סרטן המעי הגס: כל מה שחשוב לדעת

סרטן המעי הגס והרקטום מאיים על גברים ונשים בכל רחבי העולם. מדובר בסרטן השני בשכיחותו בישראל. הסיכון לחלות במחלה עולה עם הגיל. למרבה הצער, כיום אנו רואים יותר אנשים צעירים, המאובחנים כחולים בסרטן המעי הגס, על אף שהמחלה נחשבת נפוצה יותר החל מגיל 50 ומעלה.

איתור מוקדם של המחלה ממלא תפקיד חשוב מאוד בהגברת הסיכוי לריפוי מלא ולשליטה יעילה יותר בתסמינים ובשיקום. במאמר זה, נפרט כל מה שחשוב לדעת כדי לנהל את תהליך ההתמודדות "כמו שצריך" ואולי אף להציל חיים.

הגברת צריכה של סיבים תזונתיים, פירות וירקות. צילום: שאטרסטוק

אילו גורמים משפיעים על הסיכון להופעת סרטן המעי הגס והרקטום?

אחד הגורמים המרכזיים שמעלה את הסיכון להופעת סרטן המעי הגס הוא גנטיקה. כלומר: אם קרוב משפחה מדרגה ראשונה - אבא, אמא, אח או אחות - חלו בעבר במחלה, ההמלצה היא לבצע בדיקות סקר לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס, כבר בגיל צעיר יותר מהמקובל בקרב שאר האוכלוסייה.

הגיל המקובל לבדיקת סקר הוא גיל 50. עם זאת, בנוגע לאנשים שבמשפחתם התגלה סרטן המעי הגס בעבר, ההמלצה היא 10 שנים מוקדם מגיל אבחון המחלה אצל קרוב המשפחה. אם קרוב המשפחה אובחן כחולה בגיל 45, יש להיבדק בגיל 35.

בנוסף, ייתכן כי תזונה משפיעה על הסיכון לסרטן המעי הגס והרקטום, אם כי אין נתונים חד משמעיים המצביעים על כך. ברור כי הימנעות מבשר אדום וממזון מעובד והגברת צריכה של סיבים תזונתיים, פירות וירקות - מהווה דרך מצוינת להרחקת סוגי סרטן רבים ולשיפור הבריאות במגוון היבטים נוספים.

האם יש סימנים מקדימים להופעת המחלה? מתי כדאי לפנות לאבחון?

במקרים מסוימים, להופעת גידול באזור המעי הגס כלל לא יהיו תופעות לוואי. כך, הגידול יתגלה כחלק מבדיקה שגרתית בלבד. לכן, כיום ההמלצה היא להתחיל לבצע בדיקות סקר לסרטן המעי הגס החל מגיל 50. מדובר בבדיקת קולונוסקופיה, במהלכה מחדירים צינור עם מצלמה לפי הטבעת, ודרכו למעי הגס, כדי לקבל תמונה מדויקת של מצב הבריאות במעי הגס. במקרה הצורך, תילקח דגימה מתוך המעי, לביצוע ביופסיה - בדיקת מעבדה הבוחנת הימצאות גידולים סרטניים בתאי הגוף.

בחלק מהמקרים, סרטן המעי הגס עשוי להיות מלווה בתסמינים שונים, לרבות אנמיה, ירידה ברמת ההמוגלובין (ברזל) בדם. במקרה שמאובחן חוסר פתאומי ובלתי מוסבר בברזל, הרופא כנראה יפנה את המטופל לבירור נוסף, הכולל גם בדיקה של מערכת העיכול. תסמינים אפשריים נוספים כוללים דימום בצואה, צואה שחורה או ירידה חדה ופתאומית במשקל. במקרים כאלה, מומלץ לפנות מיד לחדר מיון לבירור המצב.

איך מטפלים בסרטן המעי הגס?

הדרך היעילה ביותר לטפל בסרטן המעי הגס היא באמצעות ניתוח. למעשה, בניתוח קוטעים את החלק במעי שבו נמצא הגידול ומחברים את המעי מחדש. במקרים מסוימים, גם בלוטות הלימפה הסמוכות למקטע הסרטני במעי יוסרו ויישלחו לבדיקה, שתעזור להעריך מהי דרגת הסיכון של הגידול, עד כמה הגידול חדר לדופן המעי, וחשוב מכל - מה הסיכון כי הסרטן יחזור.

כיום, הטיפולים האלה מבוצעים בטכנולוגיות חדשניות ומתקדמות. בחלק מהניתוחים, משתמשים במצלמות זעירות וברובוטים משוכללים, המשפרים את הדיוק ואת סיכויי ההצלחה.

כאשר מתאפשר, השאיפה היא לבצע את רוב הניתוחים בגישות ננו-פולשניות, המסייעות לבצע חתכים קטנים יותר, לשפר את האסתטיקה של האזור המנותח ולהפחית משמעותית את הנזק האפשרי העלול להיגרם כתוצאה מההליך הכירורגי.

במקרים מסוימים, בייחוד כאשר הגידול שולח גרורות לאזורים אחרים בחלל הבטן או במעי, יהיה צורך בטיפולים משלימים, שיעזרו לחסל סופית את כל שאריות הגידול בגוף. בדרך כלל, הטיפולים האלה יבוצעו באמצעות כימותרפיה או הקרנות. כמובן, ההחלטה נתונה לשיקול הצוות הרפואי, תוך התייעצות עם מומחים נוספים מתחומים אחרים.

האם הניתוח כרוך בסיכונים?

ניתוח במעי הגס הוא הליך שנמשך מספר שעות ונחשב יחסית מורכב. עם זאת, משום שלמרבה הצער מדובר בסוג סרטן נפוץ למדי, הניתוח לטיפול בו נחשב אחד הניתוחים הנפוצים ביותר בבתי החולים. כך, הידע שנאסף בתחום הוא ידע נרחב, המסייע לשפר את סיכויי ההצלחה. כמו בכל ניתוח, גם בניתוח זה קיים סיכון לזיהומים או דימומים במהלכו. החלק המורכב והמסוכן ביותר בהליך הוא החיבור מחדש של המעי, לאחר ההסרה של המקטע הסרטני. פעולה זו נקראת "השקת מעי".

במהלך הניתוח, קיים סיכון לפגיעה באיברים סמוכים, וסיכון לדליפה במעיים לאחר הניתוח, כתוצאה מחיבור לא מוצלח של דפנות המעי. במקרים נדירים, כאשר לא ניתן יהיה לחבר מחדש את המעי או כאשר הגידול ממוקם קרוב מדי לרקטום, יהיה צורך ביצירת פתח מלאכותי בדופן המעי, אליו תחובר שקית חיצונית (סטומה), שאליה תפונה הצואה, במקום לפי הטבעת. יש לרוקן את השקית באופן עצמאי בכל יום, לעיתים מספר פעמים ביום.

במקרים מסוימים, השימוש בשקית כזו (סטומה) יהיה זמני, ובמקרים אחרים תידרש סטומה לכל החיים. חשוב לזכור כי מדובר בטיפול מציל חיים, שלא ניתן לוותר עליו, וכי על אף הקושי הנפשי הברור שטמון בשינוי מסוג זה, המטופלים בסופו של דבר לומדים לחיות איתו ומנהלים לאחר מכן אורח חיים רגיל ובריא לחלוטין.

ניתן לטפל במחלה כבר בשלב התחלתי. צילום: שאטרסטוק

מה צפוי בתקופה שאחרי הניתוח?

בתום הניתוח, רוב המטופלים יידרשו להשתמש בקטטר, למשך מספר ימים. בתחילת הדרך, יהיה צורך להיות בצום ולהתחיל בהדרגה להכניס חומרים מזינים לגוף. המטופל יקבל משקאות בלבד. לאחר מכן, אם הצוות הרפואי יראה כי המעיים חזרו לתפקד כרגיל, המטופל יתחיל לאכול מזון רך. רק בסיום התהליך, המטופל ישוב לאכול מזון מוצק. כל התהליך בדרך כלל אורך כחמישה ימים בממוצע, במהלכם בודקים את תקינות פעילות המעיים ואת התגובה של הגוף לניתוח.

בתום התהליך, המעיים צפויים לשוב לתפקד באופן טבעי והיציאות צפויות לחזור למצבן הרגיל. עם זאת, היציאות אחרי הניתוח עשויות להיות רכות ותכופות יותר משהיו בעבר. בכריתה של הרקטום, ייתכן שיהיה שינוי בולט אף יותר בפעילות המעיים ובתדירות היציאות. הדבר תלוי במורכבות הניתוח ובהצלחתו.

בשונה מטיפול בסוגי סרטן אחרים, ברוב המקרים, כאשר מטפלים בסרטן המעי הגס והרקטום, יש לרופאים את האפשרות להביא לריפוי מלא. כמובן, הדבר תלוי במועד הגילוי של המחלה. ככל שנגלה מוקדם יותר את המחלה, כך נשפר את הסיכוי לרפא אותה לגמרי.

לכן, בדיקות הסקר לאבחון סרטן המעי הגס והרקטום הוכנסו לסל הבריאות ומסייעות במקרים רבים להציל חיים. חלק ניכר מהחולים מצליחים להתאושש מהניתוח ולהחלים לגמרי. גם בתקופה שלאחר הניתוח, חשוב להגיע לביקורי מעקב סדירים אצל אונקולוג מומחה ואצל הרופא המנתח, כדי לזהות במועד סיבוכים או חלילה חזרה של הגידול, ולטפל בהם בהקדם.

לסיכום: סרטן המעי הגס הוא סרטן נפוץ ביותר. עם זאת, הודות לבדיקות לגילוי מוקדם, ברוב המקרים ניתן לטפל במחלה כבר בשלב התחלתי, לפני שהמחלה תתפשט בגוף ותהפוך למחלה גרורתית, שלא ניתן להחלים ממנה. לכן, חיוני מאוד שכל אחד מאיתנו יבצע את בדיקות הסקר המומלצות על ידי משרד הבריאות, בייחוד אם קרוב משפחה כבר אובחן בעבר כחולה בסרטן המעי הגס.

ד"ר ליאור שגב, מומחה בכירורגיה קולורקטלית וכללית, מנתח בכיר במחלקה לכירורגיה אונקולוגית ב"שיבא" ומנתח בכיר באסיא מדיקל.

סייע בהכנת הכתבה: מאור מואיגר, כתב zap doctors.