4 מחלות העלולות לפגוע לכם בראייה – והדרכים להישמר מפניהן

עצמו לרגע את העיניים ונסו לדמיין איך החיים שלכם היו מתנהלים בלעדיהן. מכיוון שכולנו תלויים כל כך באיבר החיוני הזה, חשוב שנדע גם איך להגן על העיניים שלנו כך שימשיכו לשרת אותנו בנאמנות גם בעתיד. איך עושים זאת? ראשית חשוב להכיר מספר מחלות העלולות לפגוע בראייה ואת כל מה שניתן לעשות כדי להגן על עצמכם מפניהן.

ירידה באיכות ובחדות הראייה. צילום: שאטרסטוק

1. קטרקט

בתוך העין קיימת עדשה שתפקידה לרכז את האור ואת התמונה מהעולם שבחוץ על פני הרשתית, ומשם מועבר לפיענוח במוח. עם השנים, אצל רוב בני האדם מתחילה להופיע עכירות מסוימת בתוך העדשה, אולם אצל חלק מהאנשים, העכירות הזאת נחשבת משמעותית יותר ועלולה לגרום לירידה באיכות ובחדות הראייה.

מהם סימני האזהרה להופעת המחלה?

הסימנים הראשונים לקטרקט כוללים קשיים בנהיגה בלילה עקב סנוור והילה שמופיעה סביב פנסי הרכבים. הקטרקט יכול לגרום גם לשינויים במספר של המשקפיים ועקב כך עולה הצורך להחלפת משקפיים בתדירות גבוהה מהרגיל. בשלבים מתקדמים יותר, תופיע ירידה בראייה שלא ניתן לתקן באמצעות משקפיים ולכן עולה הסיכון לנפילות ולתאונות חוזרות ונשנות.

מי נמצא בסיכון מוגבר לקטרקט?

המחלה עלולה להתפתח אצל כל אחד מאתנו, אך ישנם גורמים שמעלים את הסיכון להתפתחותה, לרבות גיל מתקדם, היסטוריה משפחתית, יתר לחץ דם, עישון, חשיפה ממושכת לאור אולטרה סגול מהשמש, ניתוח בתוך העין, חבלה באזור העין, סוכרת, השמנה, דלקות ענבית של העין ושימוש בתרופות מסוימות כגון סטרואידים.

איך מטפלים במחלה?

כיום ניתן לטפל בקטרקט באמצעות ניתוח שנחשב לאחד מההליכים הכירורגיים הנפוצים בעולם ואולי גם הנפוץ ביותר. הניתוח נחשב מהיר כשמבצעים אותו אצל רופא מיומן. במהלכו מוציאים את העדשה העכורה מהעין ובמקומה משתילים עדשה חדשה.

2. גלאוקומה

תפקידו של עצב הראייה הוא להעביר את המידע שנאסף ברשתית העין לפירוש במוח. "גלאוקומה" היא שם כולל לכמה מחלות שמתאפיינות בנזק לעצב הראייה. גלאוקומה גורמת לנזק בלתי הפיך לשדה הראיה אם לא מאבחנים ומטפלים בה בזמן.

מהם סימני האזהרה להופעת המחלה?

בשלבים הראשונים של המחלה הפגיעה בעצב הראייה באה לידי ביטוי ברוב המקרים לחסר בשדה הראיה ההיקפי בלבד ולכן רוב האנשים לא ירגישו בה. העין השנייה בדרך כלל תפצה על צמצום שדה הראייה של העין הפגועה ולכן כשנבחין בבעיה הנזק יהיה כבר בשלבים מתקדמים יותר. עם זאת, בסוגים מסוימים של גלאוקומה, תסמיני המחלה יכולים לכלול סימפטומים חריפים שיגרמו לאנשים לפנות לבדיקה מיד, כגון ירידה חדה בחדות הראייה, הילה צבעונית סביב אורות, אודם של העין, בחילות, הקאות ואפילו כאבים חזקים מסביב לעין.

מי נמצא בסיכון מוגבר לגלאוקומה?

תורשה גנטית היא אחת הסיבות האפשריות למחלה. עד היום נמצאו כמה גנים המעורבים בהתפתחותה. חלק מהמומחים משייכים את הנזק לעצב הראייה ללחץ תוך עיני גבוה, אולם במצבים מסוימים היא עלולה להתפתח גם כאשר הלחץ התוך עיני תקין. גורמי סיכון נוספים לגלאוקומה כוללים טיפול ממושך בסטרואידים, חבלה בעין, תגובות אוטו-אימוניות בתוך העין, קטרקט תפוח, דלקות עינבית (אובאיטיס), מחלת הסכרת.

על פי ההערכות, 64.3 מיליון בני אדם חולים בגלאוקומה ברחבי העולם והצפי הוא שעד שנת 2040 הנתון הזה יעמוד על לא פחות מ-112 מיליון בני אדם.

איך אפשר לטפל במחלה?

הטיפול בגלאוקומה מתבצע במגוון שיטות הכוללות בין היתר טיפול תרופתי מקומי בטיפות עיניים, טיפול תרופתי בכדורים, טיפולי לייזר או התערבות כירורגית. זאת כמובן בתנאי שמאבחנים את המחלה בזמן – דבר שעלול להוות לא פעם אתגר בשל הקושי בזיהוי מוקדם של התסמינים.

3. ניוון מקולרי

מחלת הניוון המקולרי פוגעת במרכז הרשתית באזור שנקרא ׳מקולה׳ האחראי על מרכז שדה הראייה שלנו. הפגיעה הזאת מתאפיינת בקושי של זיהוי פרצופים, קריאה ונהיגה ולכן עלול לגרום ללקות ראייה חמורה. במצב זה שדה הראייה ההיקפי לא נפגע.

המחלה מתחלקת לשני סוגים עיקריים – רוב האנשים סובלים מהסוג היבש, שנחשב במקרים מוקדמים לפשוט יותר, אולם חלק מאוכלוסיית החולים יכולה להחמיר למצב של ניוון מקולרי מסוג רטוב שנחשב חמור יותר.

מהם סימני האזהרה להופעת המחלה?

מלבד חסר במרכז שדה הראייה, מי שסובלים מניוון מקולרי עלולים לסבול מראיה מעוותת של עצמים ופרצופים - ראיית קווים ישרים כגליים או עקומים. בקרב אנשים שחולים בסוג היבש של המחלה, הידרדרות הראייה תתרחש בהדרגה ולאורך שנים. מי שסובלים מהסוג הרטוב ככל הנראה יחוו הידרדרות חדה וחריפה יותר.

מי נמצא בסיכון מוגבר לניוון מקולרי?

ברשימת המחלות שגורמות לליקויים בראייה, איגוד הבריאות העולמי מיקם את הניוון המקולרי במקום ה-3. הגורמים למחלה עדיין נחקרים בצורה מקיפה בימים אלו במרכזים רפואיים ברחבי העולם, אך על פי ההערכות – גנטיקה והיסטוריה משפחתית ממלאות תפקיד חשוב בהתפתחותה.

איך אפשר לטפל במחלה?

בשלבים המקודמים של ניוון מקולרי יבש ניתן לטפל בעזרת קבוצה של ויטמינים ומינרלים שנמצאה יעילה באחוז מסוים בהאטת הידרדרות הראייה והתקדמות המחלה למצב הרטוב והקשה יותר. במצב הרטוב, ניתן לטפל באמצעות הזרקת תרופות ישירות לתוך זגוגית העין. התרופות האלו מונעות שגשוג של כלי דם לא תקינים ובכך מונעות חדירה של דימום ונוזלים לאזור המקולה. ברוב המקרים יהיה צורך ביותר מזריקה אחת על פני תקופה ארוכה.

4. רטינופתיה סוכרתית

מחלת הסוכרת פוגעת בכלי דם קטנים בכל הגוף וגם ברשתית העין. הפגיעה הזאת עלולה לגרום להפרעה בזרימת הדם ברשתית. במצב כזה, האזורים שלא מקבלים אספקה של דם וחמצן, מפרישים הורמונים שמעודדים יצירה של כלי דם חדשים. אולם, כלי הדם האלו הינם לקויים וגורמים לנזק עקב דליפות ודימומים בתוך העין. זהו המצב שנקרא רטינופתיה סוכרתית, מחלה שגורמת לליקוי ראייה.

מהם סימני האזהרה להופעת המחלה?

האתגר המשמעותי ביותר באבחון המחלה טמון בעובדה שלרוב, היא לא תהיה מלווה בסימפטומים משמעותיים בשלביה הראשונים. לכן, היא מאובחנת כחלק ממעקב שגרתי אחר חולי סוכרת או בבדיקות שגרתיות לאנשים שלא אובחנו עם סוכרת. בשלב מתקדם של המחלה, היא גורמת לירידה בחדות הראייה ובאיכותה, כמו יכולה לגם לגרום, בין השאר, לעלייה בלחץ התוך-עיני וקטרקט.

מי נמצא בסיכון מוגבר לרטינופתיה סוכרתית?

מטא-אנליזה שנערכה בנושא מצאה כי כ-35 אחוזים מחולי הסוכרת סובלים מרטינופתיה, כאשר ב-12 אחוזים מהמקרים היא מהווה סיכון לאובדן הראייה. הגורם המרכזי למחלה הוא חוסר איזון של רמת הסוכר בגוף. לכן, אם היא מאובחנת אצל אדם שלא אובחן עם סוכרת, ייתכן מאוד שהוא יופנה לבדיקות נוספות לאיתור סוכרת.

לטפל בהקדם האפשרי בכל תסמין בעייתי. צילום: שאטרסטוק

איך אפשר לטפל במחלה?

הטיפול ברטינופתיה סוכרתית מותאם לפי רמת חומרתה. ניתן לטפל באמצעות לייזר, הזרקות תרופות הגורמות לדיכוי של השגשוג של כלי דם לא תקינים, ובהתוויות מסוימות גם בניתוח.

לסיכום: מחלות שונות יכולות להחליש את העיניים ולפגוע מאוד בראייה. כדי להפחית את הסיכון הזה, חשוב לזהות להיות ערים לתסמינים המרכזיים, להגיע לבדיקות שגרתיות אצל רופא עיניים גם אם הכול נראה בסדר וכמובן לטפל בהקדם האפשרי בכל תסמין בעייתי.

הכותב הוא ד"ר אורן גולן, מומחה למחלות עיניים ומנתח בכיר במרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי  איכילוב וברשת המרכזים הרפואיים 'עיניים' .

סייע בהכנת הכתבה: מאור מואיגר