חיסונים: מה צופן העתיד?

במהלך השבוע (30-24 באפריל) מציינים ברחבי העולם את שבוע עידוד חיסונים, במטרה לעודד את השימוש בחיסונים כדי להגן על אנשים בכל הגילאים ובכל רחבי העולם מפני מחלות שונות.

בכתבה זו נסקור חלק מהחיסונים החדשים המצויים בשלבי פיתוח שונים. מדובר בחיסונים העשויים לשנות את פני העולם ולשפר את מצב הבריאות של כולנו. בנוסף, נסקור בקצרה את מצב החיסונים העכשווי ושיעורי ההתחסנות בפועל.

בהיעדר החיסונים, לא היינו מצליחים להתגבר על מחלות שונות. צילום: שאטרסטוק

מתי ניתן החיסון הראשון בעולם? מהו שיעור ההיענות לחיסונים ברחבי העולם?

החיסון - שהומצא בשנת 1796 על ידי הרופא הבריטי אדוארד ג'נר - נחשב עד היום אחת ההמצאות הרפואיות המוצלחות והחסכוניות ביותר בעולם. החיסון שהומצא על ידי ג'נר כדי למגר את מגפת האבעבועות השחורות הקטלנית, הציל מאז מיליוני בני אדם בכל הגילאים. מיגור האבעבועות השחורות מהווה הוא דוגמא אחת מני רבות לאפקטיביות של החיסון.

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO) תחום החיסונים נמצא בהתפתחות מתמדת, הן מבחינת הפיתוחים המדעיים והן מבחינת המודעות ההולכת וגדלה לחשיבותם. על פי הנתונים: 113 מדינות הציגו חיסונים חדשים מאז שנת 2010; מספר הילדים שחוסנו בשנת 2017 היה הגבוה ביותר שדווח אי פעם - 116.2 מיליון! עם זאת, על אף שבשנים האחרונות נותר אחוז כיסוי המחוסנים הממוצע באוכלוסייה הכללית ללא שינוי - 85%, גם היום עדיין יש כ-20 מיליון ילדים ברחבי העולם שאינם מחוסנים מסיבות שונות (בעיקר כתוצאה מעוני, אך לעיתים גם מסיבות אידיאולוגיות ודתיות). למרבה הצער, הדבר גורם לכך שבשנתיים האחרונות חלה בעולם עלייה ניכרת בהתפרצויות של מחלות שונות - כגון: חצבת, שעלת ומחלות אחרות, שניתן היה למנוע באמצעות חיסונים.

מה צפוי בעתיד?

כפי שניתן לראות, תחום המדע הרפואי בכלל ותחום החיסונים בפרט נמצא בהתפתחות מתמדת. חוקרים בכל רחבי העולם, כולל בישראל, עומלים כל הזמן על פיתוח חיסונים חדשים.

לרגל שבוע החיסונים העולמי, ביקשנו מד"ר ארז גרטי, ראש תחום תקשורת המדע במכון דוידסון לחינוך מדעי (הזרוע החינוכית של ויצמן למדע), להסביר לנו על עיקרון החיסון, לתת לנו הצצה אל "מאחורי הקלעים" של מדע החיסונים ולספר לנו קצת על החיסונים החדשים שנמצאים בשלבי פיתוח שונים. מדובר בחיסונים שייתכן כי ישנו את העולם וישפיעו לטובה על בריאותנו.

מהו חיסון?

כדי להבין את חשיבות החיסון, כדאי להבין קודם איך עובדים שלושת שלבי ההגנה העיקריים של מערכת החיסון:

1. המערכת המולדת: תאים שיודעים לזהות חיידק/וירוס על פי מאפיינים כלליים ולחסל אותם. מערכת ההגנה הזו מתמודדת בהצלחה עם חלק גדול מהזיהומים ומחסלת את הפולשים.
   
   
2. המערכת הנרכשת: זוהי מערכת הגנה שנכנסת לפעולה במקביל למערכת הקודמת, אך לוקח לה יותר זמן לפעול ומטרתה לזהות ולחסל בצורה ממוקדת ויעילה את הפולשים. כדי ללמוד לזהות אותם, מערכת החיסון מפרקת אותם לחתיכות קטנות, מציגה אותם לתאי דם לבנים מסוג לימפוציטים. בגוף שלנו יש מיליארדים רבים של לימפוציטים שכל אחד יודע לזהות מבנה ספציפי, ואלו מביניהם שמזהים את אותם שברי חיידקים או וירוסים, מייצרים חלבון מיוחד בשם נוגדן שיודע לזהות ספציפית את אותו מקטע ולהקשר אליו. הנוגדן נקשר לחיידק/וירוס, מצפה אותו, מקשה על הפעילות שלו וחושף אותו בפני מערכת החיסון כמו דגל אדום ענק שמודבק עליו. תהליך הלימוד של החיידק/וירוס לוקח כשבועיים.
   
   
3. זיכרון חיסוני: לאחר שמערכת החיסון מתגברת בהצלחה על הזיהום, חלק קטן מהלימפוציטים עוברים הסבה לתאי זיכרון, כך שאם חיידק/וירוס יופיע שוב בעתיד, תהליך הזיהוי שלו יהיה מהיר מאוד והגוף יתגבר על הווירוס או החיידק לפני שנשים לב.

מערכת החיסון של הגוף יודעת להתמודד בצורה יעילה עם וירוסים או חיידקים שונים, הבעיה היא שתהליך הזיהוי ("הלימוד") של כל מחולל מחלה אורך כשבועיים - זמן יקר כשמדובר במחלה מסוכנת.

למעשה, החיסון הוא הדרך שבאמצעותה עושים למערכת החיסון מעין סימולציה מבוקרת, שמלמדת אותה לזהות חיידק או וירוס מסוים, כך שכאשר היא תיתקל באותו וירוס/חיידק "בזמן אמת" היא תזהה אותו. בכך, אנו מקצרים משמעותית את שלב הלימוד ומאפשרים למערכת ההגנה לתקוף את הנגיף באופן מיידי כשהוא פולש.

היתרון הגדול ביותר של החיסון טמון בכך שהוא מאפשר למערכת החיסון ללמוד את החיידק/וירוס בתנאים אידיאליים, כשהגוף בריא וחזק והחיידק/וירוס מוחלש או מומת. כך, הוא לא יכול לפגוע באמת בגוף; מערכת החיסון לומדת וזוכרת אותו. בהמשך, כשהוא מגיע "באמת" - מערכת החיסון כבר מכירה אותו ונלחמת בו כמעט ללא שהות.

מהם האתגרים שמאחורי מדע החיסונים?

בפני החוקרים והמדענים העוסקים בתחום החיסונים עומדים כל הזמן אתגרים רבים ושונים. כך, למשל:

• חיזוי זנים שיתפרצו: כאמור, מטרת החיסון היא ללמד את הגוף לזהות חיידק/וירוס, עוד לפני שהוא באמת תוקף את הגוף. לכן, נדרשים החוקרים לחזות מבעוד מועד אילו זנים של נגיפים, כמו במקרה של מחלת השפעת, עלולים לתקוף בעתיד הקרוב (והרחוק) ולפתח נגדם את החיסון. "כדי לעשות זאת, אנחנו נמצאים במעקב מתמיד אחרי מה שקורה בחצי השני של כדור הארץ ומפתחים או משכללים את החיסונים הקיימים, בהתאם לנגיפים שנמצאים שם, מתוך הנחה שבשלב מסוים הם יגיעו גם אלינו", מסביר ד"ר גרטי.
  
  
• מוטציות: לדברי ד"ר גרטי, יש וירוסים ורסטיליים (משתנים) מאוד, העוברים מוטציות במהירות גדולה יחסית. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא וירוס השפעת. החיסון הקיים נגד שפעת מלמד את מערכת החיסון לזהות רכיבים ספציפיים של הווירוס, אך מכיוון שהווירוס משתנה כל הזמן, בכל שנה הזנים משתנים. הדבר מקשה על מערכת החיסון לזהות אותו. כך שגם אם קלענו לזן שמתפרץ, לפעמים הוא מספיק שונה בשביל שהחיסון לא יהיה יעיל.
  
  
• שינוע: אחד האתגרים העולמיים הגדולים ביותר בתחום החיסונים הוא הצורך לשמור את החיסונים בקירור ובתנאים סטריליים. בעולם המערבי, עניין זה אינו מהווה בעיה, אך במדינות עולם שלישי (כגון: מדינות אפריקה) שבהן המרחקים בין הכפרים גדולים מאוד ואין חשמל ותשתיות מסודרות, מדובר בבעיה חמורה, המקשה מאוד על חיסון חלקים נרחבים מהאוכלוסייה.

אנשי המדע והרפואה בכל רחבי העולם עמלים כל הזמן על פיתוח חיסונים נוספים. צילום: שאטרסטוק

מהם "חיסוני המחר" הצפויים?

היעילות הרבה המוכחת של החיסונים ומיליוני אנשים שכבר ניצלו בזכותם לאורך השנים, מביא את אנשי המדע והרפואה בכל רחבי העולם לעמול על פיתוח חיסונים נוספים, כולל נגד מחלות שכיום אין להן חיסון; ובנוסף, חיסונים שיוכלו להתמודד עם אתגרים שונים נוספים. כמובן שמניעת המחלה עדיפה בהרבה מלמצוא לה מרפא.

הנה מספר דוגמאות לחיסונים הנמצאים כיום בשלבי פיתוח שונים:

חיסון אוניברסלי נגד שפעת

כאמור, החיסונים נגד שפעת שקיימים כיום מבוססים על הווירוסים עצמם. הדבר מקשה על המערכת להתגונן מפני הזנים השונים/המשתנים.

כדי להתגבר על האתגר הזה, מנסים בימים אלה חוקרים ברחבי העולם (אחת מהם היא פרופ' רות ארנון ממכון ויצמן למדע) לפתח חיסון שאינו מבוסס על הווירוס עצמו, אלא על חלקי חלבון ספציפיים מאוד שנמצאו משותפים לזני הווירוס השונים. המטרה היא לגרום למערכת החיסון לזהות את החלבונים עצמם, ללא קשר לזן הספציפי של השפעת.

חיסון נגד איידס

וירוס ה-HIV (איידס) הוא וירוס שמשתנה בקצב מהיר מאוד. זו הסיבה שבעטייה מטפלים במחלה באמצעות קוקטיילים של תרופות ולא תרופה אחת קבועה, שתגרום לווירוס לפתח נגדה עמידות.

בשנים האחרונות, מנסים החוקרים לפתח חיסון שיפגע בווירוס בצורה אנושה ואף יביא להכחדתו. הפיתוח הגיע כבר לשלב הניסויים הקליניים, ונכון להיום הוא נמצא יעיל בכ-30%. עדיין לא מספיק, אבל התחלה טובה.

חיסונים נגד סרטן

"סרטן" הוא שם של מחלות רבות בעלות מאפיין משותף – בכולן תאי הגוף מתרבים ללא בקרה, גוזלים ממשאבי הגוף ומעמיסים על המערכת. אם במצב תקין תאי הגוף מתחלקים באופן מסודר, במצב של סרטן חל שיבוש בתהליך זה והם מתרבים ללא בקרה.

אחד התחומים שמאוד מתפתחים כיום הוא הניסיון לפתח חיסונים נגד סרטן. דוגמא אחת היא טיפולים אימונותרפיים. בטיפולים אלו מחדירים לגוף נוגדנים, שמזהים רכיב ספציפי בגידול הסרטני ונקשרים אליו. בזכות היקשרות זו, מערכת החיסון מצליחה לזהות את התאים הסרטניים שהתעלמה מהם עד כה ומחסלת אותם. בדומה לחיסון סביל שניתן נגד הכשת נחש.

לפני כשנתיים, פורסמו במקביל שני מחקרים שונים בנושא חיסונים נגד מלנומה. בשני המחקרים, לקחו החוקרים תאים סרטניים של אנשים חולים, ניתחו את החלבונים שנמצאים על הממברנה שלהם, זיהו במה הם שונים מהתאים הרגילים (הבריאים) ו"תפרו" לכל חולה חיסון מותאם נגד הגידול הספציפי שלו (במחקרים השונים השתמשו טקטיקות חיסוניות שונות). התוצאות היו מעולות. אצל רוב החולים, אף נראתה רגרסיה של המחלה.

יש לציין כי המחקרים נעשו על קבוצה קטנה של אנשים, כך שמדובר במדגם קטן מדי. עם זאת, אין ספק שמדובר בגישה חדשנית לטיפול במחלה והתפתחות חשובה ומרתקת. אם זה יצליח ניתן יהיה תאורטית "לתפור" חיסון מותאם אישית לסוגים רבים של סרטן על בסיס הגידול באותו חולה.

חיסונים עמידים

כדי להתגבר על בעיית השינוע של החיסונים לאזורים מרוחקים, יש כיום מספר פיתוחים של חיסונים שונים, שבהם עושים לרכיבי החיסון מודיפיקציות כימיות שמאריכות את זמן החיים שלהם ומונעות מהם להתקלקל  בטמפרטורות גבוהות - מה שמאפשר לשמור אותם לפרקי זמן ארוכים יותר. "יש לכך חשיבות רבה, בעיקר לאור העובדה שבשביל להדביר מחלות מהעולם צריך להכחיד אותם מכל פינה בכדור הארץ", מדגיש ד"ר גרטי  "החיסון נגד חצבת שקיים כבר מעל 50 שנה, הוא חיסון מאופיין היטב, יעיל ובטוח. מכיוון שהחצבת מועברת רק בבני אדם, הרי שאם נצליח לחסן את רוב אוכלוסיית העולם, המחלה תיעלם לחלוטין, בדיוק כמו שקרה בעבר עם אבעבועות שחורות וכפי שקורה בימים אלו עם הפוליו".

חיסון מונע נגד עששת

חיסונים לא חייבים לטפל רק במחלות קשות, ניתן לפתח חיסונים גם נגד תופעות מטרידות אחרות, כמו למשל עששת. החיידקים שגורמים לעששת נמצאים ברוק (ולא בגוף, בדומה לשאר המחלות). אם נצליח לפתח חיסון שיגרום למערכת החיסון לזהות גם חיידקים שנמצאים ברוק, נוכל לגרום לה לטפל בחיידקים הספציפיים האלה ולהפחית משמעותית את הסיכון לעששת. נעשו מספר ניסיונות כמו פיתוח נוגדנים כנגד החיידקים המובילים בגרימה לעששת, אבל חיסון כזה (לצערנו) טרם צלח עדיין את השלב השני של הניסוי הקליני.

לסיכום: אין ספק כי החיסונים שינו את פני העולם כולו. בהיעדר החיסונים, לא היינו מצליחים להתגבר על מחלות שונות, שהובילו למגפות רחבות היקף, שגבו את חייהם של רבים. חשוב לזכור שהחיסונים הקיימים כיום יעילים, בטוחים וחשובים לשמירה על בריאות כלל האוכלוסייה.

____________________________________________________________________________________

מצב החיסונים כיום בישראל

בישראל ניתנים החיסונים כחלק משירותי הרפואה המונעת, ללא תשלום. שיעור כיסוי החיסונים בישראל גבוה ויציב לאורך השנים.

התוכנית הארצית לחיסוני שגרה בישראל כוללת חיסונים נגד 15 מחלות: דלקות כבד A ו-B, טטנוס, דיפתריה, שעלת, פוליו (מומת וחי-מוחלש), המופילוס אינפלואנזה b, פנאומוקוק, נגיף רוטה, חצבת, חזרת, אדמת, אבעבועות רוח, נגיף הפפילומה ושפעת. החיסונים ניתנים בכ-37 מנות, מהלידה ועד כיתה ח'. בכל שנה ניתנות מעל 6,000,000 מנות חיסון.

עם זאת, על פי נתוני משרד הבריאות, בשנים אחרונות יש עלייה במספר האנשים בישראל (אחוז קטן אך בלתי מבוטל של האוכלוסייה) שאינם מקבלים את כל החיסונים המומלצים מסיבות שונות, ובהן התנגדות אידיאולוגית לחיסונים, קשיים לוגיסטיים, התנגדות דתית ועוד.

שיעור כיסוי החיסונים בישראל גבוה ויציב לאורך השנים. צילום: שאטרסטוק

מנתוני הסקר החברתי (לשנת 2017), שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה כי:

• 92% מההורים לילדים בגיל 17-0 דיווחו שהם מחסנים את ילדיהם בקביעות בכל החיסונים, בהתאם לגיל הילד - 91% מהיהודים ו-95% מהערבים; 93% מהחרדים ו-89% מהחילונים.
• כ-4% מההורים אינם מחסנים את ילדיהם בקביעות.
  
  
• כ-1% מההורים אינם מחסנים את ילדיהם בכלל. כ-2% מההורים לילדים בגיל 17-0 דיווחו שאינם מחסנים את ילדיהם בקביעות, מכיוון שלדעתם החיסונים אינם בטוחים או אינם יעילים.
• אחוז המתחסנים נגד שפעת עונתית עלה בין השנים 2010 - 2017: ב-2010 התחסנו 23% מבני 20 ומעלה ו-62% בקרב בני 75 ומעלה (24% מהיהודים ו-17% מהערבים, 11% מהחרדים ו-25% מהחילונים; בשנת 2017 התחסנו 26% מבני 20 ומעלה ו-65% בקרב בני 75 ומעלה (24% מהגברים ו-27% מהנשים, 26% מהיהודים ו-24% מהערבים

בנוסף, עולים מהסקר גם הנתונים הבאים בנוגע לחיסון נגד שפעת:

• אחוז המתחסנים עולה עם הגיל ומגיע ל-65% בגיל 75 ומעלה.
• אחוז המתחסנים יורד עם העלייה במידת הדתיות: 14% מהחרדים לעומת 29% מהחילונים.
• אחוז המתחסנים עולה עם רמת ההכנסה: 22% בקרב אנשים במשקי בית שבהם ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש (ברוטו) היא עד 2,000 שקלים ו-28% מהאנשים במשקי בית שבהם ההכנסה לנפש בחודש היא יותר מ-2,000 שקלים.