החיים בצל הוויטיליגו

מחלת הוויטיליגו שמתאפיינת בהופעת כתמים בהירים על העור, עלתה לאחרונה שוב לכותרות כאשר הדוגמנית רונית יודקביץ' שסובלת מהמחלה, החליטה להצטלם להפקת אופנה של בגדי ים (עבור מגזין לאישה). יודקוביץ' היא לא הדוגמנית הראשונה שבוחרת להצטלם עם מחלת העור שלה, והיא מצטרפת לרשימה ארוכה של סלבריטאים שחשפו את מחלתם ובהם גם מייקל ג'קסון שבשנת 1993 חשף לראשונה בתוכניתה של אופרה וינפרי, את מחלת הוויטיליגו שממנה סבל.

שכיחותה של המחלה ברחבי העולם נעה בין 2-0.5 אחוזים מהאוכלוסייה (כאחד מתוך כל 100 אנשים), ללא הבדל גזע ומין (אם כי היא שכיחה קצת יותר בקרב נשים). המחלה אמנם אינה מסכנת את הבריאות, אבל פוגעת באיכות החיים ועלולה להשפיע מבחינה פסיכולוגית, בעיקר באזורים רבים ברחבי העולם שבהם עדיין יש בושה גדולה וסטיגמות רבות סביב המחלה, עד כדי כך שבחברות מסוימות, למשל בהודו, אנשים עם ויטיליגו סובלים מנידוי ואפילו אינם רשאים להינשא.

המחלה אינה מסוכנת לבריאות ואינה מדבקת. צילום: שאטרסטוק

מהי ויטיליגו?

ויטיליגו, המכונה כ"לויקודרמה" ו"בהקת", היא מחלת עור אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את המלנוציטים (התאים שאחראיים על יצירת המלנין - פיגמנט שכמותו קובעת את צבע הגוף), ומפסיקה את ייצור המלנין באותם תאים. כתוצאה מכך נוצרים על העור מעין "כתמים לבנים", שהם למעשה ביטוי של היעדר פיגמנטציה באותו אזור.

מהם הגורמים למחלה?

מחלת הוויטיליגו היא, כאמור, מחלה אוטואימונית שבה הגוף תוקף את עצמו.

עד היום לא ידוע גורם ספציפי למחלה, אך מחקרים רבים שנעשו במהלך השנים מצאו קשר לכמה גורמים:

• מחלות רקע - חלק מהמחקרים מצביעים על כך שיש קשר בין התפרצות המחלה לבין מחלות רקע אוטואימוניות אחרות, בעיקר מחלות של בלוטת התריס, סוכרת נעורים והימצאותם של נוגדנים למלנוציטים. עם זאת, חשוב לציין כי ברוב המכריע של המקרים אין מחלות רקע.
  
• גורמים סביבתיים - מחקרים נוספים מצאו שחשיפה לקרינה ולכימיקלים מסוימים, עלולה להפעיל לחץ על מלנוציטים בריאים ולסייע להתפרצות המחלה.
  
• גנטיקה – כמו כל דבר אחר הקשור לתהליכים המתרחשים בגוף, גם למחלת הוויטיליגו יש קשר גנטי, ובמחקרים שונים נמצא כי רוב הגנים הקשורים לוויטיליגו הם מרכיבים מרכזיים של התגובה החיסונית.

מה כולל אבחון המחלה?

הופעת המחלה היא הדרגתית, לרוב בטווח הגילים 20-10 שנה, והיא באה לידי ביטוי בהופעת כתמים לבנים על הפנים (בעיקר באזור העיניים), הידיים ו/או אזורים אחרים בגוף. האבחנה הרפואית מתבצעת על ידי רופא עור או דרמטולוג, לרוב על פי אבחנה קלינית על סמך מראה הכתמים, גוון הלובן ("דמוי שיש") וכדומה.

בשל ההיתכנות למחלות רקע, בכל מקרה של התפרצות המחלה חשוב לבדוק/לשלול מחלת רקע (בעיקר מחלות של בלוטת התריס) ואם ישנן כאלה, לטפל במחלה עצמה.

מהו כולל הטיפול במחלה?

נכון להיום עדיין אין טיפול שהוכח כיעיל לריפוי המחלה, אך קיימים מגוון טיפולים שמטרתם לעכב את התפשטותה. כך למשל, משחות וקרמים שהוכחו כיעילים לעיכוב התהליך ברמה המקומית (ולא סיסטמית), וכן טיפולי פוטותרפיה (טיפולים באמצעות אור) שנמצאו כיעילים בעיכוב התפשטות המחלה ובחלק מהמקרים אף להשיב את המלנין לאזור.

בשנים האחרונות פותחו טיפולים ביולוגיים שונים, שמטרתם לטפל בתהליך של מערכת החיסון שפוגעת בייצור המלנין, שהוא למעשה מקור הבעיה עצמו.

נכון להיום, אין עדיין טיפולים לריפוי המחלה, אלא לעיכוב ההתפשטות שלה. צילום: שאטרסטוק

מהן ההשלכות של מחלת הוויטיליגו?

אין למחלה השלכות בריאותיות - מעבר לפגיעה האסתטית ולפגיעה באיכות החיים שנובעת ממנה. המחלה אינה מסוכנת לבריאות ואינה מדבקת.

עם זאת, בגלל חוסר המלנין, שמעבר לצבע העור אחראי גם על ההגנה שלו מפני קרינת השמש, החולים במחלה חשופים יותר לסכנות השונות שנובעות כתוצאה מחשיפה לקרינת שמש: השכיחות של כוויות שמש גבוהה יותר בקרב חולי ויטיליגו, והם נמצאים בסיכון גבוהה יותר לחלות בסרטן העור. לכן, חולי ויטיליגו צריכים להימנע ככל האפשר מחשיפה לשמש ולהקפיד מאוד על מריחת מקדמי הגנה.

לסיכום: מחלת הוויטיליגו אינה מסוכנת לבריאות, אך היא מהווה פגיעה אסתטית שעלולה להשפיע באופן משמעותי מבחינה פסיכולוגית ואף לפגוע באיכות החיים. נכון להיום, אין עדיין טיפולים לריפוי המחלה, אלא לעיכוב ההתפשטות שלה. לכן, בכל מקרה של הופעת כתמים לבנים על העור, חשוב לגשת להיבדק כדי שניתן יהיה להתחיל את הטיפול המעכב מוקדם ככל האפשר.

פרופ' חיים ראובני הוא רופא עור.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.