חוששים מטיפול שיניים? כך תגיעו רגועים למרפאה

הנתונים מראים כי בין רבע לשני שליש מהאוכלוסייה סובלים ממה שנקרא "חרדה דנטלית": פחד מטיפולי שיניים, ברמה כזו או אחרת. למעשה, החרדה הזו כל כך מוכרת, עד שיש לה שם מדעי - "דנטופוביה".

דנטופוביה נחשבת אחת הפוביות הנפוצות ביותר, לצד פחד גבהים ופחד מזוחלים. הדרך הטובה ביותר להתגבר על הפחד היא להכיר בו, להבין את מקורו ולהיות מוכנים להתמודד אתו בצורה יותר בריאה עם עזרה מקצועית.

חשוב לשתף את הרופא בעובדה שאתם חוששים מהטיפול. צילום: שאטרסטוק

ממה נובעת חרדה דנטלית?

פחד הוא חוש שנועד להגן עלינו מפני סכנות, אך חרדה היא דבר אחר לגמרי. זוהי תחושה אינטנסיבית וקשה יותר, שדווקא אינה מגינה עלינו. במקרים מסוימים, חרדה אף עלולה לפגוע בבריאות ולגרום לתופעות נלוות, שכלל אינן נעימות.

המקור של החרדה עשוי להיות מושפע מגורמים רבים. די בכך שחווינו בילדות התנסות שלילית עם מחטים, כדי ליצור חרדה אימתנית מפניהן. באופן דומה, אם חווינו טיפול שיניים כואב או צפינו באדם שסובל מהטיפול - די בכך כדי לקבע במוחנו את האמונה שמדובר בתהליך מבהיל, שיש לברוח ממנו בכל מחיר.

הצעד החשוב ביותר להתגברות על הפחד הוא היכרות עם הפחד. נסו להבין מתי הפחד החל, האם הפחד משרת אתכם או פוגע בכם והאם אתם מוכנים לעבור תהליך, כדי להשתחרר מהפחד.

במה מתבטאת החרדה מטיפולי שיניים?

רופאי שיניים יודעים כמה נפוץ לראות במרפאה אנשים שסובלים מחרדה ממשית. בקרב אנשים כאלה, ניתן לזהות אי נוחות, עצבנות, אי שקט, הזעה, דופק מהיר ; ובמקרים מסוימים, אפילו מנעד של תופעות לוואי גופניות: בחילות או הקאות.

מצב כזה עלול לא רק לגרום לקושי אצל המטופל, אלא אפילו לפגוע בתהליך הטיפולי. זאת, מכיוון שטיפול השיניים עלול להפוך את התהליך כולו לחוויה שתעצים עוד יותר את הפחד מהטיפול הבא.

איך מטופל יכול להגיע מוכן יותר לטיפול במרפאה?

קודם כל, חשוב לשתף את הרופא בעובדה שאתם חוששים מהטיפול. מומלץ לבחור מראש לעבור את הטיפול הדנטלי אצל רופא רגיש ומתחשב, שמכיר בחשיבות של התמודדות נכונה עם לחץ וחרדה אצל המטופלים.

כך, לדוגמה: במרפאה שלנו אנו מבקשים מהנבדקים למלא טופס לפני הבדיקה. אחת השאלות בטופס עוסקת בפחד מרופאי שיניים. כך, נוכל להיערך מראש ולהבין כיצד לסייע למטופל בצורה הטובה ביותר.

אם מדובר בילדים שחוששים מהטיפול, ייתכן שכדאי לשקול להגיע איתם למרפאה, כדי להכיר את המרפאה ואת הצוות ולראות טיפולים אחרים שמבוצעים בילדים שאינם מפחדים(אח גדול). זאת, כמובן, בתיאום עם הרופא. כך, ייתכן מאוד שהילדים יבינו שהתהליך אינו כה מפחיד ומאיים, כמו שהאמינו. כך, הילדים יגיעו לתהליך כשהם בוטחים יותר ברופא המטפל ובטוחים בעצמם.

איך הצוות במרפאה יכול להפיג את הפחד?

רופאי שיניים רבים מכירים את הגישה הטיפולית שנקראת: Tell, Show, Do. זוהי גישה פסיכולוגית, שעל פי עדויות רבות עשויה להפחית את הפחד מהטיפול בשלושה שלבים. ראשית, המטפל יסביר במילים פשוטות מה הוא הולך לעשות. לאחר מכן, הוא ידגים את זה באמצעות האביזרים הרפואיים, על איבר אחר בגוף (למשל: כף היד). רק בסיום, הרופא יבצע את התהליך בחלל הפה.

בדרך זו, למטופל תהיה תפיסה טובה יותר של מה שמצפה לו. כך, המטופל יכול להפיג במידה כלשהי את החששות מהתהליך שלפניו. אם אתם רואים שהרופא אינו מסביר לכם על התהליך, תוכלו לבקש ממנו בעצמכם לעשות זאת. הרופא ככל הנראה ישמח לספק לכם את ההסבר.

לצמצם במידה דרמטית את הכאב ואף להפיג אותו לגמרי. צילום: שאטרסטוק

האם יש דרכים נוספות להפגת החשש מהטיפול?

חלק מהמטופלים כלל אינם חוששים מהטיפול עצמו, אלא מזריקת ההרדמה. כיום, ניתן לבצע את ההרדמה או האלחוש בדרכים שונות ויותר מתוחכמות. בטיפול בילדים קטנים, לדוגמה, ניתן לשקול הרדמה כללית, רק במקרה שאי אפשר אחרת וייש טיפולים רבים לעשות בהם המטופל אינו משתף פעולה. במצבים קלים יותר, אפשר לתת טשטוש באמצעות סירופ ולאחר מכן להתחיל את הטיפול.

לסירופ המאלחש ניתן להוסיף גם שאיפה של גז צחוק, שנחשב חומר יעיל מאוד גם בקרב ילדים וגם בקרב מבוגרים, בכל הקשור להפחתת התחושות השליליות הנלוות לטיפול. ברוב המקרים, שילוב של גז צחוק וסירופ מאלחש מסייע לסובלים מחרדה לצלוח את הטיפול ללא בעיות מיוחדות.

כיום ניתן לבצע את האלחוש בדרכים חדשניות, שמצליחות לצמצם במידה דרמטית את הכאב ואף להפיג אותו לגמרי. במרפאתנו, אנו עובדים עם "הרדמה ממוחשבת": מכשיר אלקטרוני שיודע לפזר את חומר ההרדמה בצורה הדרגתית ואיטית מאוד, כך שהמטופל כמעט אינו מרגיש את החדרת החומר. זוהי בהחלט בשורה משמעותית, שמסייעת להתגבר על השלב המאיים ביותר בטיפול השיניים (שלב הזריקה).

לסיכום: הפחד מטיפולי שיניים מקנן ברבים מאתנו, אך ניתן בהחלט להתגבר עליו. כדי לעשות זאת, מומלץ לשתף את הצוות הרפואי בחששות, לבחון את האפשרות של חומרי אלחוש שאינם ניתנים בזריקה ולבדוק אם קיימת אפשרות לביצוע הרדמה ממוחשבת במרפאה וכן לבדוק הימצאות ומיומנות בשימוש בגז הצחוק ובאמצעים נוספים.

ד"ר גבי לביא, מומחה ברפואת הפה, מנהל מרפאת מומחים בפרדסיה; ומדריך סטודנטים בבית החולים הדסה בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב.

סייע בהכנת הכתבה: מאור מואיגר, כתב zap doctors.