עדשות מולטיפוקליות: רואים שזה מתאים לכם

השנים חולפות, העיניים ושאר מערכות הגוף מתבגרות - ואנו צפויים להרגיש שינויים במצב הראייה שלנו. עדשת העין, הנמצאת בתוך גלגל העין, אמורה להתכווץ ולהתמקד על עצמים רחוקים או קרובים. העדשה הולכת ונעשית יותר קשיחה עם השנים. התהליך מתרחש בין שנות ה-40 לשנות ה-70 של חיינו. מדובר בתהליך טבעי לחלוטין וכולנו צפויים להרגיש את השפעתו. בעקבות זאת, תחול התדרדרות ביכולת מיקוד הראייה על עצמים קרובים.

התדרדרות בראייה לקרוב. צילום: שאטרסטוק

מהן עדשות מולטיפוקליות?

אנשים שלא סבלו מבעיות ראייה במשך חייהם, יוכלו - עם ההתדרדרות בראייה לקרוב - להרכיב משקפי קריאה ולהשתמש במשקפיים רק בעת הצורך. לעומת זאת, אצל אנשים הסובלים מקוצר ראייה, וכבר מרכיבים משקפיים המיועדים לראייה מרחוק, המצב מורכב יותר. המשקפיים לראייה לרחוק, ששירתו נאמנה את כל צרכיהם עד כה, כבר לא יעזרו להם לראות היטב עצמים קרובים, מכיוון שהמרשם שהם זקוקים לו שונה, לכל מרחק ראייה. במקום להחליף כל יום מספר פעמים בין שני זוגות משקפיים, אחד לראייה לקרוב ואחד לראייה לרחוק, ניתן להתאים במצבים אלה עדשות משקפיים מולטיפוקליות, הכוללות בתוכן את מרשמי הראייה השונים למרחקים שונים.

כיצד בנויות עדשות משקפיים מולטיפוקליות?

עדשות המשקפיים המולטיפוקליות נחלקות לשלושה חלקים: החלק העליון של העדשה מוקדש לראייה למרחק; החלק התחתון משמש לקריאה או לראייה לקרוב; והחלק שביניהם, שנקרא תעלת הראייה, משמש לראייה של מרחקי ביניים ולמעבר הדרגתי בין החלק העליון לתחתון.

האם לעדשות המשקפיים המולטיפוקליות יש חזות שונה, יחסית לעדשות משקפיים רגילות?

מבחוץ, נראות עדשות המשקפיים המולטיפוקליות כמו כל עדשות המשקפיים הרגילות - חלקות לחלוטין, מבלי שניתן לראות את ההבדלים בין אזורי הראייה השונים. כלומר, אדם מבחוץ לא יוכל להבחין כי העומד מולו משתמש בעדשות משקפיים מולטיפוקליות.

אילו סוגים שונים של עדשות מולטיפוקליות קיימים?

קיים מגוון רחב של עדשות מולטיפוקליות מסוגים שונים. בחירת העדשה נעשית בהתאמה לנתוניו ולצרכיו של כל מטופל. ניתן לחלק את ההבדלים בין סוגי העדשות השונים לשלושה קריטריונים מרכזיים:

המרשם: כמו שלכל אדם הסובל מקוצר ראייה יותאמו עדשות משקפיים עם המספר המתאים למרשם שנמצא עבורו בבדיקת הראייה - כך יותאמו גם עדשות המולטיפוקל. עם זאת, כאמור, כל עדשה תתאים לשני מרשמים שונים: חלקה העליון לראייה לרחוק; וחלקה התחתון לראייה לקרוב.

שדה הראייה: המעבר ההדרגתי בין החלק העליון לחלק התחתון של העדשה, בא על חשבון שדה הראייה, מכיוון שההתאמה בין שני חלקי העדשה מייצרת בצידי העדשה עיוותים שהראייה דרכם מטושטשת. חברות רבות משקיעות שעות מחקר ותקציבים גדולים, כדי להתגבר על אזורי הטשטוש, למזער אותם - וכך להגדיל את שדה הראייה. ככל שאזורי הטשטוש אכן קטנים יותר, כך תהיה העדשה איכותית יותר ויהיה קל יותר להסתגל אליה. בהתאם, גם המחיר יהיה גבוה יותר.

ניתן גם להתאים אישית את שדה הראייה, על ידי בחירה - באיזה אזור של העדשה, מעדיף המטופל שדה ראייה רחב יותר. שדה ראייה רחב יותר בחלק העליון יבוא על חשבון אזורים מטושטשים גדולים יותר בחלק התחתון (מתאים לאנשים שאינם קוראים הרבה); או להיפך: ניתן גם להשקיע יותר בשדה הראייה של אזור הביניים (למשל: עבור אנשי מחשבים) על חשבון החלק העליון והתחתון.

תעלת הראייה: כאמור, זהו החלק המשמש כמעבר הדרגתי בין החלק העליון לחלק התחתון של העדשה. התעלה אינה מגיעה בגודל קבוע, אלא ניתנת גם היא להתאמה, על פי צרכיו של המטופל.

תעלת ראייה קצרה תתאים לאנשים המעוניינים במעבר מהיר בין ראייה למרחק לבין קריאה. לעומתם, אנשים אחרים יעדיפו תעלת ראייה ארוכה יותר. באופן כללי, המגמה הנוכחית מצביעה על העדפה של תעלות ראייה קצרות, בשל השימוש הרב בפלאפונים, המצריך מעבר חד של העיניים בין קרוב לרחוק.

מלבד בדיקת הראייה, תהליך ההתאמה של עדשות המשקפיים המולטיפוקליות כולל גם תשאול מעמיק של המטופל, הרגליו, צרכיו והרקע ממנו הוא מגיע. זאת, כדי להבין איזו עדשה תענה על צרכיו באופן הטוב ביותר.

האם קיים קושי להסתגל לעדשות מולטיפוקליות?

במשקפיים שהיו עד כה בשימוש אצל המטופל, היו עדשות חד מוקדיות, אשר שימשו אותו - הן לראייה לרחוק, הן לראייה לקרוב. מכל נקודה בעדשה, דרכה הסתכל המטופל, ולכל מרחק - הראייה היתה ברורה. המעבר לעדשות מולטיפוקליות מצריך הסתגלות לשדה ראייה מחולק, ושינוי של הרגלים מסוימים. כך, למשל: אם המטופל מעוניין להביט למטה, אל הרצפה, הוא יראה דרך החלק התחתון של העדשה. עם זאת, חלק זה (התחתון) מיועד לראייה מקרוב. לכן, עצם מרוחק יותר (כמו הרצפה) ייראה מטושטש, דרך החלק התחתון. על המטופל יהיה ללמוד איך להביט דרך החלק העליון של העדשה, כשהוא מביט למטה.

באופן דומה, צפייה בטלוויזיה בזמן שכיבה, תיעשה באופן טבעי דרך החלק התחתון של המשקפיים, שאינו מתאים למרחק בו נמצאת הטלוויזיה. לעומתה, קריאת ספר בשכיבה תיעשה באופן טבעי דרך החלק העליון, המיועד לראייה מרחוק ולא לקריאה.

לאור זאת, לקראת מעבר לעדשות משקפיים מולטיפוקליות, יקבל המטופל הדרכה מטעם האופטומטריסט, במטרה להקל על תהליך ההסתגלות שלו. תהליך זה, עלול להיות מלווה במעט סחרחורות ותחושת אי נעימות קלה. התהליך יהיה קצר יותר, ככל שהעדשה תהיה איכותית יותר, בעלת אזורים מטושטשים קטנים יותר.

תאותר העין הדומיננטית מבין השתיים. צילום: שאטרסטוק

האם יש גם עדשות מגע מולטיפוקליות?

שימוש בעדשות מגע מולטיפוקליות אפשרי בהחלט, אך שדה הראייה שהן מאפשרות כרוך בפשרה גדולה יותר, מאשר בעדשות משקפיים מולטיפוקליות. בעדשות מגע, יש התמקדות שונה על כל עין: בעין אחת יהיה מיקוד גדול יותר על הקריאה; ובעין השניה המיקוד יהיה על הראייה למרחק.

במהלך בדיקת ההתאמה של עדשות המגע, תאותר העין הדומיננטית מבין השתיים - ותותאם לה העדשה הממוקדת יותר לראייה למרחק. לעין הפחות דומיננטית, תותאם העדשה הממוקדת יותר בראייה לקרוב.

לסיכום: עדשות מולטיפוקליות כוללות שלושה חלקים: החלק העליון - מיועד לראייה למרחק; החלק התחתון - מיועד לקריאה או לראייה מקרוב; והחלק האמצעי נקרא תעלת ראייה - מיועד למרחקי הביניים ומשמש כמעבר הדרגתי, בין החלק העליון לתחתון. ניתן להתאים את העדשות המולטיפוקליות לכל אדם בהתאם לצרכיו. יש צורך בתקופת הסתגלות לשדה הראייה המחולק החדש.

ד"ר יאיר שרמן הוא אופטומטריסט מוסמך במכון האופטיקה "ד"ר יהודה ויאיר שרמן - אופטומטריסטים" בחדרה.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.