מחצבת ועד אלרגיה: 8 פריחות עור שחשוב להכיר

הידעתם? ישנן מאות סוגים של פריחות עוריות, העשויות להופיע במגוון צורות וגוונים – רובן חולפות מעצמן, אבל יש גם כאלה שדורשות טיפול מידי. כדי להקל על הזיהוי, בחרנו להתמקד בכמה פריחות שכיחות שחשוב להכיר, וגם לציין אחת מסוכנת במיוחד. המדריך לפניכם.

מולוסקום

מדובר בווירוס שכיח מאוד בקרב ילדים, המתבטא בנגעים עוריים בצורת נקודות ורודות נוקשות, אשר במרכזן גומה. הפריחה עשויה להופיע בכל חלק בגוף. הווירוס שגורם לפריחה מועבר בדרך כלל באמצעות מים, למשל בעת מקלחת משותפת או בעת שימוש במגבת של חולה.

ברוב המקרים, התופעה חולפת מעצמה בתוך שבועיים עד שמונה שבועות, אך במקרים חמורים הילד עשוי לסבול מהסימפטומים לתקופה של עד שנתיים.

מולוסקום. וירוס שכיח מאוד בקרב ילדים. צילום: שאטרסטוק

מהו הטיפול?

ישנן מספר גישות לטיפול בווירוס. חלק מהמומחים גורסים כי יש לתת לתופעה לחלוף מעצמה, אך חלק מהם נוהגים להמליץ על טיפול בחנקן נוזלי או ב"כפית כירורגית", המאפשרים להסיר את הנגעים. כמו כן, קיים טיפול הניתן בתרופה דרך הפה.

תפרחת חיתולים

אין כמעט הורה שלא נתקל בפריחה האופיינית המתבטאת באזור החיתול של הפעוט. ברוב המקרים, הסיבה להופעתה היא מגע ישיר של העור עם יציאות התינוק, שגורמות לגירוי יתר באזור. בחלק מהמקרים, התופעה נגרמת מזיהום פטרייתי, ובחלק מהם מדובר בבעיה משולבת.

תפרחת חיתולים. הטיפול בעיקר מניעתי. צילום: שאטרסטוק

מהו הטיפול?

הטיפול הוא בעיקר מניעתי, וכולל החלפה תדירה של החיתול וכן שימוש בקרם החתלה. בהקשר זה, חשוב לדעת ששימוש קבוע בקרם הינו חיוני, ומטרתו לשמש כחוצץ בין עורו הרגיש של התינוק לבין היציאות.

במקרים קשים יותר, כשהפריחה מפושטת ואינה מגיבה לטיפול הרגיל, יומלץ על טיפול חיצוני במשחה אנטיביוטית או סטרואידית, ולעיתים אף במשחה משולבת שכוללת גם מרכיב אנטי פטרייתי.

שושנת יריחו (לישמניה)

לישמניה היא טפיל, העלול לגרום למחלת עור. בארץ ישנם שלושה מינים של טפילים כאלה ומתוכם שניים שכיחים: "מייגור" השכיח בעיקר באזור הדרום והערבה ומקורו במכרסמים בשם פסמונים, ו"טרופיקה" - טפיל מעט פחות שכיח, שמקורו בשפני הסלע, באזור טבריה והבקעה. טפיל נדיר יותר הוא ה"אינפנטום", שמקורו בכלבים.

ההדבקה בטפילי הלישמניה מתבצעת באמצעות עקיצה של זבוב החול. לעומת עקיצה של יתוש רגיל, הביטוי הקליני במקרה הזה יהיה כיב קטן שילך ויתפשט על גבי העור.

הבעיה המרכזית בלישמניה, היא משך הריפוי הארוך שעלול לארוך בין שנה לשנתיים. תקופה זו כרוכה באי נוחות ולרוב הנגע מותיר צלקת.

בארץ, רוב הנדבקים הם אנשים שחיים באזור הגאוגרפי המועד לפורענות, וכן מטיילים וחיילים המשרתים באזורים אלה. המחלה אינה מדבקת ואינה מועברת מאדם לאדם.

נגע לישמניה. משך הריפוי עלול לארוך בין שנה לשנתיים. צילום: באדיבות מערך העור, בית החולים איכילוב

מהו הטיפול?

קיימים מספר טיפולים, לרבות טיפול מקומי במשחה וזריקות. במקרים קשים יומלץ גם על טיפול סיסטמי בכדורים, או דרך הווריד. עם זאת, הטיפול הטוב ביותר הוא מניעת העקיצה, על ידי מריחת תכשירי הגנה נגד יתושים ולבישת בגדים ארוכים, בעת השהות באזורים בעלי סיכון.

מנינגוקוק

חיידק המנינגוקוק עלול לגרום לזיהום נדיר מאוד אך גם מסוכן ביותר, שיכול לגרום לקריסת מערכות כללית ואף למוות.

הזיהום מתבטא בתפרחת מפושטת. בניגוד למרבית סוגי התפרחות, במקרה הזה הפריחה תהיה סגלגלה ולא תחוויר בעת לחיצה על האזור הנגוע.

נשאיות של החיידק אינה נדירה, אולם עדיין לא ברור לחלוטין מה גורם לחיידק להתפרץ. עם זאת, מאמרים שחקרו את הנושא (למשל, מחקר שנערך בקרב תלמידי קולג' שמתגוררים במעונות בארה"ב, לעומת בני גילם שאינם גרים במעונות) מצאו כי ייתכן וקיים קשר בין צפיפות באזור המגורים לבין הופעתו.

פריחה סגלגלה, המכונה פטכיות, יכולה להעיד על זיהום במנינגוקוק. צילום: שאטרסטוק

מהו הטיפול?

במקרה של פריחה המלווה בחום ו/או שינוי במצב ההכרה, חשוב להיבדק על ידי רופא שיחליט על צורך בטיפול מתאים.

כמו כן, כיום ניתן להתחסן נגד החיידק, כאשר קיימים שלושה סוגי חיסונים המספקים הגנה כנגד זנים שונים: אחד ניתן בשגרה לחיילים המשרתים ביחידה קרבית; השני מיועד למטיילים באזורים אנדמיים ולאנשים בסיכון; והשלישי הוא חיסון חדש שמגן בפני זן B, השכיח בילדים, וניתן לקבלו באופן פרטי מגיל חודשיים.

אורטיקריה (סרפדת)

אורטיקריה היא פריחה אלרגית, המתבטאת באזורים מסוימים בעור שנעשים בצקתיים, ורודים ומגרדים.

הסיבות לפריחה הן מגוונות, וכוללות בין היתר: תגובה למחלת חום, או תופעת לוואי לשימוש בתרופה או בתכשיר קוסמטי.

הנגעים חולפים או נודדים (הנגע נעלם במקום המקורי ומופיע במקום אחר) בתוך 24 שעות, והתופעה לרוב חולפת תוך שישה שבועות. במקרים קשים ופחות שכיחים האלרגיה עלולה להיות מסוכנת ולהתבטא בבצקת בדרכי הנשימה.

אורטיקריה. פריחה אלרגית שסיבותיה מגוונות. צילום: באדיבות מערך העור, בית החולים איכילוב

מהו הטיפול?

הטיפול הראשוני הינו באמצעות תרופות ממשפחת נוגדי היסטמין. במקרים עמידים וקשים או במקרים בהם קיימת מעורבות של דרכי הנשימה, הרופא יכול להמליץ על טיפול בסטרואידים.

חצבת

חצבת היא מחלה ויראלית שנגרמת על ידי וירוס. היא מתבטאת לרוב בתחילה במחלת חום, המלווה בנזלת, בשיעול או בהפרשות מהעיניים. בשלב מאוחר יותר תופיע הפריחה האופיינית, המורכבת מנגעים נקודתיים – חלקם בולטים וחלקם שטוחים, המחווירים בלחיצה. בדרך כלל, הפריחה מתחילה בפנים ומתפשטת מטה ליתר חלקי הגוף.

קל מאוד להידבק בחצבת, ולמעשה מספיק לשהות באותו החלל שבו שוהה חולה כדי שהווירוס, המועבר באמצעות האוויר, יגיע לאדם בריא.

אמנם, ברוב המקרים המחלה חולפת ללא טיפול וללא נזק גופני, אך בחלק לא מבוטל מהם עלולים להופיע סיבוכים, לרבות דלקת קרום המוח וקריסת מערכות כללית. כמו כן, במקרים מסוימים תופיע פגיעה נוירולוגית שתתבטא בשלב מאוחר יותר בחיים.

חשוב לציין, שהסיכוי לסיבוכי המחלה גדל ככל שמספר החולים באוכלוסייה הכללית גדול יותר, ומכאן חשיבות החיסון.

פריחה אופיינית לחצבת. צילום: באדיבות מערך העור, בית החולים איכילוב

מהו הטיפול?

מדובר בעיקר בטיפול תומך, המאפשר הקלה מסוימת בסימפטומים וכולל שתייה מרובה, מנוחה ושימוש במשככי כאבים. כמו כן, בילדים מקובל לתת טיפול בוויטמין A, אך חשוב לציין כי הטיפול הטוב ביותר הוא מניעת המחלה באמצעות חיסון.

עור שיש

עור שיש (Cutis Marmorata) היא תופעה שכיחה מאוד ובלתי מזיקה בקרב פעוטות, המתרחשת לאחר שחלק מכלי הדם מתכווצים, מה שיוצר את המראה האופייני בדמות "שיש" – עור בגוון חיוור ואדמדם לסירוגין.

עור שיש. בפעוטות מדובר בתופעה שכיחה ובלתי מזיקה, במבוגרים היא עלולה להצביע על בעיה בכלי הדם

מהו הטיפול?

בעוד שמדובר בתופעה נטולת כל סיכון בקרב פעוטות, כשמדובר במבוגרים היא עלולה להצביע על בעיה בכלי הדם. לכן, במקרה כזה חשוב לגשת לייעוץ רפואי.

אטופיק דרמטיטיס (אסטמה של העור)

אטופיק דרמטיטיס, המכונה גם אסטמה של העור, היא מחלה שכיחה מאוד שלרוב מתחילה בגיל הינקות - מגיל חודשיים עד שלושה חודשים, וברוב המקרים חולפת עד גיל 18. המחלה מתבטאת בנגעים אדמדמים ויבשים על העור ובגרד טורדני. הפיזור האופייני של הפריחה הוא בקפלי המרפקים והברכיים, אולם פריחה זו יכולה לערב כמעט כל אזור בגוף.

אטופיק דרמטיטיס. נגעים אדמדמים ויבשים, בעיקר בקפלי המרפקים והברכיים. צילום: שאטרסטוק

מהו הטיפול?

הסובלים מאטופיק דרמטיטיס זקוקים לשימון תדיר של העור, ולעיתים גם נזקקים גם לטיפול במשחות סטרואידיות. בשוק ישנם שלל מוצרים דרמטולוגיים לשימוש יומיומי לסובלים מהתופעה - המסייעים למנוע התפרצויות והחמרה.

לסיכום: ברוב המקרים, פריחות המופיעות על גבי העור אינן מהוות סיבה לדאגה. ואולם, חלק מהן בהחלט עשויות לסכן את החולה ואף במקרים קיצוניים לגרום למוות. לכן, בכל מקרה של ספק חשוב לגשת לאבחון רפואי לצורך אבחון וטיפול רלוונטי.

ד"ר יובל הילרוביץ, מומחה לרפואת עור, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב).

סייעה בהכנסת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors.