסים איתם. בדרך כלל עימות זה חוזר על עצמו סביב סיטואציות יומיומיות קבועות, למשל כניסה לאמבטיה, הגעה לארוחת הערב או התארגנות בשגרת הבוקר. כדי למנוע חיכוכים מיותרים המעיבים על האווירה הביתית, כדאי לייצר שיחה משותפת ותיאום ציפיות אודות ההתנהלות בשעות קריטיות אלה ביום, תוך העברת האחריות אל הילד.

5. קבלת החלטות – פעמים רבות, מתוך הרגל, אנחנו ההורים מחליטים עבור כל בני המשפחה. זה הגיוני כאשר מדובר על ענייני בריאות או דיור, אך יש פעמים רבות בהם ניתן לשתף את הילדים ולקבל החלטות משותפות. כך למשל, אפשר להחליט במשותף לאן נטייל בשבת, לאיזה סרט נלך או איזו מתנה כדאי לקנות לסבתא ליום ההולדת. קבלת החלטות בשיתוף עם כל בני הבית, מייצרת אווירה של שוויון ערך ושל לכידות משפחתית.

יש פעמים רבות בהם ניתן לשתף את הילדים ולקבל החלטות משותפות. צילום: שאטרסטוק

6. שגרה – שגרה מייצרת וודאות וסדר. כהורים, חשוב שנייצר עד כמה שניתן הרגלים של שגרה ושל תכנון. כך, נוכל להימנע מעיכובים ולחצים והאווירה תהיה נינוחה וללא תחושה שכל בני המשפחה שוהים בתוך "סיר לחץ". ככל שהשגרה ידועה ומוכרת לכל בני הבית, כך יש אפשרות לגלות יותר גמישות ושחרור.

7. בלי רגשות אשם – ההורות המודרנית מציבה בפנינו אתגרים רבים, והאתגר הקשה מכולם הוא לשלב בהצלחה בין כולם: העבודה, הבית, הילדים והזוגיות. זה מובן מאליו שיש פער בין הציפיות שלנו כיצד להתנהל לבין ההתנהלות שלנו בפועל. לכולנו יש ימים טובים יותר וטובים פחות. עם זאת, אין ערך בהלקאה עצמית וברגשות אשם על ההורות שלנו. ככל שנהיה יותר מודעים להשפעה ההורית שלנו, כך נוכל לחזור לתלם ולא להסתכל לאחור. כדאי שנסתכל על כל הימים בהם כבר השגנו שיפור והאווירה בבית נעימה יותר, וכך לעודד את עצמנו על המהלך שהשכלנו לעשות.

לסיכום: אווירה משפחתית היא תוצר של התנהלות ההורים. מודעות הורית לגבי השפעת האווירה הביתית על עיצוב אישיות ילדינו בהווה ובעתיד, תסייע לנו להתנהל בצורה נינוחה ולתקשורת נעימה ומכבדת המהווה דוגמה עבור ילדינו. כך, נצליח לייצר אווירה משפחתית בטוחה ומיטבית עבור ילדינו ועבורנו.

לאה שטרן, מרצה, מנחת הורים ובעלת קליניקה, מוסמכת מכון אדלר.