המעי הדק: המחלות, התסמינים והטיפולים
צליאק וקרוהן הן מחלות שכיחות יחסית, הפוגעות במעי הדק. אילו תסמינים מלווים אותן ומתי אלה עלולים להעיד דווקא על מחלה זיהומית? כל מה שחשוב לדעת על מחלות המעי הדק
המעי הדק הוא למעשה צינור שאורכו בין 5-6 מטרים. תפקידו העיקרי הוא לספוג את רכיבי המזון שאנו צורכים: שומנים, חלבונים, פחמימות, ויטמינים, מינרליים, ועוד. המעי הדק מתחלק לשלושה חלקים: התריסריון - היוצא מן הקיבה, הג'ג'ונום - החלק האמצעי, והאילאום - שמתחבר לבסוף למעי הגס וגם סופג רכיבי מזון שונים, ביניהם חומצות מרה וויטמין 12B.
מה משפיע על תפקוד המעי הדק?
תהליך הספיגה, תלוי בין היתר בפעילותה התקינה של רירית המעי. זו מורכבת מסיסים – מעין הסתעפויות דמויות אצבעות שנועדו להגדיל את שטח הספיגה שברירית. כדי שהתהליך יתנהל כראוי, הרירית חייבת להיות תקינה לכל אורכה. כך למשל, אחד התפקידים של רירית זו הוא לעכל ולספוג סוכרים שונים, כגון לקטוז המצוי במוצרי חלב. כשהרירית פגועה היא לא תפריש את האנזים לקטאז שתפקידו לפרק את הלקטוז, מה שיוביל למצב המכונה "אי סבילות ללקטוז". למעשה, כל נזק מולד או אחר הנגרם לרירית המעי, עלול לפגוע ביכולת הספיגה השונות שלה וכך גם ביעילות תהליך העיכול.
אחד התסמינים של מחלת קרוהן הם כאבי בטן ברמה היומיומית. צילום: שאטרסטוק
מה עלול לפגוע ברירית המעי?
בעיה בתפקוד רירית המעי, עלולה להיגרם כתוצאה מפגם גנטי מולד כזה או אחר, או לחלופין ממחלה, המונעת מהגוף להפריש חומר או חומרים החיוניים לספיגת המזון.
באופן כללי, אפשר למנות שתי מחלות שכיחות, העלולות לגרום לשיבוש פעילות המעי הדק:
מדובר במחלה דלקתית כרונית, השכיחה בקרב כחצי אחוז עד אחוז מהאוכלוסייה, המופיעה בקרב אנשים הצורכים מזונות המכילים גלוטן. במצב זה בו הגוף למעשה תוקף את עצמו, נוצרים נוגדנים כנגד מרכיב בגלוטן (גליאדין) – רכיב המצוי במוצרי לחם ודגנים למיניהם. חלבונים אלה למעשה תוקפים את סיסי המעי, גורמים לתגובה דלקתית וכתוצאה מכך להרס הרירית - ולפגיעה בספיגה של תוצרי מזון שונים. הפסקת צריכת הגלוטן תגרום לדלקת לעבור ולרירית להשתקם.
במצב של נזק נרחב, הביטוי הקליני יבלוט ויכלול בין היתר: כאבי בטן, שלשול, ירידה במשקל, בצקות ועוד. כשהביטוי מצומצם, לא תמיד תאובחן המחלה באופן מידי. לעיתים הביטוי יהיה אנמיה מחוסר ברזל בלבד, המעידה על פגיעה נקודתית באזור התריסריון. בקרב אנשים כאלה, החשד למחלת הצליאק יגבר לנוכח חוסר תגובה לאחר נטילת תוספי ברזל הניתנים דרך הפה, אשר אינם נספגים ואינם משפרים את המדדים. דוגמה נוספת היא מחלת האוסטאופורוזיס בקרב קהל צעיר. במקרה הזה, המחלה תופיע על רקע אי ספיגה של ויטמין D, שזקוק לרירית מעי הדק תקינה כדי להתקיים. אצל ילדים, המחלה לרוב תתבטא בבעיות גדילה ובעיכוב בהתפתחות.
זוהי מחלה דלקתית כרונית נוספת, השכיחה בעיקר בקרב יהודים ממוצא אשכנזי. היא עלולה לפגוע בחלקים שונים לאורך מערכת העיכול – מהפה ועד פי הטבעת.
ואולם, עיקר הפגיעה מתרחשת במעי הדק, על כל שכבותיו, ובעיקר במקטע הסופי המתחבר למעי הגס (אילאום סופי). פגיעה במעי הדק מתרחשת בקרב כ-70-80 אחוז מהחולים במחלה. כ-20 אחוז מהם יחוו פגיעה נקודתית במעי הגס.
מחלת הקרוהן גורמת לכיבים ברירית המעי הדק שעלולה לחדור דרך כל הדפנות ולפרוץ לחלל הבטן – אז עלולים להיגרם סיבוכים שונים. המחלה אינה רציפה, והיא עלולה להתבטא במקטעים מסוימים בלבד, שלרוב מתבטאים בכיבים הנוצרים באזורים הפגועים. הכיבים, הדלקת והבצקת מצרים את חלל המעי, ועלולים לגרום לתסמינים שונים, כגון: כאבי בטן ברמה היומיומית (בעיקר באזור הימני התחתון של הבטן), שלשולים, חולשה עייפות, חום, וגם מחסור בברזל ובוויטמין 12B הגורמים לעייפות. לצד המוקדים הדלקתיים יופיעו גם אזורים תקינים, והסימפטומים תלויים באזור הפגוע ובאופי הפגיעה (כלומר - דלקתית, מצרה, או חודרת).
כיצד ניתן לאבחן את מחלות המעי הדק?
כאשר התלונות השכיחות למחלות אלה נמשכות במשך מספר שבועות ויותר, החולה יופנה לבדיקות דם ולבדיקות הדמיה, שמטרתן לאפשר אבחון מדויק והנחייה לגבי טיפול נדרש.
בהקשר זה, חשוב לציין שכל התלונות השכיחות הקשורות למחלות המעי שצוינו, עשויות להעיד גם על מחלות זיהומיות, (למשל כתוצאה מנוכחות חיידק הסלמונלה, קמפילובקטר, ירסיניה ועוד) או על נוכחות פרזיטים שונים במעי. ואולם, בניגוד לתסמינים המלווים מחלות כרוניות כמו קרוהן וצליאק, מקרים אלה חולפים תוך 2-3 שבועות, ואינם מלווים באנמיה. לפיכך, אבחון מחלת קרוהן כרוך גם בלקיחת תרביות צואה, המיועדות לשלילת מחלה זיהומית, בטרם ההתקדמות הנדרשת לצורך איתור המחלות.
מזונות ללא גלוטן. הפסקת צריכת הגלוטן אצל חולי צליאק תגרום לדלקת לעבור ולרירית להשתקם. צילום: שאטרסטוק
מהו הטיפול במחלות אלה?
הטיפול במחלות המעי הדק, הינו לרוב תרופתי, וכולל שימוש בתרופות אנטי דלקתיות או סטרואידליות והוא תלוי בחומרת המחלה. לרוב יידרש גם שינוי דיאטטי. טיפול זה הינו יעיל, אך מאחר שמדובר במחלות כרוניות הוא אינו פותר את הבעיה, אלא רק מקל על תסמיניה. התרופות הביולוגיות יכולות אף הן להביא להחלמה של רירית המעי. החדשות הטובות הן שחלק גדול מהחולים במחלות מעי דלקתי יוכלו לזכות בחיים ארוכים וטובים. ואולם, חלק קטן מהם יחווה קשי רב לתפקד לצדן. באופן כללי, ככל שמאבחנים מוקדם יותר ומטפלים מהר יותר, כך גדל הסיכוי לחיים שלווים ונוחים.
לסיכום: המעי הדק הוא איבר חיוני לספיגה של מוצרי המזון. מחלות שונות הפוגעות ברירית שלו, יפגעו בתקינותה ולכן גם בספיגה של מזונות שונים. חלק מהמחלות הפוגעות במעי הדק הן זמניות וחולפות, וחלקן כרוניות. חשוב לאבחן בהקדם ולטפל בהן וע"י כך למנוע נזקים ארוכי טווח.
פרופ' רמי אליקים הוא מומחה לגסטרואנטרולוגיה ורופא בכיר במכון הגסטרואנטרולוגי בבית החולים "תל השומר".
סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors.
