הדור הבא במלחמה בסרטן: מהי בדיקה גנומית ובאילו דרכים ניתן לבצע אותה?

מדוע אין עדיין תרופה לסרטן? זו השאלה הראשונה שכל מטופל ובן משפחה שואלים. למרבה הצער, טיפול אחד המתאים לכלל החולים ומרפא כל סוג של סרטן, עדיין לא נראה באופק, וסביר שלא נראה כזה בקרוב. הסיבה לכך נובעת מהעובדה שכל גידול, וכל מטופל שונים האחד ממשנהו. לכן, היכולת למצוא טיפול אישי שיתמודד בהצלחה מלאה עם כל גידול היא עדיין בגדר חלום רחוק.

למרות זאת, ההתקדמות הרבה במדע וברפואה הביאה עמה את בשורת הבדיקות הגנומיות. בדיקות אלה מיועדות לאתר מידע רב ככל שניתן אודות הגידול, במטרה למצוא עבורו טיפול מותאם מוכוון מטרה, במצבים בהם האופציות הטיפוליות המקובלות אינן מהוות מענה.

בדיקות המבצעות מיפוי גנומי של רקמת הגידול הסרטני. צילום: שאטרסטוק

מהו טיפול מוכוון מטרה?

הרעיון הכללי העומד מאחורי המונח "מוכוון מטרה", הוא לנסות לכוון את הטיפול במחלה, בהתאם לתהליך הביולוגי המתרחש בגידול עצמו, המניע את הגידול לגדול. ככל שהתהליך הזה כולל סימנים ברורים יותר, כך קל יותר למצוא טיפולים מכווני מטרה, שהמנגנון פעולה שלהם יכול להיות ביולוגי או אימונותרפי.

מטרת בחינת הגידול היא למצוא "ביומרקר" - סמן ביולוגי כגון: נוכחות של מוטציה מסוימת, תוספות של גן מסוים, הכפלה של גן או החלפה של מקטע גנטי אחד באחר, הגורמים לשינויים שנחקרו וקיימים עבורם טיפולים ממוקדים. איתור שינוי זה בגידול, לעיתים מאפשר לנבא מהו הטיפול המתאים שעשוי להאריך את חיי החולה.

כך למשל, איתור נוכחות מוגברת של Her-2-neu, (שינוי המוכר מתחום סרטן השד, אך נחקר היום לגבי גידולים רבים אחרים), כלומר רצפטור על פני תא הגידול, מנבא תגובה לטיפול ממוקד כנגד שינוי זה - נוגדן התוקף מסלול זה, שגורם לחלוקה ולהתרבות תאי הגידול.

מדוע העניין מורכב?

נכון להיום ידועים רק חלק מהגנים המניעים את הגידול הסרטני לגדול ולשגשג. לא לכולם קיים טיפול מוכח ובדוק. בחלק מהמקרים, הטיפולים המוצעים נמצאים עדיין בשלבי מחקר. בחלק מהמקרים הטיפולים החדשים שיכולים להתאים כנגד אותם שינויים - יקרים ולא תמיד זמינים.

מהן בדיקות גנומיות?

מדובר בבדיקות המבצעות מיפוי גנומי של רקמת הגידול הסרטני, במטרה למצוא טיפול בהתאמה אישית. בדיקות אלה בד"כ מתאימות לחולים שמחלתם אינה מגיבה לטיפולים המקובלים, או במקרים שמקור הגידול אינו ידוע. יתרונה של בדיקה כזו היא התאמת טיפולים שלעיתים לא חשבו עליהם קודם ובעקבות השינויים הגנומיים שנמצאו בבדיקה ניתן להתאים אותם לחולה.

לא בכל סוגי הסרטן קל לאתר ביומרקרים כאלה. בסרטן הריאה למשל, קיימים מספר שינויים מוכרים, ולרוב יש מגוון רחב יחסית של ביומרקרים המכוונים לטיפול מונחה מטרה אפקטיבי, בהתאם למסלול המתבטא בגידול. לעומת זאת, בסרטן המעי הגס, קיימים מסלולים רבים בגידול, המצטלבים ביניהם, כך שיותר קשה לאתר אותם, ונוכחות ביומרקר כזה או אחר, אינה בהכרח מאפשרת לנבא שטיפול מונחה מטרה נקודתי, אכן יהווה טיפול יעיל.

מה ההבדל בין בדיקת פאונדיישן וואן  CDX לבין פאונדיישן וואן ליקוויד?

המטרה של שתי הבדיקות זהה, והיא כאמור לאתר את המידע הגנטי בגידול, במטרה למצוא טיפולים מתאימים  לחולה. ההבדל העיקרי ביניהן נובע מסוג הדגימה המיועדת לבדיקה: רקמה או דם.

פאונדיישן וואן CDX, היא בדיקה המבוצעת באמצעות דגימה מרקמת הגידול הנלקחת מהחולה בד"כ ע"י ביופסיה, ישירות מרקמת הגידול או מהגרורות שלו.

היתרון: זוהי בדיקה רחבה הסורקת מעל 300 גנים הרלוונטיים להתפתחות הסרטן. מדובר בבדיקה מקיפה ומבוססת, שצברה ניסיון של מעל 200 אלף מטופלים. כמו כן בדיקה זו קיבלה אישור FDA ומבוססת מחקרים המעידים על רמת אמינותה. כל אלה מהווים את יתרונה המובהק.

החיסרון: נדרשת דגימה מהגידול, וכאשר זו אינה זמינה נדרשת ביופסיה שהיא כידוע, הליך חודרני. כמו כן, ראוי לציין כי הליך זה מתאים רק לחולים שנמצאים במצב פיזי ונפשי כשיר הנדרש לטובת ביצועו.

בדיקה הממפה את המטען הגנטי של הגידול. צילום: שאטרסטוק

לעומת שיטת הביופסיה מרקמת הגידול,  פאונדיישן וואן ליקוויד, היא בדיקה הממפה את המטען הגנטי של הגידול הנמצא בזרם הדם של החולה, (זאת בשל העובדה כי מקטעי DNA מגיעים אל זרם הדם וניתן לאסוף אותם). כיום, עדיין מנסים להבין האם המטען הגנטי הנאסף ישירות מהגידול לעומת זה הנאסף באמצעות הדם אכן זהה. בעבודות שבדקו נתון זה נראה כי קיים אחוז גבוה של התאמה אך ההתאמה אינה מלאה.(זוהי בדיקה שסורקת 70 גנים ולכן מצומצמת יותר ביחס לבדיקה המבוצעת על רקמה)

הבדיקה נוחה לביצוע. היא מומלצת בעיקר כאשר לא ניתן לקחת רקמה מהחולה (בשל מצבו הבריאותי או בשל מיקום הגידול) וכאשר המחלה חמורה ומתקדמת ומלווה בגרורות רבות. יתרון נוסף שלה נובע מכך שהיא מאפשרת לבצע מעקב לאורך זמן ובקלות, וכן לבדוק את השינויים המתרחשים בגידול לאורך נקודות זמן שונות. בנוסף, בדיקה זו יכולה להיות אופציה טובה גם במקרים שבהם נלקחה ביופסיה מהגידול עצמו, אך היא אינה מספיק איכותית לצורך אבחון מקיף של הפרופיל הגנומי בגידול.

כך או כך, חשוב להבין שבטרם שוקלים לבצע בדיקות גנומיות וכן טיפולים רלוונטיים בהתאם, רצוי לבחון היטב את מצבו של החולה. במקרים שבהם מדובר בחולה במצב תפקודי קשה, ייתכן שהוא אינו מועמד לטיפולים נוספים ולכן כלל לא יומלץ על תחילת ביצוע התהליך.

לסיכום: בדיקות גנומיות יכולות לסייע לאתר ביומרקרים בגידול שמייצגים תהליכים שגרמו למחלה. כתוצאה מכך, במקרים מסוימים ניתן יהיה להתאים לחולה טיפול מכוון מטרה העשוי להאריך את חייו. אולם, חשוב לזכור שבדיקות וטיפולים, מתקדמים וטובים ככל שיהיו, אינם מתאימים לכלל החולים. לכן, לפני שמחליטים על הליך מהסוג הזה, חשוב להעריך את מצבו של החולה, על מנת להבין האם הוא אכן מועמד מתאים לעבור את התהליך הכולל.

ד"ר רוית גבע היא אונקולוגית בכירה בבית החולים "איכילוב".

בשיתוף רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ, נציגת פאונדיישן מדיסין בישראל.

לפרטים נוספים פנו לרופא המטפל או ל:  www.foundationOne.co.il

מוקד טלפוני: 8966* או 09-9737767

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors.