ניתוח קיצור קיבה: הכנה מנטלית - הדרך לשימור ההצלחה

אחרונה פורסם דו"ח מבקר המדינה, שקבע כי שיעור הניתוחים החוזרים לקיצור קיבה בישראל גבוה באופן משמעותי ביחס לשאר העולם (17% בישראל, לעומת 7% בשאר העולם!). בנוסף, הנתונים מצביעים על ירידה מסוימת בביקוש לניתוחים אלה. המומחים אינם יודעים לקבוע בוודאות מהי הסיבה לירידה בביקוש לניתוח. ההשערה היא כי על אף שעבור רוב האנשים, הניתוחים האלה מצליחים לשמר משקל תקין לאורך זמן, חלק מהאנשים עולים חזרה במשקל ומפרשים זאת (כולל סביבתם) ככשלון, גם אם העליה היא חלקית. בנוסף אנחנו שומעים על סיבוכים של הניתוחים כולל חמורים ביותר (תמותה) מה שתורם להרתעות מפניה לניתוח.

ניתן להעריך מדוע חלק מהאנשים חשים מתוסכלים מניתוחים לקיצור קיבה. במקרים רבים, הניתוחים האלה נתפסים כפתרון מהיר, שמבטיח ירידה חדה במשקל ודיכוי של התיאבון, שישפר את הסיכוי לשמור על המשקל בטווח הארוך.

עם זאת, לעיתים המטופלים אינם לוקחים בחשבון היבט נוסף וחיוני ביותר בתהליך, שיקבע האם התהליך יצליח או ייכשל - ההיבט הנפשי.

קיצורו של דבר: אם אתם שוקלים לעבור ניתוח קיצור קיבה, ורוצים להגיע לניתוח מוכנים יותר מבחינה מנטלית, כדי לשפר את סיכויי ההצלחה - ריכזנו עבורכם במאמר זה את כל המידע שיסייע לכם להיערך לניתוח בצורה נכונה.

 הערכה פסיכולוגית לפני הניתוח. צילום: שאטרסטוק

איך ניתן לדעת כי הניתוח אכן עשוי לשפר את מצבכם?

בעבר, ניתוחים לקיצור קיבה היו מתבצעים ללא שום הכוונה או הדרכה מספקת. כיום, כל מוסד רפואי מוכר בישראל שמבצע ניתוחים כאלה חייב - בהוראת משרד הבריאות - להעסיק בעל תפקיד בתחום בריאות הנפש ומומחה לתזונה, אשר במקרה הצורך ילוו בתהליך את המטופלים. חלק מהמרכזים הרפואיים אף מפגישים את כל המטופלים עם פסיכולוג או עובד סוציאלי, כדי להעריך את מידת ההתאמה שלהם לטיפול.

חשוב להבין: אף אחד לא יכריח אתכם לקבל הערכה פסיכולוגית לפני הניתוח, אך הערכה כזו בהחלט יכולה לסייע לכם להבין: האם הטיפול ייטיב אתכם? האם כדאי לשקול גישה שונה לירידה במשקל? וחשוב מכל, איך להיערך לתהליך על הצד הטוב ביותר, מבחינה רגשית-נפשית?

אנחנו - הרופאים - רואים שאחוז גדול מהאנשים אינם מבינים מה באמת מצפה להם בחודשים ובשנים שלאחר הניתוח. בתקופה זו, קשיים רגשיים ופסיכולוגיים רבים צפים ועולים. עד שהמטופל חווה קשיים אלה, לא ניתן באמת להבין לעומק במה מדובר.

גם הצוותים הרפואיים, הצופים כדרך קבע באנשים המתמודדים עם קשיים אלה, אינם יכולים באמת להבין את ההתמודדות הזו. לכן, חשוב ומומלץ להיעזר במטפל מוסמך, גם לפני הטיפול וגם לאחר הניתוח.

מדוע ניתוחי קיצור קיבה עלולים להציף קשיים רגשיים?

אנשים רבים חיים עם אכילה רגשית, ברמה כזו או אחרת: אנו מנחמים את עצמנו עם מאכלים מתוקים אחרי פרידה, נרגעים עם ג'אנק פוד אחרי יום מלחיץ בעבודה או חוגגים קידום מקצועי בזלילה במסעדת יוקרה. עבור חלק מהאנשים, הבעיה עמוקה יותר: האכילה מהווה במקרים רבים דרך לברוח מצרות ו"שדים" שרודפים אותם בשגרה. במצב כזה, אכילה יכולה להיות מקום מפלט, שבו מרגישים בטוחים ומוגנים. אחרי הניתוח, כשתחושת הרעב מדוכאת, חלק מהאנשים שכל כך רגילים להיעזר באוכל בהתמודדות עם קשיים - או מנגד עם אירועים משמחים - חשים לא פעם מתוסכלים, ונדרשים להתמודד עם מחשבות ורגשות, שכבר אינם ״מטופלים״ בעזרת האוכל. חלק מהאנשים חשים את הקושי כאשר הם צופים בחברים שלהם נהנים מארוחות במפגשים חברתיים, בשעה שהם אינם יכולים לאכול כמות גדולה, בגלל השינוי בגופם. בהיעדר מודעות לקשיים אלה ובהיעדר טיפול נכון בקשיים - בטווח הקצר אמנם תשילו הרבה קילוגרמים, אך תתקשו לשמור את המצב בשנים שלאחר הניתוח.

מהם אחוזי ההצלחה של ניתוחי קיצור קיבה? במה הם תלויים?

הסטטיסטיקה מלמדת שבקרב אנשים שעוברים ניתוחי שרוול לקיצור קיבה, הירידה הממוצעת במשקל היא של  65% מעודף המשקל תוך שנה, ובניתוחי מעקף אחוז הירידה הממוצעת הוא כ-75% מעודף המשקל תוך שנה. למרות שרוב המנותחים מרוצים מהתוצאות, לפעמים יש אנשים שירגישו אכזבה מכך שהם לא ירדו את כל עודף המשקל שלהם או שהגוף לא נראה כפי שהם ציפו (למשל בגלל עודפי עור).

לאחר חמש שנים, כ-60% מהאנשים שעברו ניתוח שרוול -70%-80% מהאנשים שעברו ניתוח מעקף, מצליחים לשמור על משקל תקין. אנשים שמצליחים לשמור על משקל תקין לאורך זמן, הם בדרך כלל אלה שנרתמים באופן מלא לתהליך, ומוכנים להשקיע בכלל ההיבטים שמרכיבים את התהליך. כדי לעשות זאת, עוד לפני הניתוח, מומלץ להיפגש עם תזונאי מוסמך שיש לכם "כימיה" טובה אתו ואתם מרגישים שהוא יכול להבין אתכם ולהתאים לכם את התוכנית התזונתית.

חשוב שהתזונאי יידע כיצד לגבש תוכנית שתוכלו לעמוד בה, מבלי שתרגישו כי אתם סובלים. אחרת, לא תוכלו לדבוק בתוכנית לאורך זמן. בנוסף, חשוב להבין כי הרעבה עצמית אינה תורמת לירידה במשקל, אלא להיפך: כשאנחנו מרעיבים את עצמנו, הגוף נכנס ל"מצב חירום" ודווקא מתחיל לאגור שומן מאחר שהרעב מאותת כי לא ברור מתי תתקבל הארוחה הבאה.

בנוסף, מחקרים מראים שאנשים שמרעיבים את עצמם בימים מסוימים (אפילו יום שלם בו "לא מספיקים" לאכול) אוכלים משמעותית יותר משהם רגילים לאכול בימים רגילים (מחקרים מסוימים טוענים כי אפילו 130% מההכנסה הקלורית הממוצעת שלהם). זאת, מכיוון שרעב הוא מצב של סבל, שאנחנו לא יכולים לשהות בו לאורך זמן. כך, כשאנחנו "נשברים" בסופו של דבר, השבירה ככל הנראה תתרחש ב"פיצוץ" אדיר, שיגרום לנו לנשנש ללא בקרה וללא שליטה.

כאמור, הליווי הפסיכולוגי מהווה חלק בלתי נפרד מהתהליך, ובהחלט עשוי לסייע לשפר את סיכויי ההצלחה, להכיר את המנגנונים הנפשיים שמאפיינים את מערכת היחסים עם אוכל, להבין טוב יותר את הקשיים שיצופו לאורך הדרך ולשפר את המודעות להרגלי האכילה שלנו.

מומחים מדגישים כי חלק חיוני ביותר מרכישת הרגלי אכילה בריאים טמון בשיפור המודעות לאכילה. כלומר: כשאנחנו מודעים למה שאנחנו אוכלים, אנחנו מרגישים שבעים יותר. לכן, מומלץ שלא לאכול בהיסח הדעת מול הטלוויזיה או המחשב בעבודה, אלא לקחת הפסקה, להתרכז באוכל שלכם ולהקדיש לו את המקום הראוי לו. באותה הזדמנות, ההרגל הזה גם יתרום ל"ניקוי ראש" ולהפחתת הלחץ הנפשי.

דרך יעילה ביותר לירידה במשקל. צילום: שאטרסטוק

האם מומלץ להמשיך לעבור ייעוץ אצל תזונאי גם בשנים שלאחר הניתוח?

חלק מהמטופלים מרגישים כי מפגש או שניים עם תזונאי לאחר הניתוח, מספיקים להם כדי להבין את כל מה שדרוש כדי לשמור על משקל תקין. עם זאת, אנו רואים כי מעקב של תזונאי למשך תקופה ארוכה בהחלט מסייע למטופל לסגל הרגלי אכילה בריאים, להתמודד עם הקשיים שצפים בתהליך, ולשנות ולשפר את המלצות התזונה, בהתאם לצרכים ולרצונות, שכידוע משתנים כל הזמן.

חשוב להבין כי עצם העובדה שאתם מגיעים למעקב אצל תזונאי כבר משפרת את מידת המחויבות שלכם לתהליך, ובכך בהכרח גם משפרת את סיכויי ההצלחה של התהליך.

לסיכום: עבור רוב האנשים, ניתוחי קיצור קיבה הם דרך יעילה ביותר לירידה במשקל, ולשמירה על משקל תקין לאורך זמן. עם זאת, מידת ההצלחה תלויה מאוד במטופל עצמו - בנכונות של המטופל להירתם לתהליך, ולקבל תמיכה נפשית וליווי של תזונאי מקצועי, כדי לגבש כלים שתומכים בהרזיה.

ד"ר הילה חרמון, מומחית בכירורגיה כללית ובכירורגיה בריאטרית, מנתחת בכירה בבית החולים "שיבא" בתל השומר וכירורגית בכירה באסיא מדיקל.

סייע בהכנת הכתבה: מאור מואיגר, כתב zap doctors.