דמנציה: 6 דברים שכל מי שמטפל בחולה חייב לדעת

דמנציה היא מחלה הפוגעת באופן הדרגתי בתפקוד הקוגניטיבי. בין היתר, היא גורמת לפגיעה בזיכרון, באפשרות להתמצא במרחב וביכולת השפוט.  אם יש לכם במשפחה קרוב שסובל מהמחלה, אתם וודאי מודעים לקושי הכרוך בהתמודדות עימה. חשוב שתדעו, שטיפול נכון ויחס אישי וסבלני, יכולים לתרום רבות לאיכות חייו של החולה.

מה עושים וכיצד מתמודדים טוב יותר עם דמנציה? הנה כמה טיפים שכל מי שמטפל בחולה כזה חייב להכיר. בעזרתם, ניתן לסייע לחולים לצלוח את שגרת חייהם המאתגרת ולתרום רבות לאיכות חייהם.

זכרו ששם המשחק הוא "סבלנות". צילום: שאטרסטוק

1. אל תמהרו:

כשמדובר בחולי דמנציה, זכרו ששם המשחק הוא "סבלנות". הימנעו מהבעת קוצר רוח, ואל תאיצו בחולה לבצע פעולות שגרתיות. סייעו לו בהן ככל שניתן. חשוב לדבר עם החולה בצורה איטית ושלווה, ולחזור על כוונתכם מספר פעמים ככל שיידרש. בנוסף, מומלץ לשתף אותו בכוונתכם להמשך היום: "כעת אנחנו עומדים להיכנס לחדר האמבטיה, בוא נחשוב מה אנחנו זקוקים לשם הרחצה: סבון, מגבת". משפט מהסוג הזה למשל יכול לסייע לחולה לעורר מחדש את הזיכרון, לארגן את מחשבותיו ואולי לאפשר לו לבצע את הפעולה בקלות רבה יותר.

2. אל תבצעו פעולות במקומם:

חשוב להבין שהיכולת של החולה לבצע פעולות לרוב עדיין קיימת. הבעיה העיקרית נובעת מכך שרוב החולים שוכחים מהי הדרך הנכונה לבצע אותן. לכן, רצוי לעודד את החולה לבצע פעולות בעצמו ולא להתפתות לבצע אותן בעצמכם. לשם כך, חשוב ללוות את הפעולה בהסבר מילולי. אמרו למשל: "כעת הגענו לברז. בבקשה לסובב את הידית כדי שיצאו מים". כמו כן, תיאור ויזואלי המתלווה לפעולה מסוימת יכול לעזור לחולה לבצע אותה. לצורך הדוגמה, אם הוא אמור לקום מהמיטה, נסו לבצע ביחד איתו את הפעולה וללוות אותה בהסבר: "כעת אנחנו קמים".

3. הכירו את תחביביו:

העצה הבאה מיועדת בעיקר למטפלים שאינם קרובי משפחה, שלא זכו להכיר את החולה בימיו הבריאים. חשוב להיות מודעים לתחביביו של החולה, לשאיפות חייו ולדברים שהיו משמחים את ליבו בעבר. נסו לשוחח עמו אודות הדברים החיוביים שליוו אותו, וגם להעסיק אותו בהם, אם קיימת אפשרות כזאת. אם החולה אהב לבלות בגינה או לצפות בסרטים ישנים, אין סיבה שלא יוכל להמשיך ליהנות מאלה גם בתקופת המחלה. מטרת פעולות מעין אלה היא לגרום לו להיות יותר אקטיבי וחיובי יותר בחייו הנוכחיים.

4. הקפידו על סדר יום:

סדר יום מסודר וקבוע, יסייע לחולה לשמור על ערנות, ואף יתרום לשנת לילה טובה יותר ולמניעת נדודי שינה. נסו לשלב בחייו פעילות תעסוקתית חיובית, כמו למשל יציאה לאוויר הפתוח, תאמו שעת מפגש קבועה עם משפחה ודאגו ליצור אווירה נעימה באמצעות מוזיקה או פרחים בחדר. אין ספק שפעולות מהסוג הזה יתרמו רבות לשיפור מצב רוחו של החולה ולבריאותו הכללית.

5. הקפידו על מעקב וטיפול תרופתי:

אחרי שדאגתם ליצור עבור החולה שגרת חיים נעימה יותר, לא פחות חשוב מכך הוא לשמור על רווחתו הבריאותית. לכן, רצוי שכל מי שאחראי על חלוקת התרופות הרלוונטיות, יכיר את תופעות הלוואי העיקריות הכרוכות בהן. בהמשך לכך, חשוב לדווח לרופא המשפחה על כל שינוי בריאותי שחל אצל המטופל. במקרה שהחולה נוטל בעצמו את התרופות, חשוב לוודא שלא שכח לעשות זאת, וכן לעקוב אחר נטילתן של התרופות, כדי לוודא שלא נעשה בלבול בין התרופות – מצב אפשרי לנוכח המחלה, העלול להית מסוכן.

כל מה שיכול להזכיר לחולה מה אהב בעבר. צילום: שאטרסטוק

6. השתמשו בתזכורות ויזואליות:

תמונות של קרובי משפחה, חפצים מסוימים או כל מה שיכול להזכיר לחולה מה אהב בעבר: כל אלה יכולים לסייע לו לשמור על התנהלות קוגניטיבית טובה יותר ואף למנוע במידה מסוימת את התדרדרות המחלה.

לסיכום: דמנציה היא מחלה הפוגעת בזיכרון ובהתנהלות הקוגניטיבית. אם אתם מלווים חולה במחלה, חשוב שתדעו כי הקפדה על סדר יום קבוע, שמירה על רוגע וסבלנות ומעקב תרופתי, יסייעו לחולה להתנהל בצורה טובה.

*ההמלצות בכתבה אינן מהוות תחליף לטיפול תרופתי. חשוב להקפיד על טיפול כזה בהתאם להמלצות הרופא המטפל.

קלאודיה קונסון היא אחות מוסמכת מטעם חברת "בבית".

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors.