טרשת נפוצה: כל מה שחדש

לא מזמן חשפה השחקנית סלמה בלייר ("הכי טוב שיש", "משחקי פיתוי") כי היא סובלת מטרשת נפוצה - מחלה אוטואימונית הפוגעת במערכת העצבים, וגורמת בין היתר לפגיעה ביכולת הדיבור שלה, בהליכתה, ומשפיעה באופן ניכר על חייה כשחקנית וכאמא. הגילוי האמיץ עורר גל התעניינות סביב המחלה.

לרגל יום המודעות הבינלאומי לטרשת נפוצה (30.5) ריכזנו עבורכם את המידע העדכני ביותר אודות המחלה ואודות הטיפולים החדשים, שנכנסו לתמונה בשנים האחרונות ושינו את פני המשחק.

מהי טרשת נפוצה?

מדובר במחלה כרונית דלקתית אוטואימונית, הפוגעת במערכת העצבים המרכזית. בדומה למחלות אוטואימוניות אחרות, כגון: זאבת (לופוס) או דלקת מפרקים שגרונית, גם טרשת נפוצה מתרחשת על רקע "בלבול" של המערכת החיסונית, שבמקום להגן על הגוף היא גורמת לפגיעה במערכות שונות ובאברים חיוניים. המחלה נפוצה (ועלולה לפגוע) בכל אחת מהמסילות במערכת העצבים המרכזית - ומכאן שמה.

משמאל - סיב עצב בריא, מימין - סיב עצב פגוע כתוצאה מטרשת נפוצה. באיור: שאטרסטוק

מהם הגורמים למחלה?

נראה כי טרשת נפוצה מופיעה אצל אנשים בעלי רקע גנטי. עם זאת, לא ברור מהו המבנה הגנטי עצמו, הגורם להתפרצות המחלה. בנוסף, ידוע כי גורמים סביבתיים שונים עשויים לזרז את התפרצות המחלה בפועל. בין הגורמים, ניתן לציין: מצבי מתח קיצוניים, מחלות ויראליות כדוגמת "מחלת הנשיקה", עישון מסיבי ומחסור בוויטמין D.

כמה אנשים בעולם ובישראל סובלים מהמחלה?

אף שאין סקר אפידמיולוגי שבחן את הנושא, ההערכות בישראל נעות סביב 5,000-6,000 חולים. ההשערות לגבי מספר החולים שאינם מאובחנים במחלה מדאיגות יותר. כך, למשל: בארה"ב מאובחנים כ-300,000 חולים במחלה, ועוד כ-300,000(!) חולים אינם מאובחנים (לגבי ישראל, אין נתונים מדויקים לגבי מספר החולים הלא מאובחנים והסבירות היא שמדובר באותו יחס כמו בארה"ב 1:1).

בין אם המספרים מדויקים ובין אם המספרים נמוכים יותר בפועל, ההשלכות של חוסר האבחון רבות ומשמעותיות: חולים המאובחנים בזמן זוכים לרוב לקבל טיפול מתאים, שבמקרים רבים מסייע להאריך את חייהם, ממזער את הסיכוי להופעת תסמיני המחלה ומפחית את חומרת התסמינים.

לעומת זאת, חולים שאינם מאובחנים אינם זוכים לטיפול. כך, למעשה, הם מסתכנים במחלה חמורה יותר, העלולה לפגוע באופן משמעותי בתוחלת החיים ובאיכות החיים.

לפיכך, אבחון מוקדם של המחלה מהווה צורך קריטי. ככל שנשכיל "להקדים תרופה למכה", נוכל למזער סיכונים אלה.

כיצד מאבחנים טרשת נפוצה? מדוע חלק מהחולים אינם מאובחנים?

ישנם סימנים רבים העשויים להעיד על טרשת נפוצה: חולשה של גפה עליונה או תחתונה, איבוד ראייה חלקי ולעיתים שיתוק חצי גוף. עם זאת, מאחר שכל אחד מהתסמינים עלול להעיד גם על מחלה או תופעה אחרת (כגון: שבץ, זאבת ועוד), משימת האבחון אינה תמיד קלה.

יתרה מכך: מכיוון שהמחלה מתאפיינת לעיתים קרובות ב"התקפים" ומופיעה לסירוגין, לעיתים החולים במחלה אינם מבינים שאכן מדובר בבעיה כרונית הדורשת בירור רפואי, בייחוד במקרים שבהם החולה חוזר לתפקוד מלא לאחר ההתקף, בתוך זמן קצר.

בנוסף, לא תמיד המחלה מתבטאת באופן קליני מובהק. לעיתים המחלה מלווה בסימנים קלים בלבד, כגון: איבוד זיכרון קל או הפרעה תחושתית חולפת. כלומר, מדובר בתסמינים שלרוב לא יעוררו את חשדו של החולה ולא יגרמו לו להיבדק.

מה כדאי לעשות כאשר קיים חשד למחלה?

באופן כללי, כאשר מתעורר סימן נוירולוגי כלשהו בגוף או הפרעה בתפקוד היומי, כדאי לגשת לרופא המשפחה, כדי שיוכל לבצע אבחון ראשוני ולהפנות לנוירולוג במקרה הצורך. עם זאת, חשוב לזכור שרופא המשפחה לא יידע בכל המקרים לאתר את הבעיה ממנה סובל החולה.

לכן, במקרה שמופיע סימפטום העלול להעיד על המחלה, ניתן לגשת לנוירולוג ולדלג על הביקור המוקדם אצל רופא המשפחה.

מה חדש בתחום הטיפולים לטרשת נפוצה?

למעשה, עד אמצע שנות ה-90 לא היה טיפול למחלה. למרבה המזל, במהלך שנים אלה נכנסו לארסנל הטיפולים 4 תרופות אשר היו פריצת דרך בטיפול בטרשת נפוצה (קופקסון, בטאפרון, אבונקס, ורביף). תרופות אלה משמעות עד היום במצבים מסוימים כתרופות קו ראשון. טיפולים אלה שינו לחלוטין את הפרוגנוזה של החולים. הטיפולית, צמצמו את שיעור הצטברות הנכות בעקבות המחלה, ושיפרו את תוחלת החיים ואיכות החיים. כך, למעשה, הפכה המחלה ממחלה הרסנית - למחלה נשלטת.

בשנים האחרונות, חלה התקדמות דרמטית נוספת בתחום הטיפולי, עם כניסתן למערכה של תרופות נוספות, כולל התרופות הביולוגיות (גילניה, מייבנקלאד, טיסברי, למטרדה, אוקרווס). מדובר בטיפולים שמבוססים בין השאר, על נוגדנים ייחודיים, הפועלים לשיפור פעילות מערכת החיסון, כנגד התהליך הדלקתי בגוף. כך, באמצעותם ניתן לנטרל את פעילות התאים "הרעים", וכך להפחית באופן ניכר את עוצמת פעילות המחלה. טיפולים אלה גם סייעו לצמצם באופן משמעותי את הופעת הנכות כתוצאה מהמחלה. כיום, חולים רבים יכולים ליהנות מאיכות חיים לאורך זמן.

מה לגבי תופעות לוואי?

הטיפולים החדשניים, כולל אלו הביולוגיים, אמנם נחשבים טובים ויעילים, אך הטיפול בהם בהחלט עלול להיות כרוך בתופעות לוואי. בין תופעות הלוואי המוכרות, ניתן למנות פגיעה בכבד, דלקת מוח וקרום המוח חריפה, פגיעות עוריות, אנמיה ואף סיכון להתפתחות תהליכים סרטניים ומחלות אוטואימוניות אחרות.

לכן, חשוב מאוד שהחולה יהיה תחת השגחה צמודה של הרופא המטפל, שיוכל לסייע לו למצוא את הטיפול המתאים ביותר עבורו ו"לנהל" את המחלה ביחד אתו.

כיום מתקיימים מחקרים רבים ברחבי העולם בתחום הטרשת הנפוצה. צילום: שאטרסטוק

מה צופן העתיד בתחום הטיפולי?

המחקר המתבצע כיום בתחום המחלות האוטואימוניות הינו מחקר חוצה יבשות. טרשת נפוצה היא רק אחת המחלות הנחקרות. ההערכה האופטימית היא שכאשר יימצא פתרון רחב לשאר המחלות, ניתן יהיה לטפל באופן דומה גם בטרשת נפוצה.

אחד האתגרים המשמעותיים בהקשר זה הוא לאתר את המצרף הגנטי של המחלה. מדובר ביעד בהחלט ריאלי, בעיקר לאור העובדה שמדובר בתחום שנחקר באופן משמעותי.

מה עולה מן המחקרים החדשים בתחום?

כיום מתקיימים מחקרים רבים ברחבי העולם בתחום הטרשת הנפוצה, כחלק משיתוף פעולה עם חברות תרופות המעוניינות לקדם טיפולים חדשניים. כך, למשל, כיום מתבצעים בבתי החולים בארץ מחקרים הבודקים את היעילות של מולקולות שונות, על המחלה. עם זאת, מוקדם מדי להעריך את תוצאות המחקר ואת מידת האפקטיביות שלו בריפוי המחלה.

אחד מהמחקרים הוא מחקר חדשני במהלכו משתמשים בתאי גזע, בתקווה שתאים אלה ישנו את התנהלות מערכת החיסון וישפרו את ההתמודדות עם המחלה.

כמו כן, מתקיימים ברחבי העולם ניסויים באמצעות תרופות חדשניות, במטרה לנסות לשקם את הנזקים שנגרמו ברקמת המוח, כתוצאה מהמחלה.

לסיכום: טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית כרונית דלקתית, הפוגעת במערכת העצבים המרכזית. בעזרת אבחון מוקדם וטיפול מתקדם, הכולל בין היתר תרופות ביולוגיות חדשות, ניתן כיום להאריך את חייהם של מרבית החולים במחלה, תוך שיפור באיכות החיים.

ד"ר שלמה פלכטר, יו"ר עמותת הבית לחולי טרשת נפוצה, מנהל השירות לטרשת נפוצה במרכז הרפואי "שמיר".

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors.