המעי הגס: מחלות, תופעות ודרכי טיפול

המעי הגס הוא איבר עיכול חשוב ביותר. אורכו הממוצע הוא כמטר ועשרים, ותפקידו העיקרי - לספוח פסולת נוזלית המגיעה אליו לאחר שעברה עיכול בקיבה ובמעי הדק, ולהפוך אותה לצואה מוצקה.

מחלות במעי הגס אינן נדירות. צילום: שאטרסטוק

מהן המחלות שמקורן במעי הגס?

מחלות במעי הגס אינן נדירות. חלקן דלקתיות, חלקן זיהומיות, חלקן נובעות מגידולים שפירים והמוכרת שבהם מתרחשת על רקע גידול סרטני. להלן סקירה של העיקריות שבהן:

השכיחות ביותר: מחלת הסעיפים ופוליפים

מחלת הסעיפים (דיברטיקולוזיס)

מדובר בתופעה שכיחה מאוד בעולם המערבי, המאפיינת כשישים אחוז מהאוכלוסיה בגיל 60 ומעלה ושכיחותה עולה עם הגיל. היא נובעת מהסתעפויות בדופן המעי, הנגרמות עקב לחץ מוגבר בתוך המעי, בעת הניסיון להוביל את הצואה אל מחוץ לגוף. לחץ מוגבר מסוג זה, יוצר מעין כיסים בנקודות החלשות לאורכו של המעי.

למרבה הפלא, רוב האנשים שסובלים מהבעיה כלל אינם מודעים לה, מאחר שזו אינה מלווה בתופעות מיוחדות, למעט תלונות שכיחות, שכוללות בעיקר כאבי בטן חולפים או עצירות, אשר מאפיינות כידוע גם את האוכלוסייה הכללית. לפיכך, אבחון המחלה לרוב נעשה באופן אקראי בעת ביצוע בדיקת קולונוסקופיה או בדיקת CT.

ואולם, אחוז קטן מהלוקים בה, עלול לסבול מדלקת בסעיפי המעי (דיברטיקוליטיס), הנגרמת ככל הנראה כתוצאה מהצטברות צואה וזיהום באחד מהסעיפים, ומתבטאת בכאבי בטן קשים וממוקדים באזור השמאלי התחתון של הבטן, לרבות רגישות למגע בדומה לתסמיני "אפנדיציטיס", (אלא שבמקרה הזה הם מתבטאים בצד השמאלי התחתון של הבטן ולא בימני התחתון כמו שקורה ב"אפנדיציטיס"). מחלה זו לרוב מלווה בחום ובצמרמורת, ודורשת התייחסות רפואית ולרוב גם טיפול אנטיביוטי בזמן אמת.

פוליפים

גידולים שפירים במעי הגס המכונים "פוליפים" אינם נדירים. ישנה חשיבות רבה לגילוים המוקדם, שכן זה מאפשר למנוע את התפתחות אחד מסוגי הסרטן השכיחים והקטלניים ביותר – סרטן המעי הגס. ליתר דיוק, גידול שפיר יכול להפוך לגידול ממאיר בתוך 10-15 שנים. איתורו במהלך בדיקת קולונוסקופיה המומלצת מגיל 50, מאפשר את הוצאתו, וכך למנוע את הופעת הסרטן ולהציל חיי אדם.

זיהומים: שיגלה, סלמונלה ועוד

זיהומים שונים עלולים להגיע למעי, באמצעות מזון מקולקל או כתוצאה מאי הקפדה על כללי היגיינה אישית, שכוללת בעיקר שטיפת ידיים בטרם האכילה. השכיחים מביניהם הם חיידק השיגלה, הסלמונלה  והקמפילובקטר ג'ג'וני שמקורם במזון. בנוסף, ניתן למנות גם פרזיטים כמו אמבות, שבדומה לזיהומים החיידקיים, עלולים לגרום לבעיות שונות במערכת העיכול. בניגוד למחלות דלקתיות כרוניות שאינן תחומות בזמן, הזיהומים הנפוצים לרוב נמשכים עד 3 שבועות, ורבים מהם מגיבים היטב לטיפול אנטיביוטי. זיהומים אלה מלווים לרוב בסימפטומים כגון שלשול עם דם או ריר, חום וכאבי בטן, והאבחנה לקיומם מתבצעת על ידי דגימת צואה.

מחלה דלקתית כרונית. צילום: שאטרסטוק   

מחלות דלקתיות: קרוהן וקוליטיס

קוליטיס וקרוהן הן שתי מחלות דלקתיות, כרוניות ומוכרות.

קוליטיס כיבית (אולצרטיב קוליטיס)

מדובר במחלה כרונית קלאסית,שכיחה בקרב יהודים בני 15-30 ובני 50-60 ממוצא אשכנזי. המחלה מתחילה תמיד מאזור פי הטבעת, ומתקדמת לאורך המעי בהתאם לחומרתה. לעיתים, מעורב בה אזור הרקטום בלבד ולעיתים החלק השמאלי של המעי או כולו. המחלה מתבטאת בשלשול דמי רירי, וכן ב"טנזמוס" – תופעה שבמהלכה החולה מרגיש צורך להתרוקן בשירותים אך אינו מצליח לעשות זאת. ביטוי זה נובע מהעובדה שהקוליטיס מגרה את הסוגרים, ומעניק לחולה תחושה מדומה של צורך להתפנות ("פול גז בניוטרל").

אגב, שמה המדויק והמלא של המחלה נקבע בהתאם למיקומה הפיזיולוגי. למיקום זה חשיבות רבה גם לגבי הפרוגנוזה המאפשרת להעריך את עתידו הרפואי של החולה. למעשה, ככל שמדובר במחלה מפושטת יותר, הנמשכת לאורך זמן רב, כך עולה הסיכוי לפתח סרטן לאחר שנים רבות. הטיפול התרופתי העומד כיום לרשותם של החולים יעיל ביותר, ולרוב מאפשר להם לנהל חיי שגרה כמעט רגילים. עם זאת, במקרים חמורים היא עלולה לגרום לסבל רב ולפגיעה באיכות החיים. הטיפול נע החל מתרופות אנטי דלקתיות פשוטות בכדורים, נרות או חוקנים, דרך סטרואידים, תרופות הפועלות על המערכת החיסונית ותרופות ביולוגיות המומלצות בהתאם לחומרת המחלה, היקפה והתגובה לטיפול. מאחר שהסימפטומים הכרוכים במחלה עלולים להעיד גם על זיהום חיידקי, נדרשת בדיקת צואה על מנת לאבחנה. לעיתים יידרש הרחב בירור רפואי.

קרוהן קוליטיס

בדומה לקוליטיס, גם הקרוהן היא מחלה דלקתית כרונית, השכיחה בקרב יהודים ממוצא אשכנזי. ברוב המקרים, היא מערבת המעי הדק אך עלולה להתבטא בכל אחד מחלקי מערכת העיכול. בעשרים אחוזים מהחולים היא תופיע במעי הגס בלבד. המחלה פוגעת ברירית וכל דופן המעי הגס והיא אינה רציפה. לרוב, היא מופיעה במקטעים מסוימים לאורך המעי, המתבטאים בכיבים באזורים הפגועים לצד אזורים בריאים. מחלת הקרוהן עלולה להתבטא בסימפטומים שונים במערכת העיכול, בהתאם למיקום הפגיעה. הטיפול בקרוהן קוליטיס דומה מאוד לטיפול בקוליטיס כיבית.

קוליטיס מיקרוסקופית

מדובר במחלה הגורמת לשלשול כרוני ולכאבי בטן. אבחון המחלה יעשה באמצעות קולונוסקופיה בה נראה רירית תקינה, והאבחנה תעשה באמצעות ביופסיה שבה ניתן יהיה להבחין בדלקת. הטיפול המקובל במקרה כזה הוא טיפול סטרואידי.

לסיכום: המעי הגס הינו איבר עיכול חיוני. מחלות ותופעות רבות עלולות לגרום לשיבוש בפעילותו. בחלק מהמקרים יומלץ על טיפול רפואי או ברור קליני. בכל מקרה של שלשול המלווה בהפרשה דמית או בריר, חשוב לפנות מיד להתייעצות עם רופא המשפחה, על מנת לשלול נוכחות חיידק, מחלה כרונית או חלילה מחלה ממאירה.

פרופ' רמי אליקים הוא מומחה לגסטרואנטרולוגיה ורופא בכיר במכון הגסטרואנטרולוגי בבית החולים "תל השומר".

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors.