פצע סוכרתי: חשוב למנוע, ניתן לטפל

סוכרת היא מחלה כרונית ומאתגרת ביותר, השולחת זרועות ארוכות שמשפיעות כמעט על כל תהליך מרכזי בגופם של הסובלים ממנה. אחד החששות הגדולים ביותר של אנשים שחיים עם המחלה נובע מהסיכון להיווצרות פצעים שעלולים להזדהם, לגרום לכאבים קשים ואף לכריתת איברים. כדי להימנע מכך, חשוב להבין ממה נגרמים הפצעים האלה, מדוע הם שונים מפצעים בקרב כלל האוכלוסייה וכיצד נראים סימני האזהרה. בכך נעסוק במאמר זה.

חשוב להגיע לבדיקות שגרתיות. צילום: שאטרסטוק

מדוע סוכרת גורמת לפצעים חמורים בגוף?

הפציעות כתוצאה מהמחלה עלולות להיגרם כתוצאה ממספר סיבות.

ראשית, שיעור גבוה של סוכר בדם מחליש את מערכת החיסון, דבר שמאפשר לחיידקים לגרום לזיהומים עוצמתיים יותר ומאט את זמן ההחלמה. בנוסף, שיעור גבוה של סוכר בכלי הדם מאט את זרימת הדם, מה שעלול לגרום לסתימות בנימי הדם ולבעיות נוירולוגיות (במערכת העצבים).

חסימות כלי הדם אף גורמות למטופל לאבד תחושה באיברים מסוימים (נוירופתיה). לכן, זיהום שאצל אדם אחר יגרום לכאב, עלול להתפתח ולהחמיר מאוד אצל חולה סוכרתי - עד שהחולה הסוכרתי יבחין בו ויפנה לקבלת טיפול רפואי.

בחלק מהמקרים, פצעים אלה עלולים לגרום לכך שהדם הדרוש לתפקודו של העור לא יגיע לעור. כך, במקרים אלה, עלול במקרים מסוימים להיווצר נמק, כתוצאה ממחסור בחמצן בעור, העלול להוביל לכריתת גפיים אצל סוכרתיים.

אל תחכו לנורות אזהרה!

הסימנים הראשונים לפצעים סוכרתיים שעלולים לסכן את המטופל כוללים, בין היתר: תחושת נימול ברגליים, אודם ונפיחות סביב פצע מסוים, הפרשת מוגלה או קשיים בהליכה. עם זאת, כשהסימנים האלה מופיעים, הדבר עלול כבר להיות מאוחר מדי לטיפול, העשוי להציל את האיבר הפצוע או לקצר את משך ההחלמה.

לכן, חשוב להגיע לבדיקות שגרתיות בכל שישה חודשים בממוצע, או בתדירות גבוהה יותר, אם הרופא רואה בכך צורך. בבדיקות השגרתיות, בדרך כלל תתבצע בחינה של זרימת הדם; ובנוסף, ייעשו בדיקות לתקינות פעילות העיניים, הלב, הכליות ואיברים נוספים.

בנוסף, שמירה על אורח חיים בריא עשויה לצמצם במידה דרמטית את הנזק שגורמת מחלת הסוכרת למערכות הגוף. לכן, מומלץ להקפיד על מספר פעולות לניהול נכון יותר של המחלה.

תזונה נכונה. צילום: שאטרסטוק

מהן הפעולות המומלצות לניהול נכון של מחלת הסוכרת?

תזונה נכונה: מומלץ לאמץ תפריט הכולל דגנים מלאים, ירקות, פירות מסוימים (זהירות מסוכר; יש לצרוך בזהירות ובמידה!), חלבונים, קטניות, סיבים תזונתיים ושומנים בריאים מהצומח. כמו כן, מומלץ כמובן להימנע מסוכרים, מיצי פירות, קמח לבן, אורז לבן ותפוחי אדמה.

פעילות גופנית: מחקרים מראים כי פעילות גופנית עשויה לשפר את זרימת הדם, בצורה שתפחית את הסיכון לפצעים סוכרתיים, תסייע לנהל בצורה טובה יותר את המחלה ותצמצם את הסיכון להופעת תסמיניה המסוכנים של המחלה. פעילויות כגון הליכה קלה, רכיבה על אופניים, יוגה, שחייה או התעמלות בחדר הכושר - בהחלט עשויות לשפר במידה ניכרת את חייכם.

איך מטפלים בפצעי סוכרת?

אם כבר הופיעו בגופכם הפצעים המזוהמים, כתוצאה מהמחלה, אל דאגה. כיום יש מגוון שיטות מתקדמות, לטיפול יעיל בפצעים, בטרם יחמירו ויהוו סיכון לבריאות שלכם בטווח הארוך.

בין היתר, טיפולים אלה כוללים:

הרחבת כלי דם: הפצעים הסוכרתיים נגרמים כתוצאה מחסימות בנימי הדם, אך בניגוד לעורקים ולוורידים שניתן להרחיב בצנתור, הנימים הם כלי דם קטנים יותר, שקשה להרחיב באמצעות עזרים חיצוניים. לכן, כדי לשחרר את נימי הדם, מבצעים עירוי של חומר שנקרא אילומדין אשר מרחיב את הנימים ומאפשר לדם לעבור בקלות במעברים הצרים והחסומים.

טיפול באולטרסאונד וחשמל: ניתן להעצים את הטיפול להרחבת כלי הדם, בעזרת חיבור אלקטרודות לאיבר הפגוע ושימוש בגלי אולטרסאונד, אשר משפרים את זרימת הדם בפצע. זהו טיפול מתקדם וחדשני, אשר משפר במידה ניכרת את משך ההחלמה ואת סיכויי ההצלחה.

טיפול בחבישה אחד הדברים החשובים ביותר, שיש לעשות כדי להימנע מנזק ארוך טווח - הוא מניעה של זיהום. חבישה של הפצע ומריחה של משחה יחודית מהוות היבט חשוב, בהליך המניעה הזה.

טיפול באמצעות גז אוזון: ניתן גם לעטוף את הפצע המזוהם באמצעות ניילון, אשר לתוכו מזרימים גז אוזון. זהו גז אשר מסוגל לקטול חיידקים ונגיפים, תוך שיפור אספקת החמצן לאזור הפגוע. הטיפול באוזון עשוי לעודד בנייה מחודשת של רשת נימים מסביב לפצע או בתוכו, כך שהאנטיביוטיקה תוכל להגיע מהר יותר לאזור המזוהם.

לסיכום: פצעים סוכרתיים הם בעיה נפוצה ומבהילה, שעלולה לגרום לנזקים ארוכי טווח. כדי להימנע מכך, חשוב להקפיד על אורח חיים בריא ומאוזן ולבצע בדיקות תקופתיות אצל הרופא המטפל. התגלה בגופכם פצע סוכרתי? אל דאגה, כיום ניתן לטפל בו ביעילות - ולמנוע זיהום ונזק משמעותי לאיבר הפגוע.

ד"ר שמואל שוראקי הוא רופא כללי ומנהל מרפאות לטיפול בחולי סוכרת.

סייע בהכנת הכתבה: מאור מואיגר, כתב zap doctors.