חם ולוהט: כיצד גלי חום קיצוניים משפיעים על הבריאות שלנו?

קיימים לא מעט דיווחים על כך שבעשורים האחרונים גדלה חשיפת האוכלוסייה העולמית לחום, והצפי הוא כי מגמה זו עשויה להימשך, וכך גם תדירותם של אירועי הטמפרטורה הקיצוניים שיכולים להופיע כאירועים בודדים או כאירועים שנמשכים ברצף במשך שבועות. על פי נתוני ה-WHO: בין השנים 2000 ל-2016 גדל מספר האנשים שנחשפו לגלי חום בכ-125 מיליון. בשנת 2015 בלבד 175 מיליון אנשים נוספים נחשפו לגלי החום, בהשוואה לממוצע השנתי.

בעקבות גל החום האחרון שפקד את אירופה, והעלייה המתמשכת בתדירות מקרי הטמפרטורה הקיצוניים, שנגרמים כתוצאה מההתחממות הגלובלית של כדור הארץ, פרסם לאחרונה ארגון הבריאות העולמי (WHO) הנחיות והמלצות לציבור הרחב ולאנשי המקצוע הרפואיים להתמודדות עם המצב.

כמובן שגם אותנו, במדינת ישראל החמה, פוקדים לא מעט עומסי חום כבדים שבהם הטמפרטורה חוצה את ה-40 מעלות צלזיוס ומצמידה את כולנו למזגנים. אז מה הכי חשוב לזכור בנוגע לעומסי חום מסוג זה ואיך הם משפיעים על הבריאות של כולנו? על מנת להשיב על השאלות, פנינו אל ד"ר ג'לאל אשקר, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בביה"ח הלל יפה, שהסביר לנו על ההשלכות ודרכי ההתמודדות.

חשיפה לטמפרטורות גבוהות מעלה את הסיכון למחלות שונות. צילום: שאטרסטוק

מהן ההשפעות הבריאותיות השליליות של שינויי האקלים?

לחשיפה לטמפרטורות גבוהות באופן קיצוני יש השפעות פיזיולוגיות רחבות טווח עבור כל בני האדם, הן בהחמרת בעיות בריאותיות קיימות וכתוצאה מכך מוגבלות ומוות בטרם עת, והן בגרימת עלייה משמעותית בתמותה העודפת.

על פי הנתונים, בשנת 2003 מתו באירופה 70,000 איש כתוצאה מגל החום הקיצוני שהתרחש בחודשים יוני-אוגוסט באותה שנה; בשנת 2010 נרשמו ברוסיה 56,000 מקרי מוות, כתוצאה מגל חום שנמשך 44 יום ברציפות.

עוד עולה מהנתונים, כי במהלך גלי החום הקיצוניים, נרשמה תחלואה חריגה גם במהלך הלילה ולא רק במהלך היום. כתוצאה מכך הגיעו החוקרים למסקנה שההתחממות הגלובלית משפיעה גם על העלייה בטמפרטורות בשעות הלילה, שבעבר היו נמוכות משמעותית מהטמפרטורות במהלך היום, מה שמעלה כמובן את הסיכון הכללי לתמותה מוקדמת ממחלות קיימות.

מהן סוגי התחלואה "האישית" כתוצאה מהחום?

חשיפה לטמפרטורות גבוהות מעלה, כאמור, את הסיכון למחלות שונות:

תחלואה נשימתית – מזג האוויר החם וזיהום האוויר מגדילים את מספר מולקולות האבק הקטנות באטמוספירה ומגדילות את שכיחות סופות החול. כתוצאה מכך עלולות להיגרם הפרעות במערכת הנשימה, ובטווח הארוך הן אף עלולות לגרום למחלות נשימתיות כרוניות. מצב זה מסוכן בעיקר לחולי אסטמה ולאנשים הסובלים מאלרגיות, מכיוון שהם עלולים לסבול מקוצר נשימה קשה (עד כדי צורך בפינוי לביה"ח), מפגיעה בדרכי נשימה עליונות ואף מוות.

תחלואה לבבית - החום מסוכן בעיקר עבור אנשים שסובלים מאי ספיקת לב. ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר, כך אנו מאבדים כמות גדולה יותר של נוזלים ואנו חווים תחושת צימאון. במצב של צימאון, אנו שותים לעיתים יותר מדי ולמעשה גורמים למצב של עודף נוזלים בגוף. עבור אנשים הסובלים מלב כושל, מצב של עודף נוזלים יכול לגרום לאי ספיקה לבבית בדרגה קשה (סוג של מעגל קסמים).

תחלואת כליות – הטמפרטורות הגבוהות והיובש היחסי באוויר גורם לאיבוד כמות גדולה יותר של נוזלים, מה שעלול לפגוע בתפקוד הכליות התקין. יש להחזיר כמות מספקת של נוזלים על מנת להחזיר את התפקוד הכלייתי לתקנו.

שיבוש האיזון התרופתי – רבים אינם נותנים את הדעת על כך שהחום, שמצד אחד מפחית את התיאבון ומצד שני מגביר את השתייה, משפיע גם על האיזון התרופתי. הדבר בולט בעיקר בקרב חולי סוכרת שמזריקים אינסולין בסמוך לאוכל, שכן האכילה בכמות קטנה יותר והשתייה בכמות גדולה יותר משפיעים על כמות הסוכר בדם - מה שעלול לגרום לתת-סוכר (היפוגליקמיה). לכן, ההמלצה עבור חולי הסוכרת היא לאכול יותר ארוחות קטנות במהלך היום.

פגיעה באיברים פנימיים – כאשר הטמפרטורה בחוץ גבוהה, כלי הדם במישור העורי מתרחבים, מה שגורם ליותר זרימת דם אליהם - לשם ההזעה שמקררת את הגוף. כתוצאה מכך, פחות דם זורם לאיברים הפנימיים החיוניים בגוף, כמו למשל לב, כבד, כליות, מוח וכד'. מצב זה יכול לגרום לפגיעה קשה בתפקוד איברים פנימיים אלו, לעלייה משמעותית בחום הגוף, לאיבוד הכרה ואף למוות.

סרטן עור – ידוע שחשיפה מרובה לשמש מגדילה את הסיכון לחלות בסרטן העור, והסיכון עולה עוד יותר בעיקר בקרב אנשים בעלי עור בהיר. הפגיעה באטמוספירה (החור באוזון) עשויה להעלות את השכיחות לגידולי עור גם באזורים פחות חמים.

פגיעה בראייה – ידוע היום כי טמפרטורות גבוהות גורמות לשינוי כלשהו בתאים של רשתית העין, וכתוצאה מכך נגרמת הפרעה בראייה ופגיעה בחדות ובאיכות הראייה, בעיקר בקרב אנשים שיש להם רגישות יתר בעיניים. הפגיעה בראייה יכולה להיגרם גם כתוצאה מריבוי מולקולות האבק באוויר שמגביר את הגירוי העיני ועלול לגרום לפגיעה ברשתית.

הפרעות נפשיות – ישנם מחקרים רבים שמצביעים על כך שלשהייה בטמפרטורות גבוהות יש השפעה על בני האדם מבחינה התנהגותית ואפילו ונפשית, וכי הן עשויות לגרום או להחמיר מצבים כמו אגרסיה וחרדה, ניסיונות אובדניים וכד'.

ילדים מתרעננים במהלך גל חום קיצי שפקד את לונדון. צילום: שאטרסטוק

מהו סוגי התחלואה "הסביבתית" כתוצאה מהחום?

שינויי האקלים משפיעים גם על נדבך נוסף של התחלואה בישראל ובעולם, ואף הובילו לחזרתן של מחלות זיהומיות שונות ש"נעלמו מן העולם" ו/או להתפרצותן במקומות "חדשים". כך למשל:

שושנת יריחו ששכיחה בדרך כלל בדרום הארץ והתפרצה לאחרונה באזור כרמיאל.

קדחת הנילוס המערבי שבעבר התפרצה רק באזורים ספורדיים עם מקורות מים עומדים, וכיום הועברה למקומות נוספים - ככל הנראה על ידי העברות חוזרות של הנגיף בין עופות באמצעות יתושים.

נגיף הפוליו שחשבנו שנעלם לחלוטין מהאזור והתפרץ מחדש לאחרונה בדרום הארץ. הסיבה לכך היא ככל הנראה שהנגיף גדל באזורים חמים, וההתחממות הגלובלית שגרמה לייבושם (התאיידותם) של מקורות מים שונים חשפה את המשקעים שמכילים את נגיף הפוליו.

התפשטות של המלריה מאפריקה למקומות נוספים (כמו צרפת). מכיוון שהנגיף "אוהב" חום ומועבר אך ורק דרך עקיצה של יתושים, שלא סביר להניח שעפו מאפריקה לצרפת, הסברה היא שהטמפרטורות הגבוהות הקיצוניות באירופה אפשרו לו להתפרץ גם שם.

מי נמצא בסיכון מוגבר?

באופן כללי כל האוכלוסייה נמצאת בסיכון לפגיעה בבריאות כתוצאה מההתחממות הגלובלית, אך מצב זה מסוכן בעיקר לכמה קבוצות סיכון:

קשישים – הקשישים נמצאים בסיכון מוגבר להיפגע מהחום, גם בגלל שלרוב יש להם מחלות רקע נוספות וגם בגלל שמנגנון ויסות החום הפנימי שלהם (היפותלמוס) לוקה בחסר ולכן הגוף מתקשה לשמור על הטמפרטורה הפנימית הרצויה. על פי ההערכות, בשנים האחרונות נרשמה בישראל עלייה של פי חמש במקרי התמותה של קשישים כתוצאה ממחלת חום.

פעוטות וילדים – מגנון ויסות החום אצל ילדים עדיין אינו מפותח דיו, ולכן כשהם חשופים לחום קיצוני (זמן ממושך בשמש או ברכב סגור למשל), טמפרטורת הגוף שלהם עולה במהירות והגוף אינו מצליח להוריד אותה. כתוצאה מכך הם עלולים להגיע למצב של מכת חום, איבוד הכרה ואף מוות.

נשים בהריון – מנגנון ויסות החום של נשים בהריון אחראי למעשה גם על האישה וגם על העובר, לחץ הדם של האישה פועל באופן שונה והמערכות רגישות יותר. לכן הן חשופות יותר לפגיעות חום ועליהן להישמר יותר, להימנע מחשיפה ממושכת לחום ולהקפיד על שתייה מרובה.

עובדים בעבודה פיזית – אנשים שעובדים בעבודה פיזית (כגון עובדי בניין) מאבדים נוזלים בכמות גדולה מאוד במזג אוויר חם. בתקופה מסוימת של השנה (בחורף) הגוף אמנם מפצה על כך, אבל לא מספיק בשביל "לכסות" על העונה החמה, מה שעלול להוביל להתייבשות, לאיבוד הכרה ואף למוות.

ספורטאים – כאשר מבצעים פעילות ספורטיבית מאומצת מאבדים כמות גבוהה של נוזלים וכאשר מבצעים את אותה פעילות במזג אוויר חם, מאבדים כמות נוזלים גדולה אף יותר, שקשה מאוד להחזיר לגוף. לכן יש סכנה ממשית להגיע למצב של יובש, פגיעה בתפקוד המערכות, איבוד הכרה, פגיעה רב מערכתית ואף מוות, כפי שקרה לפני כשנה לאחד מהרצים במהלך מרתון תל אביב.

חשוב להקפיד על שתייה מרובה. צילום: שאטרסטוק

מהן ההמלצות למניעת מחלות כתוצאה מהחום?

כדי להימנע ככל האפשר מתחלואה כתוצאה מחשיפה לחום קיצוני, מומלץ:

• לשהות במקום מוצל/במקום ממוזג.
• להתקלח לפחות פעם אחת ביממה, ואפילו יותר. מקלחת מצננת את הגוף ונותנת תחושת רעננות.
• לסגור חלונות.
• להימנע מחשיפה ממושכת לשמש.
• להימרח במסנני הגנה.
• להימנע מפעילויות ספורט בחוץ, כמו ריצה.
• להימנע משהייה ממושכת בחום, ואם אין ברירה להקפיד על מנוחות תכופות במקום מוצל.
• לא להשאיר ילדים ברכב סגור אפילו לדקה – הטמפרטורה בתוך הרכב גבוהה פי 10 יותר מהטמפרטורה מחוץ לרכב ומכיוון שמנגנון הוויסות של הילדים אינו מפותח דיו, מדובר במלכודת חום של ממש.
• להקפיד על שתייה מרובה.
• להקפיד על תזונה מספקת בכמויות קטנות לאורך שעות היום, בעיקר בקרב חולי סוכרת.
• לשמור תרופות במקרר או בטמפרטורה שאינה עולה על 25 מעלות. בטמפרטורה גבוהה, התרופה מאבדת את התכונה הטיפולית שלה ולכן לא תשפיע כלל על האדם שנוטל אותה.
• לעובדים בעבודה פיזית (כגון בניין) חשוב להקפיד על שתיה מרובה, חבישת מגן על הראש (למשל, קסדת בטיחות), בגדים מנדפי זיעה ומנוחה במקום מוצל.

מתי כדאי לפנות לבדיקה רפואית?

בכל מקרה שבו שחל שינוי פיזי כלשהו אצל אדם לאחר שהייה ממושכת בחום, בעיקר אם הוא נמנה על אחת מקבוצות הסיכון, חשוב להגיע להיבדק אצל הרופא המטפל או לחדר מיון. כך למשל, אם הוא מתלונן על חולשה, אם הוא מעורפל הכרה באופן מלא או חלקי, סובל מכאבי ראש עזים, התמוטט, התעלף, סובל מחום של 41 מעלות (שמאפיין מכת חום), כאבי שרירים, אפאתיות וכדומה.

לסיכום: ההתחממות הגלובלית מגדילה את התחלואה בכל רחבי העולם, הן בטווח המידי והן בטווח הרחוק. לכן, חשוב להכיר את הסכנות ולהימנע ככל האפשר מחשיפה ממושכת לחום ולשמש.

ד"ר ג'לאל אשקר הוא מנהל המחלקה לרפואה דחופה בביה"ח הלל יפה, מומחה ברפואה פנימית, מומחה לרפואה דחופה, טוקסיקולוג של ביה"ח ומרצה בפקולטה לרפואה של הטכניון.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.