חשיבות הגילוי המוקדם של סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו: בקרב כלל האוכלוסיה, קיים סיכון בשיעור 1 ל-20 לחלות במחלה. גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, משמעותו אחוזי הישרדות גבוהים במיוחד - כ-90%! לכן, ניתן דגש משמעותי לבדיקות לגילוי מוקדם, המאפשרות לעתים מניעה מוחלטת. זאת, כדי לא להגיע אפילו לשלבים מוקדמים של המחלה.

יציאות תכופות ורבות יותר . צילום: שאטרסטוק

מתי כדאי להתחיל בביצוע בדיקות לגילוי מוקדם?

באופן כללי, אדם שאינו נמצא בקבוצת סיכון לסרטן המעי הגס, יתחיל להגיע לבדיקות שגרתיות לאבחון מוקדם של המחלה בגיל 50. כל עוד יישאר מחוץ לקבוצות הסיכון, תעמוד תדירות הבדיקות על בדיקה אחת בכל עשר שנים.

אנשים הנמצאים בקבוצת סיכון יתחילו מעקב בגיל מוקדם יותר ותדירות הבדיקות שלהם תהיה גבוהה יותר.

מעבר לכך, יש לגשת לבדיקה לאבחון סרטן המעי הגס, בעקבות כל הופעה של תסמינים העלולים להעיד על התפתחות המחלה.

מהם התסמינים האמורים להדליק נורה אדומה?

שינוי בהרגלי היציאות: יציאות תכופות ורבות יותר; או לחילופין עצירות פתאומית.

דימום: הבחנה בדם בזמן יציאות, באסלה או בניגוב.

כאבי בטן בלתי מוסברים

ירידה במשקל

אנמיה או חוסר ברזל: עלולים להעיד, במיוחד בגיל מבוגר, על דימום ממערכת העיכול שנגרם עקב גידול.

ככל שהגיל בו אובחן קרוב המשפחה צעיר יותר, כך הסיכון גבוה יותר. צילום: שאטרסטוק

מהן קבוצות האוכלוסיה הנמצאות בסיכון גבוה לסרטן המעי הגס?

קבוצת הסיכון העיקרית היא אנשים שיש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה (הורים, אחים) שאובחן כחולה בסרטן המעי הגס. ככל שהגיל בו אובחן קרוב המשפחה צעיר יותר, כך הסיכון גבוה יותר.

מדיניות הגילוי המוקדם עבור אנשים שיש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שאובחן עם סרטן המעי הגס היא להתחיל מעקב בגיל הצעיר מבין שתי האפשרויות הבאות: גיל 40 או עשר שנים לפני הגיל בו אובחן לראשונה קרוב המשפחה.

נושא הגנטיקה של סרטן המעי הגס מפותח מאוד. כיום, ידוע כי יש תסמונות או מוטציות גנטיות שונות, העלולות להגדיל את הסיכון. בכל מצב בו ידוע על קרובי משפחה מדרגה ראשונה שאובחנו כחולים בסרטן המעי הגס בגיל מוקדם, יש לבצע בדיקות גנטיות. תדירות המעקב תיקבע אף היא בהתאם לסיפור המשפחתי ולמידת הסיכון.

קבוצת סיכון נוספת היא אנשים מעל גיל 50, שבבדיקה שגרתית לגילוי מוקדם התגלו בגופם פוליפים. שיעור גילוי הפוליפים במעי הגס מעל גיל 50 מאוד נפוץ - 30% מהאוכלוסייה. בעקבות גילוי כזה, אנשים אלה נמצאים בסיכון מוגבר.

מדיניות המעקב תלויה בממצאים שהתגלו: אם נמצא פוליפ אחד שגודלו קטן מסנטימטר אחד, ייאלץ הנבדק להגיע לבדיקות אחת לחמש שנים. אם נמצאו שלושה פוליפים או יותר, או פוליפ אחד שגודל  עולה על סנטימטר או בעל מאפיינים מסויימים, תגדל תדירות הבדיקות אף יותר - והן יבוצעו אחת לשלוש שנים.

כיצד מתבצע גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס?

ישנן מספר בדיקות אפשריות, לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.

בדיקת דם סמוי בצואה: אחת הבדיקות המקובלות, הנעשית כחלק ממעקב שגרתי לגילוי סרטן המעי הגס, היא בדיקת דם סמוי בצואה. אבחון דם סמוי בצואה מעיד על דימום במערכת העיכול. זהו מצב שיצריך בדיקת קולונוסקופיה לאיתור מקור הדימום. החיסרון של בדיקה זו הוא שכאשר התוצאה חיובית - ואכן קיים דימום - המשמעות היא ברוב המקרים שכבר קיים תהליך מתקדם יותר, טרום סרטני או סרטני.

בדיקת קולונוסקופיה: בדיקה פולשנית, הכוללת החדרה של צינור עם מקור אור ומצלמה, איתו יכול הרופא לסרוק את המעי הגס מבפנים ולאתר ממצאים חשודים. מחקרים הראו כי בארה"ב, בה אחוז האנשים המגיעים לבדיקת קולונוסקופיה שגרתית מעל גיל 50 הוא 50%-60%, חלה ירידה בתמותה מסרטן המעי הגס, המצביעה על חשיבות הקולונוסקופיה, מבחינה מניעתית ואף טיפולית. רוב התהליכים הסרטניים מתפתחים מפוליפים שפירים, בתהליך העשוי להימשך מספר שנים. בבדיקת הקולונוסקופיה, ניתן להסיר את הפוליפים עוד בשלב בו הם שפירים; וכך למנוע את התפתחותם לגידולים ממאירים.

המכשיר, הכולל כאמור מקור אור ומצלמה, משדר את התמונות למסך ומאפשר לרופא לראות בזמן אמת את המעי הגס. בנוסף, המכשיר מאפשר שטיפה ושאיבה של שרידים או תוכן שנותרו במעי ועלולים להסתיר ממצאים חשודים. לאורך המכשיר יש תעלות מיוחדות, דרכן ניתן להשחיל מכשירים מיוחדים, עבור לקיחת דגימה לביופסיה או עבור הסרת פוליפ. ברוב המקרים, יוסרו כל הפוליפים שיימצאו במהלך הבדיקה, אלא אם כן מדובר בפוליפ מאוד מסיבי, שלא ניתן להסיר אותו בצורה זו.

בדיקת קולונוסקופיה נעשית תחת טשטוש חזק ודורשת הכנה קפדנית, הכוללת שתיית חומר משלשל, לצורך ניקוי המעי לקראת הבדיקה. כמו כל בדיקה פולשנית, גם בדיקת קולונוסקופיה כרוכה בסיכונים. הסיכון הבולט הוא התנקבות של המעי. זהו סיבוך נדיר, אך הסיכון להיווצרותו עולה עם הגיל. לאחר ביצוע הבדיקה, עלול להופיע דימום עקב הסרת הפוליפים, אם נמצאו כאלה.

סיגמואידוסקופיה: בדיקה זו דומה לבדיקת הקולונוסקופיה, אך אינה כוללת את המעי הגס כולו, אלא סוקרת רק 40-50 סנטימטרים מתוכו. הבדיקה נחשבת מורכבת פחות, אינה מצריכה בהכרח טשטוש ומומלצת במדינות שונות, כגון אנגליה. בישראל בדיקה זו פחות מקובלת.

קולונוסקופיה וירטואלית: בדיקה זו אינה נחשבת בדיקה פולשנית. הבדיקה מתבצעת באמצעות צילום CT שעובר עיבוד בתוכנה מיוחדת, ה"מתרגמת" את הצילומים לתמונות של פנים המעי, ממש כאילו צולמו בקולונוסקופיה רגילה. מבחינת הכנה, נדרשת הכנה זהה להכנה בבדיקת הקולונוסקופיה הרגילה, מכיוון שגם כאן יש צורך במעי נקי, להשגת ראות מקסימלית.

בניגוד לקולונוסקופיה רגילה, קולונוסקופיה וירטואלית אינה כוללת החדרה של קולונוסקופ. בדומה לקולונוסקופיה רגילה, גם קולונוסקופיה וירטואלית כוללת ניפוח של המעיים באוויר, באמצעות צינור, העלול לגרום למעט כאב ואי נוחות. ניפוח המעיים נעשה כדי לאפשר את הצילום. הבדיקה אינה נעשית בטשטוש. לכן, קולונוסקופיה וירטואלית לרוב נעשית בקרב אנשים שהסיכון בהרדמה עבורם גבוה.

מצבים נוספים בהם ניתן לבחור בבדיקה זו הם מצבים בהם בבדיקת קולונוסקופיה רגילה, לא ניתן היה לראות את המעי הגס כולו, מכיוון שהוא ארוך מאוד ומפותל.

על פי רוב, תתבצע בדיקה זו (קולונוסקופיה וירטואלית) רק במקרים המנויים לעיל, מכיוון שמדובר בבדיקה פחות מדויקת, יחסית לקולונוסקופיה רגילה. מדובר בבדיקה המאפשרת רק זיהוי של פוליפים מעל גודל מסוים. בנוסף, אם התגלה פוליפ, אזי ממילא יש צורך בקולונוסקופיה רגילה, כדי להסירו.

אנדוסקופיה בעזרת קפסולה: פיתוח ישראלי (במקור) של גלולה המכילה מקור אור ומצלמה זעירה. הנבדק בולע את הגלולה - והגלולה עוברת בכל מערכת העיכול, עד ליציאה טבעית בצואה. לפני בליעת הקפסולה, הנבדק לובש על עצמו משדר מיוחד ומשוחרר לביתו. לאחר זמן מוגדר מראש, הנבדק יחזור אל הרופא. התמונות שנקלטו במשדר יועברו לעיבוד.

ההכנה לקראת בדיקה זו היא הכנה קפדנית ומסיבית, אף יותר מאשר לקראת קולונוסקופיה. זאת, מכיוון שלגלולה אין אפשרות לנקות או לשאוב שרידים של תוכן מהמעי. בנוסף, גם כאן, כמו בקולונוסקופיה וירטואלית, אין אופציה טיפולית. כלומר, אם מתגלה ממצא, יש צורך בקולונוסקופיה רגילה, כדי להסיר את הממצא.

האם יש אורח חיים מסוים, העשוי אף הוא לתרום למניעת סרטן המעי הגס?

על פי מחקרים בנושא, נראה כי צריכה מועטה של בשר אדום, מזונות מעובדים, מתוקים או מטוגנים, ודגנים שאינם מלאים - עשויה לתרום להפחתת הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס. בנוסף, הקפדה על פעילות גופנית ושמירה על משקל תקין, תורמים להפחתת הסיכון לסרטן באופן כללי, ובין היתר גם לסרטן המעי הגס.

לסיכום: גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס עשוי ללא ספק להציל חיים - להגדיל באופן משמעותי את סיכויי ההישרדות מהמחלה; ואף למנוע מלכתחילה את התפתחות המחלה. יש לבצע בדיקות לאבחון סרטן המעי הגס החל מגיל 50, כשגרה מונעת אחת לעשר שנים, או בעקבות הופעת תסמינים חשודים. נבדקים המשתייכים לקבוצות הסיכון לחלות במחלה ייבדקו בתדירות גבוהה יותר ומגיל מוקדם יותר.

פרופ' ג'ראלד פרייזר הוא מומחה לגסטרואנטרולוגיה, לשעבר מנהל היחידה למחלות מעי דלקתיות וסגן מנהל המרחב לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי רבין, פתח תקווה.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.