סוכרת: חידושים בטיפול התרופתי

סוכרת מסוג 2 היא מחלה שכיחה מאוד בקרב האוכלוסייה המערבית. השמנה מהווה אחד הגורמים העיקריים למחלה. שכיחות הסוכרת עולה בכל שנה, במקביל לעלייה בשכיחות ההשמנה.

לא מעט חידושים בתחום הטיפול התרופתי בסוכרת. צילום: שאטרסטוק

מהו הטיפול התרופתי הקיים לסוכרת?

עד לאחרונה, הטיפול התרופתי לסוכרת מסוג 2 ניתן באמצעות תרופות פומיות, אינסולין בהזרקה או אגוניסטים ל-GLP1 שניתנים בהזרקה אחת ליום או אחת לשבוע. התרופות הפומיות נחלקות למספר קבוצות, חלקן משפיעות על העמידות לאינסולין ברקמות, חלקן משפיעות על פירוק המזון במעיים, חלקן גורמות ללבלב לשחרר אינסולין.

בשנים האחרונות נכנסו לשימוש האגוניסטים להורמון GLP1 אשר ניתנות בהזרקה ועשויות גם לגרום לירידה במשקל באמצעות דיכוי התאבון. תרופות אלה נמצאות בשימוש למעלה מעשר שנים, מאושרות בסל הבריאות בהתוויות מסוימות, וניתנות בזריקה יומית/שבועית, בקבוצה זו:  ויקטוזה, טרוליסיטי, ביידוריון וליקסומיה.

מהם הטיפולים התרופתיים החדשים לסוכרת?

בשנים האחרונות, יש לא מעט חידושים בתחום הטיפול התרופתי בסוכרת. נסקור במאמר זה את החידושים העיקריים:

תרופות מעכבות SGLT2

תרופות אלה נלקחות באופן קבוע פעם ביום דרך הפה. לעומת חלק מהתרופות הישנות, דרך הפעולה של תרופות אלה אינה קשורה לאינסולין, אלא לפינוי של הסוכר העודף מהדם לכליות - ומשם החוצה דרך מערכת השתן.

בקבוצה זו, נכללות התרופות ג'ארדיאנס ופורסיגה, שכלולות בסל הבריאות רק לחולי סוכרת שחוו בעבר מחלת לב , צנתור התקף לב או ניתוח מעקפים ושיש להם המוגלובין מסוכרר hba1c של מעל 7 גרם, ונכון להיום מאושרות רק לטיפול בחולי סוכרת מסוג 2 (בחינת יעילותן לטיפול בסוכרת מסוג 1 עדיין מצויה בשלבי מחקר) שאינם סובלים מאי ספיקת כליות בדרגה בינונית ומעלה.

יתרונות: בשל המנגנון לפינוי סוכר מהגוף, תרופות אלה אינן גורמות להיפוגליקמיה (נפילת סוכר) ותורמות לאיזון הסוכר בדם ולירידה קלה במשקל. מאחר שהתרופות האלה משתנות, יש להן גם השפעה קלה על הורדת לחץ הדם ולכן חשוב לבקר את לחץ הדם למי שנוטל גם טיפול תרופתי ליתר לחץ דם ובעיקר משתנים.

היתרון הגדול ביותר של תרופות אלה, שהוכח במחקרים רבי משתתפים, הוא כי הן מספקות הגנה ללב ולכליות: מחקרים הראו ירידה בשיעור של כ-40% במחלות לב, בקרב אנשים שקיבלו את הטיפול בתרופות אלה. כמו כן, לאחרונה הוכח שהתרופות ממשפחה זו שומרות גם על הכליה ומפחיתות את הפרשת החלבון בשתן שמאפיינת חלק מחולי הסוכרת הלא מאוזנים, לכן, השימוש בתרופות מומלץ לכל מי שחולה בסוכרת מסוג 2 ויש לו גם מחלת לב או הפרשת חלבון בשתן ברקע(אם אין התוויית נגד).

תופעות לוואי: תופעת הלוואי העיקרית של תרופות אלה היא דלקות בדרכי השתן, ובקרב נשים גם דלקות בנרתיק, הנגרמות כתוצאה מהפרשה של הסוכר דרך השתן.

תופעת לוואי נדירה נוספת היא סיכון להתפתחות חמצת של הדם. מדובר במחלה מסכנת חיים. זוהי תופעת לוואי נדירה מאוד, שבעטייה תרופות אלה אינן מאושרות כיום לטיפול בסוכרת מסוג 1. יש להפסיק את הטיפול בתרופות אלה לפני ניתוח, במהלך צום, במהלך מחלה חריפה, או כשיש חשד להתייבשות. כל אלה מהווים גורמי סיכון להתפתחות חמצת של הדם. יש לציין כי בקבוצה זו קיימות גם תרופות שמשלבות גלוקומין, כך ששתי התרופות משולבות בכדור אחד.

עטי הזרקה משולבים

חידוש תרופתי נוסף הוא עטי הזרקה משולבים של אינסולין בזאלי (ארוך טווח) ותרופה ממשפחת ה-GLP1: זולטופיי וסוליקווה. טיפול זה פועל בעקיפין על הפרשת ההורמון שמפריש אינסולין מהלבלב אחרי האוכל, בנוסף למתן התוספת של אינסולין עצמו.

יתרונות: העטים חדישים ומודרניים, קלים לשימוש ולתפעול. היתרון הגדול ביותר של העטים הוא שבעט אחד יש את שתי התרופות. כך, במקום להזריק פעמיים ביום, מזריקים בפעם אחת את שתיהן. מבחינה רפואית, הוכח כי השילוב של שתי התרופות יחד יעיל יותר, מאשר נטילה של שתי התרופות בנפרד, גורם להרבה פחות נפילות סוכר, ופעמים רבות, בגלל השילוב של שתי התרופות, יש צורך במינון נמוך יותר מאשר המינון של כל תרופה בנפרד (בדומה לאינסלין בזאלי, מתחילים במינון נמוך שנקבע ע"י הרופא ומעלים בהדרגה את המינון, לפי הנחיות הרופא).

בנוסף, נמצא שהתרופות מאזנות זו את זו מבחינת תופעות הלוואי: האינסולין גורם לעלייה קלה במשקל וה-GLP1 מוריד מעט במשקל. כך, השילוב בין התרופות מונע את העלייה במשקל. בנוסף, השילוב מפחית משמעותית את הבחילות, המהוות תופעת לוואי שכיחה של GLP1. חשוב להעלות את המינון בהדרגה ולפי הנחיות הרופא המטפל.

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות הן בחילות תופעת לוואי נדירה מאוד היא דלקת של הלבלב. לכן, התרופה אינה מאושרת (יש התוויית נגד) לשימוש במקרים היסטוריה של דלקת הלבלב. כמו כן התכשירים מקבוצה זו לא מאושרים במי שסובל מאי ספיקת כליות חמורה. העטים המשולבים נמצאים בסל הבריאות בהתוויות מסוימות, ובהן אנשים עם עודף משקל, סוכרת סוג 2, סוכרת בלתי מאוזנת. כמו כן, יש סעיף נוסף שמתייחס לחולי לב, שם הקריטריונים למתן התרופה שונים מעט. בקרוב צפויים להגיע לארץ תכשירים חדשים מקבוצת ה- 1GLP שיהיו יעילים יותר ואולי אף יינתנו דרך הפה ולא בזריקה.

אינסולין בזאלי

בתחום האינסולין הבזאלי(ארוך הטווח) יש שלושה עטים חדשים יחסית בישראל: טוג'או טרגלודק ובזאל גלארג.

יתרונות: מדובר בעטים מודרניים, קלים ונוחים יותר לשימוש, אך היתרון הגדול שלהם טמון בכך שהם ארוכי טווח מהעטים שהיו עד כה (טוג'או 36 שעות, טרגלודק - 42 שעות). הדבר מונע/ מפחית את כמות אירועי ההיפוגליקמיה גם במהלך היום וגם במהלך הלילה.

חיישנים

בנוסף לחידושים התרופתיים שהוזכרו, ישנו חיישן בשם ליברה (LIBRE) שמאושר במסגרת הסל לכל חולה סוכרת טייפ 1 שאין בידו כבר חיישן למדידת סוכר רציפה. מדובר בחיישן תת עורי המוצמד לזרוע האחורית למשך שבועיים. החיישן מודד באופן רציף את רמת הסוכר בדם, (נקרא באמצעות קורא ייעודי) ובכך מאפשר למטופלים לשמור טוב יותר על איזון, מבלי שיצטרכו לדקור לעיתים תכופות את האצבע. החיישן כלול כאמור בסל הבריאות לחולי סוכרת מסוג 1, אך מתאים לכל חולה סוכרת שמעוניין בכך בתשלום.

מאושר בסל לנשים עם סוכרת מסוג 1 הנמצאות בהריון או מתכננות הריון. צילום: שאטרסטוק

CGM: החיישן הוותיק שמאושר בסל לנשים עם סוכרת מסוג 1 הנמצאות בהריון או מתכננות הריון; ובנוסף, לחולי סוכרת מסוג 1 שחווים אירועי היפוגליקמיה חמורים ותכופים ולילדים חולי סוכרת טייפ 1.  קיימים כמה סוגים של CGM ולרוב משתמשים בהם חולי סוכרת שמשתמשים במשאבת אינסולין. החיישנים המודרניים משדרים את התוצאות לטלפון הנייד ויש להם מנגנונים של השהיית פעילות המשאבה ועוד..שמטרתם להגן על המטופל בעיקר מפני היפוגליקמיות.

לסיכום: החידושים השונים בתחום הטיפול התרופתי בסוכרת נועדו לשפר את יעילות התרופות, להקל על המטופלים ולסייע להם לשמור על איזון המחלה. באופק עוד חידושים ושיפורים, אבל חשוב לזכור שללא שיתוף פעולה של המטופל הסוכרתי מבחינת שמירה על תזונה בריאה, ביצוע פעילות גופנית וניטור רמת הסוכר בדם, התרופות לא ישיגו את מטרתן.

ד"ר נירית אבירן ברק היא אנדוקרינולוגית בכירה במכבי שירותי בריאות, מקבלת מטופלים במרפאה פרטית בשר"פ פלוס בכפר סבא ומנהלת פורום אנדוקרינולוגיה באתר.