ניתוחי בקע בילדים: כל מה שחשוב לדעת
בקע בדופן הבטן נחשב תופעה יחסית נפוצה בקרב תינוקות וילדים. לרוב נדרש ניתוח לתיקון הבקע. הורים, אל תילחצו: מדובר בניתוח יחסית פשוט
עבור מי שאינו בקיע במונחים רפואיים, המילה "בקע" עלולה להיות די מבהילה, אך האמת היא כי מדובר בתופעה יחסית שכיחה, המאובחנת בקרב כ-3% עד 5% מהתינוקות וילדים. בקרב פגים, התופעה נפוצה אף יותר ומאובחנת בקרב כ-30% מהיילודים.
בואו נכיר קצת יותר את התופעה, נבין באילו מקרים נדרש ניתוח לתיקונה ונגלה איך להגיע לניתוח מוכנים ורגועים יותר.
היחלשות דופן הבטן. צילום: שאטרסטוק
מהו בקע?
בקע אצל תינוקות נגרם כתוצאה מ"היחלשות" דופן הבטן, הגורמת לרקמות בחלל הבטן לעבור לאזורים שהן לא אמורות להגיע אליהם, לבלוט ולפעמים לגרום לאי נוחות ולכאבים.
בקע עשוי להתפתח במספר אזורים. הסוגים הנפוצים ביותר אצל תינוקות מופיעים במפשעה או בטבור. סוג נדיר יותר של התופעה נקרא בקע אפיגסטרי והוא ממוקם באזור הבטן האמצעית, בין עצם החזה לטבור.
בניגוד לבקע אצל מבוגרים, בקע שמתפתח בתינוקות נגרם ברוב המקרים כתוצאה בעיה מולדת. בקע שכיח יותר אצל בנים, יחסית לבנות. כאמור, בקע הכי נפוץ בקרב פגים.
מהם הסימנים לבקע? איך מתבצע האבחון?
בקע הוא מצב רפואי שקל לאבחן. בדרך כלל, בקע יצור בליטה משמעותית במפשעה או באזור הטבור, בליטה שקשה להתעלם ממנה ומלווה בנפיחות לפעמים ניכרת. לרוב, התינוק אינו סובל מכאבים, אף בתנועה ובפעילות מאומצת. הנפיחות משתנה כתוצאה מהלחץ בתוך הבטן בזמן המאמץ או במנוחה.
בקע מפשעתי או מיימת אשכים (הידרוצלה) בילדים נגרמים מזה שסעיף של הצפק שמסביב לחלל הבטן הנקרא Processus vaginalis נשאר פתוח – בבנים, לאחר ירידת האשך לשק האשכים. התוכן העובר דרכו (מעי, שומן, נוזל או שחלה בבנות) גורם לנפיחות באזור המפשעה או בשק האשכים. ניתן לבצע את האבחון על ידי הסתכלות ובדיקה בלבד, אולם בחלק מהמקרים נבצע גם בדיקת אולטרסאונד, שיסייע בקבלת תמונה יותר מדויקת של מצב התינוק או הפעוט.
הסיבוך העיקרי של בקע מפשעתי הוא כליאה של תוכן השק שיכולה להוביל להפסקת הספקת הדם לאשך או לשחלה או למעי. מניעת הסיבוך הכרחי ע"י ניתוח בסמיכות לאבחנה.
בקשר לבקע בטבור, החדשות הטובות הן שברוב המקרים, הבקע צפוי להסתדר מאליו עד גיל 3 או 4. לכן, בתקופה זו, יידרש מעקב בלבד, כדי לבחון האם הבעיה אכן נפתרת מעצמה או שיש צורך בהתערבות כירורגית. חשוב להבין: הניתוח יבוצע רק כאשר הפעוט יעבור את הגיל שבו הבקע צפוי להיסגר מאליו.
הכנה רגשית מתאימה לקראת הניתוח. צילום: שאטרסטוק
איך להתכונן לניתוח בקע?
הורים רבים חוששים לשלוח את ילדיהם לניתוח בשלב כה מוקדם של החיים. לכן, ההורים מגיעים לפגישות עם הרופא כשהם משדרים לחץ וחרדה. כמובן, מדובר בתחושות טבעיות ומובנות, אך דווקא בסיטואציה כזו, חשוב לגלות איפוק וחוסן, כדי לא "להעביר" לילד את התחושות השליליות שלנו ולהזין אותו בפחדים שלנו.
במצבים כאלה, אנו רואים לא פעם שילדים אינם חוששים כלל מהתהליך, אך כשהם רואים את ההורים שלהם בלחץ, הם מפתחים בעצמם פחד מההליך הרפואי. לכן, כדאי לבצע הכנה רגשית מתאימה לקראת הניתוח: להסביר לילד במילים פשוטות ובלתי מאיימות כי הוא הולך לעבור תהליך שישפר את ההרגשה שלו. זכרו כי ככל שאתם - ההורים - תהיו רגועים ונינוחים יותר, כך תקרינו את הרוגע גם לילדיכם. קושי נוסף שעלול להתעורר לקראת הניתוח קשור בנושא הצום. על הילד להיות בצום לקראת ההרדמה, דבר שעלול להעלות חששות נוספים אצל ההורים. חשוב להבין כי צום אינו מצב שמסכן את הילד וחשוב להקפיד על הצום, להבטחת ההצלחה של ההליך הרפואי. אם הילד מתקשה להימנע מאכילה, ניתן לתת לו חצי כוס מים עם סוכר, בשעות שלפני הניתוח (לפי ההנחיות), כדי להרגיע את הרעב.
איך מתנהל הניתוח לתיקון הבקע?
במהלך הניתוח, יינתנו לילד הרדמה כללית ואל חוש מקומי או אזורי. ההרדמה המקומית נועדה לבטל את התחושה באזור שבו מטפלים, גם במהלך הניתוח וגם בשעות שלאחר מכן. התהליך מבוצע על ידי כירורג ילדים מקצועי ורק בבית חולים פרטי או ציבורי.
חשוב להבין כי מדובר בטיפול פשוט, שאינו נמשך יותר מדי זמן, אך משום שמדובר בילדים, הצוות הרפואי ככל הנראה יקפיד יותר על ביצוע הרדמה הדרגתית והתאוששות ארוכה יותר - דבר שעשוי כמובן להאריך את התהליך כולו. בשלב זה, חשוב מאוד שההורים יגלו סבלנות ויסמכו על הצוות הרפואי שיעשה את עבודתו בצורה הטובה והנכונה ביותר.
במהלך הניתוח, יתבצע חתך במפשעה או באזור הטבור. לאחר מכן, תנותק התעלה שגורמת להופעת הבקע והאזור ייתפר בחזרה. המנתח יתפור בעדינות מספר שכבות של רקמות פנימיות, אך את חלקו החיצוני של העור הוא ידביק בעזרת דבק כירורגי מיוחד, ללא תפירה. זאת, כדי שלא יהיה צורך במפגש נוסף להוצאת התפרים בימים שלאחר הניתוח.
מה צפוי להיות בתקופת השיקום מהניתוח?
בכל מקרה בו נעשית הרדמה כללית, ההתעוררות מההרדמה עשויה להיות מלווה באי שקט ובכי מצד הילד. חשוב להיות מוכנים לכך ולספק לילד תמיכה והגנה בשעות אלה. בשעות הראשונות, הילד ככל הנראה לא יסבול מכאבים עד שתפוג האל חוש, אך ייתכן כי יידרשו תרופות לשיכוך הכאב, בשעות ובימים הראשונים לאחר התהליך.
אחרי הניתוח, הילד עלול לסבול מכאב מקומי, אך ברוב המקרים הכאב יהיה קל ויחלוף במהירות. כמו בכל הליך פולשני, גם כאן קיים סיכון מסוים לזיהום, אולם מדובר בסיכון קטן, שפוחת אף יותר כשמדובר בפעוטות ובילדים קטנים.
ברוב המקרים, הילד צפוי לתפקד בצורה רגילה כבר ביום שאחרי הניתוח. כארבעה ימים אחרי הטיפול, צפויה להיערך ביקורת במרפאה , לבירור מצבו של הילד. כמעט בכל המקרים, הילד יוכל לחזור לגן או לבית הספר לאחר הביקורת הזו.
לסיכום: בקע הוא תופעה בלתי נעימה, אך נפוצה יחסית וניתנת לטיפול. ניתוח לתיקון הבקע הוא תהליך די פשוט, אך חשוב להתכונן אליו כראוי, להכין את ילדכם רגשית למה שצפוי לו -ולסמוך על הצוות הרפואי שיבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר.
פרופ' פרנסיס סרור, מומחה לכירורגיית ילדים וכירורגיה כללית.
סייע בהכנת הכתבה: מאור מואיגר, כתב zap doctors.