התפרצות חזרת במודיעין – האם יש סיבה לדאגה?

בעקבות הדיווחים על תחלואה בחזרת בקרב תלמידי בית הספר העל יסודי מכבים-רעות-מור, המליץ אתמול משרד הבריאות על קבלת מנת חיסון נגד חזרת בתרכיב משולב נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח (MMRV) - מה שגרם ללא מעט בהלה ובלבול בקרב הציבור. החדשות הטובות הן שלא מדובר בהתפרצות מדאיגה אלא נקודתית, ולכן לא צריך להיבהל – אבל כן חשוב להכיר את המחלה ולהיות ערים לסימפטומים שלה.

מהי חזרת?

חזרת (Mumps) היא מחלה זיהומית-נגיפית מדבקת מאוד, שדומה במהותה למחלת החצבת ומועברת רק בין בני אדם (הנגיף לא עובר לבעלי חיים).

בשונה מחיידקים ומווירוסים אחרים שיש להם "משיכה" לאיבר מסוים בגוף ופוגע בעיקר בו (למשל חיידק הקולי ש"נמשך" לדרכי השתן), נגיף החזרת עלול לפגוע בכל מערכות הגוף. המחלה נגרמת על ידי וירוס שמתפזר באוויר בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות אף וליחה, חודר לגוף דרך דרכי הנשימה ויכול לגרום לדלקת מפושטת.

נפיחות של בלוטות הרוק בזווית הלסת - אחד התסמינים של חזרת. איור: שאטרסטוק

מהם תסמיני מחלת החזרת ומהם הסיבוכים האפשריים?

מחלת החזרת בצורתה הקלה מתבטאת בדרך כלל בחום, שיעול ובעיקר בנפיחות של בלוטות הרוק בזוויות הלסת.

אחד מהסיבוכים השכיחים של המחלה במבוגרים הוא דלקת באשכים, שבמקרים נדירים יכולה לגרום לעקרות.

בחלק מהחולים, בעקבות המחלה, עלולה להתפתח דלקת קרום המוח המתבטאת בהקאות ובכאבי ראש.

במקרים נדירים יותר יכולה המחלה לגרום לסיבוכים נוספים, כגון דלקת ריאות, דלקת לבלב ואף חירשות.

כיצד ניתן למנוע את המחלה?

הדרך האפקטיבית ביותר למנוע הידבקות במחלת החצבת היא באמצעות חיסון. כיום, החיסון נגד חזרת הוא חלק מחיסון "מרובעת" (MMRV), שכולל תרכיב משולב נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח, והוא ניתן בשתי מנות כחלק משגרת החיסונים: בגיל 12 חודשים ובכתה א'. זו הסיבה לכך שהמחלה שכיחה יותר בקרב ילדים בני שנתיים עד תשע, שעוד לא קיבלו את מנת החיסון השנייה ולכן פגיעים יותר.

קבלת שתי המנות של החיסון מפחיתה משמעותית את הסיכון להידבק במחלת החזרת, אך יש לזכור שגם היא אינה מהווה הגנה של 100% מפני הידבקות במחלה, בעיקר עבור אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת או מדוכאת (כגון מושתלי איברים, חולי איידס וכו').

ע"פ נתוני משרד הבריאות: בשנים אחרונות דווח על התפרצויות נקודתיות של חזרת בישראל ובארה"ב בקרב אנשים עם סיכון להעברה אינטנסיבית, כגון סטודנטים באוניברסיטה ותלמידי ישיבות. כמו כן, ידוע מהתפרצויות קודמות, שהחסינות נגד מחלת החזרת יכולה לדעוך באופן חלקי עם הזמן וכי במצב של העברה אינטנסיבית, המחלה יכולה להופיע גם בקרב אנשים מחוסנים, אך הסיכון שלהם לסבול מסיבוכים הוא נמוך משמעותית מאשר הסיכון בקרב חולי חזרת שלא חוסנו בעבר.

מהן דרכי ההידבקות בחזרת?

הווירוס מופרש כל זמן שהאדם סימפטומטי (מנוזל ומשתעל) ויש לו תקופת דגירה די ארוכה של כשבועיים וחצי מרגע החשיפה אליו ועד להופעת סימני המחלה. למעשה, הנפיחות של בלוטות הרוק מהווה מדד לסיכון ההדבקה שכן, כשבוע עד עשרה ימים לאחר שבלוטות הרוק מתחילות להתנפח, החולה מפסיק להיות מדבק ויכול לחזור לקהילה.

מצד שני, המשמעות היא שיש סכנה שהווירוס יופץ עוד לפני שתופיע מחלה קלינית ומבלי שהאדם החולה בכלל ידע שהוא חולה. בנוסף, כ-15% מהחולים הם א-סימפטומטים, כלומר שאינם סובלים מסימפטומים או שסובלים מסימפטומים קלים מאוד ולכן אינם חושדים כלל שהם חולים במחלה. לכן יש חשיבות גדולה אף יותר להתחסן כנגד המחלה.

 החיסון נגד חזרת הוא חלק מחיסון "מרובעת" (MMRV). צילום: שאטרסטוק

מהו הטיפול במחלת החזרת?

נכון להיום אין טיפול ספציפי למחלת החזרת ובאופן כללי, יש מעט מאוד וירוסים שיש להם טיפול.

במידת הצורך ניתן להעניק טיפול תומך להקלה על הסימפטומים והדבר החשוב ביותר הוא להישאר בבית כדי למנוע הדבקה של אנשים נוספים.

בחלק מהמקרים שבהם יש חשד מוקדם לחשיפה למחלה בקרב מי שלא קיבל את שתי מנות החיסון (למשל ילד שקיבל את מנת החיסון הראשונה וצריך לקבל את המנה השנייה בעוד כשנה), ניתן להקדים את קבלת מנת החיסון החסרה כדי שהתגובה לחיסון תקדים את הופעת המחלה.

לסיכום: מחלת החזרת היא מחלה נגיפית מדבקת מאוד וחשוב להתחסן כנגדה. עם זאת אין מקום לבהלה שכן על פי הודעת משרד הבריאות מדובר בתחלואה נקודתית בתיכון אחד בלבד. הציבור הרחב אינו בסיכון לחזרת, ונכון לעכשיו אין הנחיות מיוחדות לציבור.

פרופ' ישראל פוטסמן הוא יועץ למחלות זיהומיות בקופ"ח מכבי ומאוחדת.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.