וירוס CMV בהריון: חידושים באבחון ובטיפול
הידבקות ראשונית בווירוס CMV במהלך ההריון היא אחד הפחדים הגדולים של "הורים בדרך". יש לנו חדשות טובות: אמצעים חדשים לאבחון וטיפול מציעים כיום התמודדות מוצלחת הרבה יותר מול הווירוס
בקרב הציבור, בפרט בקרב מי שעדיין לא חוותה הריון מקרוב, וירוס CMV ידוע כאחד משני הווירוסים הגורמים למחלת הנשיקה. הידבקות בווירוס CMV עלולה להתרחש באמצעות מגע בהפרשות (כגון רוק ושתן). כלומר: הווירוס מועבר בעיקר ביחסי מין ובנשיקות. מכאן, שמה המקובל של המחלה ("מחלת הנשיקה").
דרך נפוצה נוספת להידבק בווירוס CMV היא דרך מגע עם ילדים, הבאים במגע עם רוק או עם שתן במעון או בגן הילדים. ובהמשך, כשהם חוזרים הביתה, הם מדביקים את הוריהם.
הידבקות ראשונית בנגיף במהלך ההריון. צילום: שאטרסטוק
מהם התסמינים של הידבקות בווירוס CMV?
ברוב המקרים, מבוגרים או ילדים שנדבקים בווירוס כלל לא יחוו תסמינים. בחלק קטן מהמקרים, תתפתח מחלת הנשיקה הקלאסית, שתסמיניה חום, חולשה ועייפות העלולים להימשך מספר חודשים.
הסכנה העיקרית הקשורה בהידבקות בווירוס CMV טמונה בהידבקות ראשונית בנגיף במהלך ההריון. אם אשה בהריון נדבקת לראשונה בנגיף CMV, עלול הנגיף לחצות את השיליה ולהדביק את העובר.
עובר שנדבק בווירוס CMV עלול לסבול מתופעות כגון ירידה במספר הטסיות, הגדלה של הכבד והטחול ועוד תופעות קשות. הנזק המשמעותי ביותר הוא פגיעה במערכת העצבים המרכזית, שהשלכותיה נעות מפגיעה בשמיעה ובמנגנון שיווי המשקל ועד פיגור שכלי.
האם הידבקות של האשה ההרה ב-CMV, משמעה פגיעה ודאית בעובר?
התשובה שלילית. בנוסף, גם הידבקות של העובר עצמו לא תוביל בהכרח לתופעות שצוינו. מקרב הנשים שיידבקו לראשונה בוירוס CMV במהלך ההריון, יועבר הנגיף לעובר רק ב-40% מהמקרים. רוב העוברים שנדבקים ברחם יתפתחו באופן תקין וייוולדו בריאים.
יחד עם זאת, ילדים שנדבקו במהלך ההריון ונולדו ללא סימני מחלה, עלולים לפתח בשנות חייהם הראשונות סיבוכים מאוחרים, במיוחד בתחום השמיעה.
מהם החידושים בתחום האבחון והטיפול בהידבקות בווירוס?
אבחון ההדבקה האימהית: מבחינת האבחון, קיימת כיום יכולת גבוהה מאוד לאתר הדבקה אימהית, במיוחד אם האשה ההרה מגיעה למעקב הריון מסודר. חשוב אף יותר מכך: עליה להגיע למעקב וביקורת לפני ההריון, כדי לזהות אם נחשפה בעבר לנגיף. מומלץ לחזור על הבדיקה מספר פעמים במהלך ההריון.
אבחון ההדבקה העוברית: האבחון נעשה באמצעות דיקור מי שפיר, בדרך כלל סביב שבוע 21 של ההריון. אמינות הבדיקה גבוהה מאוד וכאשר התוצאה שלילית, פירוש הדבר כי במועד הבדיקה לא זוהתה במי השפיר נוכחות משמעותית של הנגיף, כך שגם אם תהיה הדבקה מאוחרת יותר, הסיכון שהעובר יידבק ויחלה בצורה משמעותית הוא סיכון קטן מאוד.
אם התגלתה הדבקה, יתבצע לאורך ההריון מעקב אולטרסאונד לאיתור עוברים העלולים לפתח פגיעות, כתוצאה מהידבקות בנגיף. המיומנות הגבוהה שנרכשה בשנים האחרונות בתחום זה, מאפשרת לצוות הרפואי לזהות עוברים בעלי פוטנציאל לפגיעה מוחית ולהעניק לזוג ייעוץ מתאים, הכולל למרבה הצער במקרים מסוימים גם את האפשרות לבחור בלידה שקטה.
חשוב לציין כי גם כאשר כל הבדיקות תקינות, אין הריון בו ניתן להבטיח בוודאות לידה של עובר בריא ושלם, ללא כל בעיות. גם בהריון תקין לחלוטין, קיים סיכון בשיעור 2%-4% להיווצרות בעיה התפתחותית, מוטורית או מום בעובר.
טיפול בעוברים שנדבקו לאחר הלידה: כאמור, תינוקות שנדבקו בנגיף במהלך ההריון ונולדו נשאים, נולדים ברוב המקרים ללא כל בעיות. עם זאת, הם עלולים לפתח בעיות בשנות חייהם הראשונות. כיום, ניתן לאתר את הילדים בעלי הפוטנציאל להתפתחות בעיות כאלה, ולהציע להם מעקב וטיפול, לאורך שנות חייהם הראשונות, לפעמים עד גיל 5-6, עד שייצאו מכלל סכנה. ילדים אלה יטופלו בסירופ אנטי-ויראלי שמקטין משמעותית את הסיכון לפתח נזקים בילדות.
במחקר: תרופה המקטינה את הידבקות העוברים: בימים אלה, נמצא בעיצומו מחקר מהפכני ופורץ דרך בביה"ח בילינסון, בו נבדקת השפעת תרופה חדשה על שיעור המעבר של הנגיף מהאם אל העובר. מדובר בתרופה אנטיביוטית אנטי-ויראלית שמקטינה את נוכחות הנגיפים באם וכך מגנה על העובר ומקטינה את הפגיעה העוברית. המחקר עדיין בעיצומו, כך שאין עדיין הוכחות ליעילות התרופה, אך אם התרופה תתברר כתרופה יעילה, זו תהיה מהפכה של ממש בתחום.
הדבקה של העובר. צילום: שאטרסטוק
לסיכום: כאשר אשה בהריון נדבקת לראשונה בווירוס CMV, עלולות להיות לכך השלכות מרחיקות לכת על העובר. ההשלכה המשמעותית ביותר היא פגיעה במערכת העצבים המרכזית, העלולה לגרום לפיגור שכלי. יודגש כי לא כל הדבקה אימהית מובילה להדבקה של העובר, וכי לא כל עובר שיידבק יפתח פגיעה כלשהי. בקרב חלק מהעוברים שיידבקו, יתפתחו פגיעות מסוימות בשנות חייהם הראשונות. חידושים בתחום מאפשרים לצוות הרפואי אבחון יותר מדויק של ההדבקות האימהית והעוברית, ומעקב לאורך ההריון, לאיתור פגיעה בעובר. חידושים נוספים מאפשרים מעקב וטיפול תרופתי בתינוקות שנולדו נשאים של הנגיף, ובאמצעותם ניתן להקטין משמעותית את התפתחות הנזקים בילדות.
פרופ' יוסף פרדו הוא מומחה לגינקולוגיה, רופא בכיר ביחידה לרפואת האם והעובר ואחראי על מרפאת זיהומים בהריון במרכז הרפואי רבין (ביה"ח בילינסון). מנהל מרכז בריאות האשה של קופ"ח כללית ברמת גן ואחראי רפואת נשים במחוז דן (פתח תקווה).
סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.