קוצר ראיה (מיופיה) – מגפת העולם המודרני
מגמת העלייה בתופעת קוצר הראייה חושפת מליוני אנשים לסיבוכים מסכני ראייה, כאשר שימוש במשקפיים ועדשות מגע לא מונע את החמרת המצב. טכנולוגיות חדשות ומסקרנות מציעות עיכוב ואפילו בלימה של הדרדרות קוצר הראייה
מיופיה מוגדרת כהפרעת ראיה בה עצמים מרוחקים נראים מטושטשים, ואילו עצמים קרובים נראים בבירור, עקב היות המוקד האופטי של העין קצר ביחס לאורכה. מיופיה עשויה להיות אנטומית (מבנית), מליגנית (נובעת מחולשה מבנית של רקמות העין), או להיווצר כתוצאה מהתכווצות חולפת של השריר הסיליארי (השריר המפעיל את מערכת מיקוד העין), תופעה הקרויה פסאודומיופיה. לכל אחד מהסוגים חייבת להיות התייחסות שונה.
שימוש מרובה במסכים. צילום: שאטרסטוק
מהם הגורמים לקוצר ראייה?
הסיכון ללקות במיופיה גדל כאשר ההורים, או אחד מהם, סובל מהתסמונת. מעבר לגורם הגנטי, נמצא קשר בין מיופיה לבין רמת אינטיליגנציה, מעמד אקדמי, עיסוקים המחייבים ראיה מקרוב לפרקי זמן ממושכים (שימוש מרובה במסכים) והימצאות בחללים סגורים ומוגבלים.
עד כמה מיופיה שכיחה בעולם המודרני?
שכיחות קוצר הראיה עלתה דרמטית בעשרות השנים האחרונות וגרמה לעניין גובר בקרב הציבור והקהילה המדעית. שכיחותה שונה באזורים שונים בעולם – במדינות מתועשות ובערים ישנה שכיחות גבוהה בהרבה לעומת אזורים כפריים.
בארצות הברית, בתחילת המאה ה-20, עמד אחוז קצרי הראיה על כ-25%, בעוד שבשנות ה-70 של אותה מאה, כלומר תוך 50 שנים בלבד, עלה שיעור זה ל-41%. שיעור העלייה מהווה ראיה מוצקה להשפעה הניכרת של הגורמים הסביבתיים על התופעה, ומעיד כי אין בגורמים גנטיים בלבד כדי להסביר את המגמה.
מהן הסכנות הבריאותיות הנובעות מקוצר ראיה גבוה?
קוצר ראיה כרוך בהתארכות גלגל העין המובילה למתיחה, הידקקות והיחלשות של הרקמות המהוות את דפנות העין. תופעה זו גורמת ללוקים בקוצר ראיה, בעיקר גבוה, להיות חשופים יותר ללקות בסיבוכים מסכני ראיה, כגון:קרעים והפרדת רשתית, ניוון מקולרי, גלאוקומה, קטרקט וכו', עד כדי גרימת עיוורון.
על פי דו"ח ארגון הבריאות העולמי, קוצר ראיה נמצא במקום השישי בין גורמי הסיכון לאובדן ראיה. לפיכך, כל טיפול שיעכב או יבלום את ההידרדרות יש בו להשפיע על עתיד ראייתם ואיכות חייהם של מליוני בני אדם.
מהו המנגנון הגורם להתארכות גלגל העין ולעליה במיופיה?
מסתבר שהאמצעים המקובלים להקל על הלוקים במיופיה, כגון עדשות משקפיים או עדשות מגע, אין בהם כדי לבלום את מגמת העליה בקוצר הראיה. מחקרים שנערכו לאחרונה הראו כי הרשתית ההיקפית הינה בעלת השפעה משמעותית יותר מהמקולה (האזור ברשתית בו הראיה ממוקדת) בכל הנוגע לטשטוש והתארכות גלגל העין.
מסתבר, שעדשות המאפשרות ראיה פוביאלית תקינה (ראיה 6/6) יוצרות טשטוש היקפי. ככל שקוצר הראיה מידרדר, העין מקבלת מבנה יותר אליפטי והקוטב האחורי-היקפי ברשתית הופך היפרמטרופי (רחק ראיה) ביחס לפוביאה (האזור בשדה הראיה שבו הראיה אופטימלית).
עדשות משקפיים או עדשות מגע קונבנציונליות ממקדות את אלומת האור באזור המקולה, ואילו הרשתית ההיקפית פועלת כאות להתארכות נוספת של גלגל העין ועליה בקוצר הראיה, וכך נוצר מעגל קסמים – החתול רודף אחר זנבו!
אילו אמצעים טיפוליים קיימים לבלימת המיופיה?
רשות המזון והתרופות בארה"ב (F.D.A) אישרה שימוש כרוני (יומיומי) בטיפות אטרופין בריכוז של 0.5% לחסימת האותות הנוירו-רטינליים הגורמים להתארכות גלגל העין ולעליה במיופיה.
בנוסף, קיימת התעוררות מחודשת באורטוקרטולוגיה, טכנולוגיה העושה שימוש בעדשות מגע בעלות מבנה מתוחכם הקרוי "גאומטריה הפוכה", להרכבה לילית, ומאפשרת ראיה תקינה ללא משקפיים או עדשות מגע במהלך היום.
הוכח במבחנים מבוקרים, שיש בשיטה זו כדי למתן את התארכות גלגל העין והעליה בקוצר הראיה, בעיקר בקרב ילדים ונוער.
ראוי במיוחד לציון פיתוח עדשות מגע רכות, בעלות "אזור טיפולי", היוצרות די-פוקוס מיופי, כדי שהאובייקט יופיע לפני הרשתית ולא אחריה. במעקב שנערך במשך שלוש שנים בקרב ילדים ונוער, נרשמה הפחתה של 52% בהתארכות גלגל העין והפחתה של 59% במיופיה.
ראוי להתחיל טיפול בשלב מוקדם, כשהמיופיה מתחילה להראות נטיה לעליה.
כיצד פועלת טכנולוגיית האורטוקרטולוגיה?
בטכנולוגיית האורטוקרטולוגיה נעשה שימוש מתוחכם בעדשות מגע על מנת לעצב מחדש את פני הקרנית לשם ביטול קוצר הראייה והאסטיגמציה (צילינדר) של העין. את העדשות יש להרכיב בזמן השינה, כאשר לחץ העפעפיים על העדשה גורם לשינויים מזעריים בצורת הקרנית.
ביום שלמחרת הרכבת העדשות הראייה חדה לאורך כל היום ואין צורך בתיקונה על ידי הרכבת עדשות מגע רגילות או משקפיים. מטרת האורטוקרטולוגיה היא לצמצם את מספר הלילות בהן נעשה שימוש בעדשות, ללא ירידה באיכות הראייה.
כיצד מתבצעת התאמת העדשות בשיטת האורטוקרטולוגיה?
הגורם החשוב ביותר להצלחת התהליך הוא בחירה נכונה של המטופל, התלויה בהיקף קוצר הראייה והאסטיגמציה. אם יימצא מתאים, יעבור המטופל סדרת בדיקות הכוללת: בדיקה מקיפה של רקמות העיניים באמצעות מנורת סדק ומיקרוסקופ בינוקולרי, בדיקה כמותית ואיכותית של שכבת הדמעות, מיפוי הטופוגרפיה של הקרנית, מדידת קוטרה וקוטר האישון, בדיקת התשבורת – מרשם המשקפיים, ועוד.
נתוני הבדיקות יועברו למעבדה לצורך תכנון וייצור העדשות, וכאשר הן יהיו מוכנות, יוזמן המטופל לבדיקה הכוללת הדרכה להמשך טיפול ומעקב.
מעכבת את העלייה בקוצר הראייה בקרב ילדים. צילום: שאטרסטוק
מהם היתרונות והחסרונות של האורטוקרטולוגיה?
היתרון הגדול של האורטוקרטולוגיה הוא שהיא נמצאה כשיטה שאכן בולמת או לפחות מעכבת את העליה בקוצר הראייה, בעיקר בקרב ילדים ובוגרים צעירים. יתרון נוסף של השיטה הוא ייתור הצורך בשימוש בעדשות מגע או משקפיים, וכמובן היותה מאושרת על ידי ה- FDA.
חסרונות האורטוקרטולוגיה הם שלמרות שיפור דרמטי בראייה ללא עדשות מגע או משקפיים כבר בבוקר הלילה הראשון לטיפול, תהליך ההתייצבות של הראייה יימשך בממוצע כשלושה חודשים. רמת ההצלחה של השיטה אמנם גבוהה, אך כבכל הליך קליני, אין הצלחה מובטחת.
בהשוואה לניתוח לייזר להסרת משקפיים, מבליטה האורטוקרטולוגיה את חסרונות הבחירה בניתוח, שתוצאותיו אינן הפיכות, שעלול לגרום לעיוותים וצלקות בקרנית ולהפרעות ראייה בנהיגת לילה ומעלה את הסיכון לסרוסיס (יובש קשה בעיניים). בנוסף, הניתוח, בניגוד לאורטוקרטולוגיה, מוגבל לקבוצות גיל מסוימות ואינו בולם או מעכב את העלייה בקוצר הראייה.
לסיכום: קוצר ראייה, במיוחד אם הוא גבוה, חושף את הלוקים בו לסכנות שונות בהן גם סכנת עיוורון. בעשרות השנים האחרונות הולך וגובר אחוז האנשים הסובלים ממיופיה וממדי התופעה הופכים למגיפה של ממש, בעיקר בקרב בני נוער במדינות מתועשות. שימוש במשקפיים ועדשות מגע מקל על הלוקים במיופיה אך אינו בולם או מעכב את הדרדרות המצב. טכנולוגיות חדשות מוכיחות אחוזי הצלחה גבוהים בבלימת העלייה במיופיה, או לכל הפחות בעיכובה.
אורי כהן הוא אופטומטריסט מומחה, בעל קליניקה פרטית בעין הוד.
סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת Zap Doctors.