עודף משקל ותת תזונה בגיל השלישי: שילוב מפתיע ומסוכן

בשיח הציבורי סביב מגיפת הסוכרת יש נטייה לקשור סוכרת עם עודף משקל. אכן, סוכרת מסוג 2 היא מחלה הנגרמת מאורח חיים יושבני. שכיחות המחלה נמצאת בעלייה מתמדת ברחבי העולם. 23% מבני 65 ומעלה מאובחנים כחולים במחלה. העלייה בשכיחות הסוכרת בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי נובעת באופן חלקי מהעלייה בתוחלת החיים. עם זאת, משטר תזונה איכותי עשוי להוות חלק מרכזי בניהול ההתמודדות מול המחלה.

האם עודף משקל מעיד בכל המקרים על עודף תזונה?

התשובה שלילית: קיימים מקרים בהם עודף משקל דווקא אינו מעיד על תזונה רבה מדי, אלא מהווה סימפטום של תת תזונה, בקרב חולי סוכרת באופן כללי, וחולי סוכרת בגיל השלישי בפרט. במקרים בהם התזונה אינה מאוזנת, בהחלט עלולים להתפתח תת תזונה ואיבוד מסת שריר. כאמור, זאת על אף שהמטופל מצוי בעודף משקל. 

מחקרים עדכניים מצביעים על עובדה מדאיגה: חולי סוכרת בגיל השלישי מאבדים פי 2 ממסת השריר ונמצאים בסיכון גבוה לפיתוח תת תזונה. נתונים אלה מלמדים אפוא כי מניעת תת תזונה ואיבוד מסת שריר בחולי סוכרת בגיל השלישי חשובים יותר מהצורך בהפחתת משקל.

זוהי אחת ההמלצות הרווחות עבור חולים המתמודדים עם השמנת יתר או עבור אנשים עם השמנת יתר, הנמצאים בסיכון לפתח סוכרת. מעל גיל 70, מומלץ להימנע מדיאטות המגבילות סוגי מזונות ספציפיים. במצבי עודף משקל מעל גיל 70, כאשר האדם מעוניין להפחית ממשקלו, עדיף לעודד דיאטה מתונה בלבד, לצד הגברת פעילות גופנית לבניית שריר.

ככל שמתבגרים, המטרה העיקרית היא שימור מסת השריר ותפקודו. צילום: שאטרסטוק

מהם המאפיינים הייחודיים של אוכלוסיית הגיל השלישי, שיש לקחת בחשבון?

חשוב לדעת כי תהליך ההזדקנות עלול להיות מלווה בירידה כללית במשקל הגוף, במסת השריר ובחוזקו (סרקופניה). חוסר התיאבון המאפיין תהליך זה מוביל לירידה בצריכת מזון ולירידה במשקל הגוף והתפתחות תת תזונה.

אוכלוסיית הגיל השלישי היא אוכלוסייה בעלת מאפיינים שונים מהאוכלוסייה הכללית. בקרב בני הגיל השלישי, קיימת לעיתים תחלואה נלווית, החושפת אותם לסכנות בריאותיות שונות.

לצד זאת, עלולות להתפתח גם מגבלות בתפקוד הקוגניטיבי או הפיזי, סיכון גבוה לנפילות, כאב כרוני ודיכאון. הסוכרת קשורה בסיכון מוגבר למצבים גריאטריים משמעותיים, ובהם: הפרעות תפקודיות, נפילות ושברים, דמנציה, תת תזונה וסרקופניה (דלדול שרירים - איבוד מסת שריר).

מהם ערכי ה-BMI המומלצים לאנשים מבוגרים?

מדדים בריאותיים שונים מחייבים התייחסות אחרת בגיל מבוגר. כך, למשל, מדד ה-BMI, המגדיר את מידת תקינותו של משקל הגוף. טווח BMI הקובע עודף משקל באנשים צעירים הוא 25.0-29.9. BMI זה נחשב תקין בקרב אנשים קשישים! זאת ועוד: מחקרים מצביעים על יחס הפוך בין תמותה לבין BMI. כלומר: ככל שה-BMI יורד יתר על המידה, הסיכון לתמותה גובר. בנוסף, כמובן, ערכי BMI גבוהים מאוד (מעל 30) אינם מומלצים גם בגיל השלישי.

מהן מטרות הפעילות הגופנית בגיל השלישי בקרב חולי סוכרת?

פעילות גופנית בקרב חולי סוכרת חשובה לאורך כל שלבי החיים, אך המטרות הממשיות משתנות עם הזמן. בקרב צעירים, המטרה היא שמירה על המשקל או ירידה במשקל. לאחר מכן, ככל שמתבגרים, המטרה העיקרית היא שימור מסת השריר ותפקודו. לפעילות גופנית יש יתרונות מצטברים, המגבירים את הסיכוי להזדקנות "מוצלחת". יתרונות קיימים גם בביצוע פעילות אנאירובית כנגד כוח ולא רק פעילות אירובית (כגון: הליכה או שחייה).

מהי התזונה המומלצת בגיל השלישי? מדוע קשישים רבים אינם אוכלים מזון איכותי?

מרכיב בלתי נפרד בתהליך המניעה, הטיפול וניהול אורח חיים בריא בסוכרת הוא הטיפול התזונתי. לכך מתווסף אתגר נוסף: הקושי לרכוש אוכל איכותי ומזין. נוכח הירידה בהכנסות של אנשים רבים המגיעים לגיל השלישי, פנסיות קטנות ודלדול המקורות הפיננסיים, ניתן לראות תופעה מצערת: קשישים רבים נוטים לוותר על מזונות בריאים ולצרוך יותר פחמימות פשוטות וזולות.

מדובר במזונות עתירים בקלוריות, שאינם מציעים לגוף את מה שהגוף זקוק לו! כך, נוצר מצב של אנשים הסובלים מעודף משקל לצד תת תזונה. לכן, חשוב לבחון כל מקרה ולהתאים את הטיפול על בסיס אישי.

במקרה של חוסר תיאבון וירידה בצריכת המזון, כדאי להמליץ על מזונות המכילים כמות קלוריות גבוהה, בנפח מצומצם. צילום: שאטרסטוק

מהן ההמלצות התזונתיות בגיל השלישי עבור סוכרתיים?

הגישה התזונתית בניהול סוכרת בגיל השלישי דוגלת בצריכת ארוחות תכופות, הקפדה על שעות הארוחות ופיזור הפחמימות לאורך היום, תוך התאמת הכמות בתפריט למניעת היפוגליקמיה. יש להקפיד על מתן תפריט מלא, המאפשר צריכה מספקת של אנרגיה, חלבון ונוזלים.

מומלץ לשלב פחמימות מורכבות וסיבים תזונתיים, התורמים לתחושת שובע ואיזון הסוכר, לצד הפחתת שומן רווי ושומן טרנס. אפשר בהחלט לשלב מזונות אהובים, המכילים סוכר בכמות מבוקרת, ולהקטין ככל הניתן את ההגבלות התזונתיות. כל זאת, כדי שצריכת המזון תיתפס כהנאה.

תכנון תפריט מגוון ולא מונוטוני, שעות ארוחה מתאימות ואכילה עם בני משפחה או חברים יסייעו בכך. במקרים בהם האדם סובל מחוסר תיאבון וירידה בצריכת המזון, כדאי להמליץ על מזונות המכילים כמות קלוריות גבוהה, בנפח מצומצם, כמו דייסת קוואקר עם פירות חתוכים ואגוזים לא קלויים טחונים.

כמו כן, מומלצים מזונות בעלי איכות חלבון טובה, לשימור מסת השריר, מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך במטרה לייצב תנודות ברמות הסוכר והאינסולין בגוף. אינדקס גליקמי מתייחס למהירות בה פחמימה מתפרקת בגוף ומעלה את רמת סוכר בדם. כך, למשל, מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך: קטניות, תפוזים, תפוחים, אגסים, בטטה ויוגורט.

לסיכום: הדיאטנים הקליניים ערים כיום לחשיבות הצבת המטופל בגיל השלישי במרכז. יש להתייחס לכל ההיבטים הבריאותיים של המטופל, מעבר לסוכרת. ובהתאם לכך, יש לבנות תכנית תזונתית על בסיס העדפות אישיות והתייחסות לסטטוס מטבולי אישי.

ענבר שמילוביץ, דיאטנית קלינית, מנהלת שירותי התזונה במרכז רפואי שיקומי "בית בלב" בבת ים.