אוזן (שוב) קשובה: מכשירי שמיעה מארוול (Marvel)

הנתונים מדברים בעד עצמם: 50% מהאוכלוסייה מעל גיל 75 ו-40% מהאוכלוסייה בגיל 75-65 סובלים מבעיית שמיעה. למרבה הצער, רבים מהם אינם מאובחנים ואינם מטופלים, מה שעלול להוביל לפגיעה באיכות החיים ומגדיל משמעותית את הסיכון לסבול מדיכאון. מחקרים מראים כי מספר האנשים הסובלים מדיכאון גדול פי 2 בקרב אנשים עם ליקוי שמיעה בלתי משוקם, לעומת אנשים ששומעים היטב (בקבוצת גיל זהה).

קושי לפענח ולהבין דיבור במקומות רועשים. צילום: שאטרסטוק

ליקוי שמיעה בקרב מבוגרים

איבוד השמיעה בקרב מבוגרים נחשב חלק מתהליך ההזדקנות הטבעי של הגוף, ויכול לבוא לידי ביטוי כבר סביב גיל 40-50. כולנו נולדים עם רמת שמיעה מסוימת, שיורדת באיטיות ובהדרגה מרגע הלידה.

לרוב, עד סביב גיל 40-50, הירידה בשמיעה אינה מורגשת ואינה משפיעה על התפקוד היומיומי, אך החל מגיל זה כבר ניתן להרגיש קושי מסוים, שלא תמיד בא לידי ביטוי בבדיקת שמיעה. כך, למשל: ייתכן שהבדיקה במכון השמיעה תהיה תקינה, אבל האדם ירגיש קושי לפענח ולהבין דיבור במקומות רועשים, בשעה שמישהו מדבר באופן לא ברור וכו'.

הסיבה לקושי בפיענוח ובהבנת הדיבור נעוצה בשילוב של היכולות השמיעתיות המתחילות להיפגע, עם שינויים נוספים המתרחשים בגוף ובמוח, העלולים לגרום להאטת היכולות הקוגניטיביות השונות. כך למשל: עד גיל 50 בערך, היכולת הקוגניטיבית שלנו מאפשרת לנו ביתר קלות לבודד סיגנל אחד בסביבה רועשת (למשל: לנהל שיחה בטלפון תוך כדי פעילות אחרת בסביבה רועשת). עם השנים, חלה ירידה טבעית בתפקוד הקוגניטיבי, הגורמת לכך שהקשיים עקב הירידה בשמיעה באים יותר לידי ביטוי.

האם כל אדם בישראל עובר בדיקת סקר שמיעה שגרתי? מדוע חשוב לא להזניח ליקוי שמיעה?

במטרה לאתר ולטפל בליקוי השמיעה מוקדם ככל האפשר, כל תינוק שנולד עובר בדיקת שמיעה יזומה, לפני שהוא משתחרר מביה"ח. עם זאת, לא כך הם פני הדברים בקרב מבוגרים. נכון להיום, אין שום סינון יזום לאיתור ליקויי שמיעה אצל מבוגרים. בדיקות שמיעה הן למעשה בדיקות ביוזמת הנבדק, שאינן נמנות על הבדיקות השגרתיות השונות לאיתור מחלות.

כתוצאה מכך, רבים מהאנשים אינם נבדקים ו/או אינם מודעים לכך שעם הגיל חלה אצלם ירידה בשמיעה, מה שעלול לגרום נזק במספר היבטים.

• בידוד חברתי - במקום לשקם את ליקוי השמיעה, אנשים המתחילים לחוש ששמיעתם קצת ירדה, מסתגלים למצב החדש ו"קצת מוותרים": הולכים פחות לאירועים או הצגות; יושבים בצד במפגשים חברתיים, שבהם הם מתקשים להבין את השיחה; נמנעים מפעילויות ואינטראקציות חברתיות המחייבות יכולת שמיעה .. עם הזמן, ההתבודדות ופיחות האינטראקציות החברתיות, עלולים להוביל לפגיעה משמעותית באיכות החיים ולבידוד חברתי, שכאמור, מעלה משמעותית את הסיכון לסבול מדיכאון.

• פגיעה קוגניטיבית - ליקוי שמיעה שאינו משוקם עלול לפגוע גם בתפקודי המוח כ"תוצר לוואי": ככל שיש פחות אינטראקציות חברתיות, ופחות חשיפה לשפה, אנו מפעילים פחות את אזור השמיעה במוח, מה שעלול להוביל במשך הזמן לשינויים בארגון המוחי.

• בזבוז אנרגיה (מאמץ שמיעתי) - אדם עם ליקוי שמיעה שאינו משוקם מבזבז אנרגיה רבה על הניסיונות להשלים את המידע השמיעתי שהוא מפספס. המאמץ השמיעתי הזה, גורם לכך שלאדם יש פחות אנרגיה להשקיע בתחומים אחרים כמו זיכרון, עיבוד וחשיבה.

מחקר שנעשה בקרב אנשים עם ליקוי שמיעה, המשתמשים במכשירי השמיעה מארוול (Marvel) מצא כי השימוש במכשירי השמיעה מפחית משמעותית את המאמץ השמיעתי.

פגיעה בתפקוד היומיומי. צילום: שאטרסטוק

מתי מומלץ לגשת להיבדק?

ליקוי שמיעה עשוי לבוא לידי ביטוי בדרגות שונות של פגיעה בתפקוד היומיומי. בדרך כלל, האנשים בסביבה הקרובה יהיו הראשונים להרגיש כי קיים ליקוי בשמיעה: הם ישימו לב כי אותו אדם קצת מנותק, מבקש לחזור מספר פעמים על דברים שנאמרו, מגביר את הטלוויזיה/ הרדיו, עונה "לא לעניין", לא שם לב (לא שומע) כשקוראים לו וכו'.

• ליקוי שמיעה קל - האדם לא ירגיש קושי בשיחה "אחד על אחד" או בחדר שקט, אלא בעיקר בשמיעה מרחוק (למשל: הרצאה או הצגה) ובחדר עם עוד אנשים שמדברים יחד. ניתן לומר שככל שהאדם פעיל יותר מבחינה חברתית, כך הוא ירגיש יותר את השינוי שחל ביכולת השמיעה והבנת הדיבור שלו.
• ליקוי שמיעה חמור יותר - לרוב, האדם ירגיש את הקושי גם בסביבה שקטה, או בשיחות "אחד על אחד".

כפי שניתן לראות, חיוני מאוד לא להזניח ליקוי בשמיעה. יש לאתר את הליקוי כבר בשלבים הראשונים ולמנוע מצב שהאדם "יסתובב" שנים עם ליקוי שמיעה לא משוקם, שיגרום לפגיעה באיכות חייו. לכן, בכל מקרה שבו יש חשש - מומלץ ליזום בדיקת שמיעה.

כיצד מתבצע אבחון ליקוי שמיעה?

בשלב הראשון, הפנייה היא בדרך כלל לרופא המשפחה או לרופא אף, אוזן גרון, המבצע בדיקת אוזניים, במטרה לוודא שהאוזניים בריאות ונקיות וכי אין בעיה באוזן עצמה.

לאחר מכן, מופנה האדם לביצוע בדיקת שמיעה ע"י קלינאי/ת תקשורת, במהלכה בודקים האם סף השמיעה מצוי בטווח הנורמה או מצריך התערבות לשיקום השמיעה.

שיקום שמיעה

כדי לשקם את השמיעה חשוב מאוד להתאים את הפתרון הן לחומרת הבעיה והן לאורח החיים של כל אדם באופן אישי.

אביזרי עזר - במקרים בהם יש ליקוי שמיעה קל, שאינו מצריך עדיין שיקום ע"י מכשירי שמיעה, ניתן לטפל באמצעות אביזרי עזר שונים. כך למשל: אם אדם מרגיש קושי רק כשהוא צופה בטלוויזיה, ניתן להתאים לו אוזניות ייעודיות לצפייה בטלוויזיה. אם הקושי עולה במהלך שיחת טלפון, ניתן להשתמש בטלפון מותאם לכבדי שמיעה, המאפשר לווסת עוצמת השמע, ולהדגיש  תדרים מסוימים. אביזרי העזר מהווים תוספת חשובה למכשירי השמיעה, ומספקים תמיכה במצבי תקשורת מאתגרים ומורכבים. למשל – מערכות רוג'ר (FM) יתנו מענה למצבים של הרצאות וישיבות עבודה סביב שולחנות גדולים במיוחד .

מכשירי שמיעה - מכשירי השמיעה הקיימים כיום הם מכשירים דיגיטליים מתוחכמים, המתוכנתים לכל אחד באופן אישי ומעניקים מענה מדויק לצרכים הספציפיים של המשתמש.

כיצד מתבצעת התאמת מכשיר שמיעה?

התפקיד של מכשירי השמיעה הוא לקלוט את הצלילים מהסביבה – להתאים אותם מבחינת עוצמה ותדר ללקוי השמיעה האישי, ובכך להקל על המאמץ השמיעתי של המאזין.

בניגוד למכשירי השמיעה האנלוגיים הישנים, שלא ידעו לבודד סיגנל יחיד מהסביבה, מכשירי השמיעה של ימינו מתוחכמים מאוד, למעשה מדובר במחשבים בעלי יכולות דינמיות (בהתאם לרמת התחכום של סוג המכשיר) שהוקטנו לגודל של צ'יפ מזערי, שאותו ממקמים במכשירים הנמצאים בתוך האוזן או מאחורי האוזן.

כדי לתכנת את מכשירי השמיעה בהתאם לירידה הספציפית בשמיעה של האדם ולוודא שהמכשירים מעניקים פתרון אישי ומדויק לכל הצרכים שלו - תהליך התאמת המכשירים כולל פגישת ייעוץ גם עם בני משפחה או גורם משמעותי אחר בחייו של האדם. יש לכך חשיבות רבה, מאחר שבאמצעות מכשירי השמיעה נתייחס למעשה לצרכים התקשורתיים עם האנשים הקרובים ולא רק למשתמש עצמו.

כדי לתת מענה שלם לכל בעיות התקשורת, חשוב לשמוע גם מבני המשפחה או דמויות משמעותיות אחרות בחיי האדם, מה מפריע להם ואיפה הם נתקלים בקושי: מהם המקומות שבהם חשים קושי בחיי היומיום: מועדון? מפגש עם חברים? הצגה? ארוחה משפחתית?.

ככל שהאדם פעיל יותר ונחשף יותר לסביבות אקוסטיות, משתנות ודינמיות, כך הוא יזדקק למכשיר שמיעה בעל מעבד חכם יותר, שיידע להתאים את עצמו לצרכים המשתנים של הסביבה, מבלי שיצטרך "להתעסק" עם המכשיר וללחוץ על כפתורים.

כך, למשל: כשהמשתמש נמצא במקום רעש, המעבד יידע לסנן את הרעש ולמקסם את צליל הדיבור (למשל: באמצעות מיקרופונים כיווניים וכן שימוש באלגוריתמים של זיהוי דיבור וזיהוי רעש); בעת האזנה למוזיקה, המעבד יבין שמדובר במוזיקה וייתן לה עושר וצליל נעים; כשנמצאים ברכב, המהווה סיטואציה מורכבת בשל הסביבה האקוסטית, החלונות ורעשי הרקע בכביש - המעבד יידע לעשות אדפטציה ולהתאים את עצמו לסיטואציות המשתנות.

מכשירי השמיעה מארוול, הם מכשירים חדשים ומתקדמים מאוד, שיודעים לעשות אדפטציה של המצב, לתקשר אחד עם השני (כאשר מותאמים מכשירי שמיעה בשתי האוזניים), לנצל את העובדה שמדובר במערכת הכוללת שני מיקרופונים בכל מכשיר, 4 מיקרופונים יחד, ולהפעיל אלגוריתמים מתקדמים, המאפשרים להם לעבוד באופן מסונכרן  ולהעניק פתרון אולטימטיבי.

בנוסף לכך, מכשירי מארוול החדשים יודעים להתחבר בצורה ישירה (באמצעות בלוטות') לכל טלפון או מכשיר אחר עם יציאת אודיו (מחשב, נגן וכו'), לתקשר ישירות עם המכשיר, לזהות האם הסיגנל הוא דיבור, מוזיקה או שיחת טלפון ולייצר הגברה אופטימלית לאותו סוג צליל. פרוטוקול הבלוטות' בעת שיחות טלפון הוא פרוטוקול Hands Free (ייחודי למכשירי ה Marvel) , כלומר אין צורך להחזיק את הטלפון בעת ביצוע השיחה. הטלפון יכול להיות מונח במרחק של 5-6 מטרים מהמשתמש!

יתרון משמעותי נוסף שיש למכשירי מארוול נעוץ בעובדה שחלק מדגמי מכשירי השמיעה הללו הם מכשירים נטענים, כך שאין צורך להחליף בהם סוללות (טעינה במשך שלוש שעות מספיקה ל-24 שעות שימוש). המכשיר נכבה אוטומטית, כאשר שמים אותו במטען; ונדלק אוטומטית כאשר מוציאים אותו מהמטען. הדבר מקל מאוד, בעיקר על מי שיש לו קושי מוטורי או תחושתי בידיים.

עד כמה קל להסתגל למכשיר השמיעה?

כאמור, מכשירי השמיעה של מארוול מתוכנתים לפי ליקוי השמיעה ועוצמת הקול האידיאלית הסובייקטיבית. קלינאי התקשרות מלווים את המשתמש ומשפחתו בתהליך ההסתגלות למכשירים, במשך מספר מפגשי ביקורת.

במהלך תהליך ההתאמה של המכשירים, מקבלים  המטופל ובני משפחתו הנחיות גם לגבי ההסתגלות: בשלב הראשון, משתמשים במכשיר רק בבית או בסביבה מוכרת ושקטה. רק לאחר מכן, יוצאים עם המכשיר למקומות רועשים יותר. במקרים בהם המטופל מתמודד עם לקות שמיעה חמורה יותר  ניתן לצרף לתהליך ההסתגלות גם תרגול אימוני שמיעה.

לאחר סיום  תקופת הניסיון של מכשירי השמיעה, ההנחיה היא  להגיע לביקורת פעם בשנה, במהלכה נבדק האם חלו שינויים כלשהם בשמיעה המצריכים שינוי בכיוון המכשירים.

לסיכום: חשוב מאוד לא להזניח ליקוי בשמיעה, ליזום בדיקת שמיעה, ובמקרה שמתגלה ליקוי שמיעה - לגשת למכון שמיעה מקצועי ומיומן, בו ידעו הקלינאים להתאים את מכשירי השמיעה באופן המיטבי. יש לזכור כי מכשירי שמיעה אינם מוצר מדף ש"קונים - וזהו". מדובר בתהליך שיקומי וטיפולי. לכן, מומלץ לקבל ייעוץ אישי להתאמת מכשירי שמיעה במכון מקצועי המכיר את הצרכים של המטופל ומשפחתו, נותן שירות מקצועי זמין ואדיב .

רותי שרון היא קלינאית ראשית ב"שטיינר מכשירי שמיעה".

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.