בדיקות גנומיות: כיצד הן יכולות להאריך את חייהם של חולי סרטן הריאה?

(8)
לדרג

כיום, רוב חולי סרטן הריאה מאובחנים בשלב שבו המחלה כבר מפושטת. הבדיקות הגנומיות החדישות עשויות לתרום להארכת חייהם ולהפחית עבורם את הסבל הכרוך בטיפולים המסורתיים

מאת: ד"ר אמיר און

סרטן הריאה הוא המחלה האונקולוגית השכיחה ביותר בעולם. שיעור התמותה מהמחלה הוא הגדול ביותר מבין המחלות האונקולוגיות, כאשר בסדר יורד ניתן לציין את סרטן השד, סרטן המעי הגס וסרטן הלבלב. בארץ מאובחנים כ- 2500 חולים מידי שנה.

מהווה 90 אחוז ממקרי התחלואה בקרב גברים. צילום: שאטרסטוק

מהם הגורמים לסרטן הריאה?

הגורם המשמעותי ביותר המשפיע על הסיכון ללקות במחלה, הוא העישון שמהווה 90 אחוז ממקרי התחלואה בקרב גברים ו- 80 אחוז ממקרי התחלואה אצל נשים. מעבר לכך, ניתן לציין גורמים נוספים כגון: חשיפה לזיהום אוויר, לחומרי בערה ודלק או לכל חומר מזהם שאליו נחשפים בתדירות גבוהה. חשוב לציין כי במרבית המקרים, סרטן זה מאובחן מעל גיל 65, לאחר שנים רבות של חשיפה לעישון או לכל גורם סיכון אחר.

כיצד ניתן לאבחן סרטן ריאה?

ברוב המקרים, המחלה מאובחנת בשלב מאוחר יחסית. הסיבה לכך נובעת מהעובדה שמדובר בסרטן "שקט" שבד"כ אינו מאופיין בתסמינים מורגשים. בחלק מהמקרים קיימות תחושות של קוצר נשימה או ליחה – תלונות האופייניות ממילא לאוכלוסייה המעשנת. אי לכך, לרוב ניתן לאבחן את המחלה רק בשלב שבו הסימנים ניכרים לעין, כאשר היא כבר מפושטת.

אף שאין דרך וודאית לאבחן את המחלה, חשוב להיות ערים לסימנים העלולים להחשיד. למשל, איבוד משקל ללא סיבה מוצדקת עלול להעיד על המחלה. גם תופעה של כאב בעצמות עלולה להעיד על נוכחות הסרטן, אם כי במקרה כזה, בדרך כלל מדובר בתסמין המצביע על מחלה מפושטת, הכוללת גרורות בעצמות. באותו אופן, פרכוסים עלולים להעיד על התפשטות המחלה, והם מופיעים בעיקר במצבים שבהם היא מתפשטת לכיוון המוח.

אמנם, עדיין לא קיימת בדיקת סקר מקובלת, באמצעותה ניתן לאתר את המחלה. למרות זאת, ככל הנראה ניתן יהיה להשתמש בטכנולוגיית בדיקת ה- CT למטרה זאת. מחקר גדול שפורסם בשנת 2011, הראה כי בקבוצה של 26,000 אמריקאים שביצעו בדיקת CT אחת לשנה, ניתן היה לאתר את הסרטן בשלב מספיק מוקדם ולמנוע את התדרדרות המחלה. למעשה, המחקר הראה שניתן להוריד את הסיכון לתמותה מסרטן ריאה בכ- 20 אחוזים, ובדומה לכך גם את הסיכון למוות ממחלות אחרות כמו "אנוריזמה" (קרע בכלי דם, השכיח אף הוא בקרב מעשנים).

למרות זאת, נראה שעדיין מוקדם מדי להביע אופטימיות. "רגישות" הבדיקה העלולה להצביע על ממצא שווא, המחסור ברופאים שיכולים לפענח בצורה מדויקת ובעיקר מחסור בציוד ובכוח אדם, הופכים את הבדיקה למורכבת. לכן, בשלב זה פרט לארה"ב, אין אף מדינה שבה נהוג להיעזר בבדיקה זו, זאת לנוכח ההגבלות שהוזכרו.

מהי חשיבות הבדיקות הגנומיות?

סרטן ריאה הוא למעשה שם כולל למספר סוגי סרטן, כאשר כל אחד מהם מתבטא באופן שונה מבחינה ביולוגית בחולה אחד למשנהו.

השוני בין סרטן לסרטן נובע מקיומם של שינויים גנומיים הייחודיים לכל מטופל. כיום, ניתן לאתר שינויים אלה בקרב כרבע מחולי הסרטן באמצעות בדיקה גנומית. גילוי השינוי הגנומי והמוטציות השונות מאפשרות התאמת טיפול תרופתי ספציפי לחולה.

במקרה של סרטן ריאה, כאשר מאובחנת מוטציה כלשהי באמצעות הבדיקה הגנומית, מתאימים לחולה טיפול ביולוגי ממוקד מטרה או טיפול אימונותרפי שעשויים להאריך את חיי החולה ולשפר את איכות חייו באופן משמעותי.

זיהוי תאי סרטן ופגיעה בהם. צילום: שאטרסטוק

למי מתאימות הבדיקות הגנומיות?

בדיקות אלה בדרך כלל מתאימות לחולים שמחלתם אינה מגיבה לטיפולים המקובלים, או במקרים שמקור הגידול אינו ידוע. במקרה של סרטן ריאה מקובל לבצען בשלב הגרורתי, השלב בו מרבית החולים מתגלים. באמצעות בדיקות אלו ניתן לאתר את השינוי הבעייתי בגן, ובהתאם לכך, להציע לחולה תרופה "מכוונת מטרה". מאחר שעדיין לא קיימת תרופה לכל שינוי גנטי, המטרה אינה לאתר את כל הגנים שנמצאים בגידול, אלא רק את אלה שנגדם קיימות תרופות שכבר נבדקו ויכולתן לעזור הוכחה. מדד עומס המוטציות בגידול (TMB), מדד חוסר היציבות הגנומית (MSI) והשינויים שימצאו בחלבון PDL1 יכולים לחזות תגובה טובה יותר לטיפולים אימונותרפיים. לכן, במקרים אלו תוצע למטופל אופציה של טיפול אימונותרפי שנועד לגייס את מערכת החיסון לצורך זיהוי תאי הסרטן ולפגיעה בהם.

לרוב, הדגימה תיאסף באמצעות ביופסיה ישירה מהגידול. לעיתים, כאשר אין רקמה גידולית זמינה או כאשר לקיחה נוספת של ביופסיה מהמטופל עלולה לסכן אותו, או לחילופין במקרים בהם ישנו צורך לקצר את תהליכי הבדיקה, ניתן לבצע בדיקה באמצעות דגימת דם על ידי זיהוי ה- DNA (ביופסיה נוזלית). מטופלים שתוצאת בדיקתם לא תעלה אופציה לטיפול ביולוגי או אימונותרפי, יטופלו בדרך המסורתית הכוללת ניתוח, הקרנות או כימותרפיה.

איך בדיקה כזאת יכולה להשפיע על בחירת הטיפול?

כאמור, בדיקות גנומיות מאפשרות לרופא המטפל להציע לחולה את האופציה הטיפולית המתאימה ביותר עבורו. המקרה של נורית מהוד השרון (השם המלא שמור במערכת), הוא דוגמה מצוינת לכך: נורית, אם יחידנית שלא עישנה מעולם לקתה בסרטן ריאה כשהיא רק בת 41. בבדיקות הגנומיות המוצעות בסל לא נמצא שינוי גנומי שיכול להעיד על הטיפול המתאים לה. אולם, בדיקה גנומית מקיפה בשם פאונדיישן וואן שביצעה, הצביעה על שינוי גנומי בגן בשם "רט" (RET) שעבורו נמצאו לאחרונה אופציות טיפוליות חדשות.

הסיפור של נורית מלמד כי כאשר קיימת אפשרות רצוי להרחיב את הבדיקות הגנומיות מעבר לבדיקות הקיימות בסל. בדיקות אלו מהוות כלי יעיל לאבחון מקיף יותר, ובהתאם לכך מגדילות את הסיכוי למצוא טיפול מותאם אישית.

האם הסיכוי למצוא טיפול מותאם אישית באמצעות בדיקות גנומיות גדל כאשר מדובר בסרטן ריאה?

לא בכל סוגי הסרטן ניתן לאתר שינוי שיכול להעיד על טיפול מתאים ולא בכל סוגי הסרטן קיימים טיפולים מוכחים לשינוים גנומיים שנמצאו. לעומת סוגי סרטן אחרים, בסרטן הריאה, קיים מספר רחב יחסית של שינויים מוכרים, המאפשרים לכוון לטיפול ממוקד מטרה.

לסיכום, כיום ניתן להצביע על 3 מטרות ברורות בתחום המלחמה בסרטן: הראשונה שבהן היא הפחתת מספר המעשנים, שכאמור נמצאים בסיכון גבוה למחלה. המטרה השנייה היא לאבחן את המחלה בשלב מוקדם ככל שניתן, ובהתאם לכך להציע לחולה טיפול מותאם אישית. המטרה השלישית היא זיהוי מסלולים ביולוגים בגידול שיאפשרו הענקת טיפול ממוקד מטרה, בעל יעילות גבוהה ושמירה על איכות החיים.

ד"ר אמיר און, מנהל מכון הריאות, מרכז רפואי שיבא, תל השומר

בשיתוף רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ, נציגת פאונדיישן מדיסין בישראל.

לפרטים נוספים: www.foundationOne.co.il   

 מוקד טלפוני: 8966* או 09-9737767

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום