מגמת שיפור באיכות בתי חולים בישראל

הבוקר (23.7) פרסם משרד הבריאות את הדוח המסכם של התוכנית הלאומית למדדי איכות לשנים 2013-2018. הדוח כולל בדיקה של תהליכי העבודה בבתי חולים כללים וגריאטריים, בתי חולים לבריאות הנפש, טיפות חלב ושירותי חירום (אמבולנסים).

מהי מטרתה של התוכנית הלאומית למדדי איכות?

התוכנית הלאומית למדדי איכות הוקמה במטרה לקדם את הטיפול הרפואי האיכותי בנושאים מרכזיים ונבחרים במערכת הבריאות בישראל, בעזרת תהליך של מדידת איכות הטיפול ופרסום תוצאותיו לציבור. התכנית מקיפה תחומים נרחבים בליבת העשייה של מערכת הבריאות בישראל וכוללת מדדים בתחומי טיפות החלב, פרה-הוספיטל, בתי החולים הכלליים, בתי החולים הגריאטריים ובריאות הנפש.

התכנית הלאומית למדדי האיכות החלה בשנת 2013 במדידה של 5 מדדים בלבד, ואילו השנה היא מפרסמת תוצאות של 54 מדדים, בתחומים שונים הכוללים את מעגלי החיים מלידה ועד זקנה ונושאי רצף טיפולי. למעשה, לאחר שש שנות פעילות של התכנית הלאומית למדדי איכות, ניתן לומר כי חל שיפור עקבי ויציב במרבית המדדים שנבדקו לאורך השנים, הן ברמת מוסדות הבריאות השונים והן ברמה הלאומית. הטמעה זו של תרבות למדידת איכות ניכרת על פני המנעד הרחב של הרצף הטיפולי במעגל החיים ותחומי העשייה של מערכת הבריאות בישראל.

רוב נותני השירות עומדים בטווח של ביצוע צנתור לב בעת הצורך, תוך 90 דקות מרגע ההגעה לביה"ח. צילום: שאטרסטוק

להלן מספר מדדים בולטים מתוך הדוח המסכם:

צנתור לב דחוף – אחד המדדים הבולטים בהם נערכת השוואה בין בתי החולים השונים הוא ביצוע צנתור לב דחוף בזמן של 90 דקות מרגע ההגעה של החולה לבית החולים. מנתוני הדוח עולה רוב נותני השירות עומדים בטווח של ביצוע צנתור לב בעת הצורך, תוך 90 דקות מרגע ההגעה לבית החולים. בתי החולים שלא הגיעו ליעד הנדרש, אך קרובים אליו: לניאדו, זיו, הלל יפה ופוריה.

משך הזמן ההמתנה במחלקה לרפואה דחופה, מרגע הקבלה ועד הבדיקה הראשונית (טריאז') – הזמן הבינלאומי הממוצע לטריאז' הוא 10 דקות. מממצאי הדוח כי בבתי חולים רבים בישראל זמן ההמתנה עולה על הטריאז' הבינלאומי ההממוצע – כאשר בתי החולים בהם נרשם זמן ההמתנה הקצר ביותר הם: בית החולים הצרפתי בנצרת (2 דקות), בית החולים האיטלקי בנצרת (3 דקות) לניאדו (4 דקות), זיו ושערי צדק (5 דקות). בתי החולים בהם תמתינו את הזמן הרב ביותר הם: הדסה עין כרם (15 דקות), הדסה הר הצופים (14 דקות), מאיר ואיכילוב (13 דקות), קפלן וולפסון (12 דקות).

זמן המתנה לביצוע בדיקת CT/MRI עם חשד לאירוע מוחי - קיימת חשיבות קלינית וטיפולית רבה לאיתור מידי של נפגעי אירוע מוחי ולתחילת האבחון והטיפול. ביצוע CT או MRI יאפשר להבחין בין דימום מוחי לבין חסימה, ויקבע את הגישה הטיפולית בחולה. ההמלצה היא כי הבדיקה תתבצע תוך 25 דקות ותאובחן על ידי מומחה תוך 45 דקות מרגע הגעתו של המטופל לבית החולים. על פי ממצאי הדוח, ניכרת התקצרות רבה בזמן ההמתנה לביצוע בדיקות ההדמיה במהלך כל שנות המדידה. בתי החולים בהם זמן ההמתנה הוא הקצר ביותר הם: זיו (20 דקות), המרכז הרפואי לגליל (21 דקות), שיבא (22 דקות), שערי צדק וקפלן (25 דקות). זמן ההמתנה הארוך ביותר לביצוע בדיקות ההדמיה נרשם בבית החולים יוספטל (50 דקות), אסף הרופא (43 דקות), בית החולים האיטלקי בנצרת (42 דקות), וולפסון והעמק (41 דקות), מאיר (40 דקות).

ניתוח של שברים בצוואר הירך תוך 48 שעות - ביצוע ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך תוך 48 שעות קשור באופן ישיר ומובהק עם ירידה בשיעור תחלואה, סיבוכים ותמותה לאחר ניתוח. שיעור המנותחים תוך 48 שעות מהווה מדד איכות מקובל בעולם. דחיית הניתוח נמצאה קשורה עם תוצאים רבים, כגון תמותה, סיבוכים מכאניים וזיהומים. ממצאי הדוח עולה כי רוב נותני השירות עומדים ביעד הנדרש. בתי החולים שאינם עומדים ביעד: בית החולים האיטלקי, העמק, לניאדו, ברזילי, הלל יפה, זיו, מעייני הישועה, יוספטל, וולפסון.

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי לאחר ניתוח קיסרי - ניתוח קיסרי הוא ניתוח נפוץ. מחקרים הראו שאנטיביוטיקה מניעתית הניתנת בהתוויה נכונה במהלך ניתוח קיסרי מפחיתה במידה משמעותית תמותה ותחלואה עקב זיהומים לאחר הלידה, בניתוחים אלקטיביים ודחופים כאחד. רוב נותני השירות עומדים ביעד הנדרש. מספר נותני שירות טרם הגיעו ליעד הנדרש (מעייני הישועה), אך רובם נמצאים קרוב אליו (ברזילי, וולפסון, הדסה הר הצופים).

ביצוע הערכת סיכון לפקקת ורידית בקרב מאושפזים במחלקות פנימיות - פקקת ורידית היא מהסיבוכים השכיחים והניתנים למניעה בקרב מאושפזים. שיעור גבוה ממקרי הפקקת הוורידית מזוהים עם מאושפזים במחלקות פנימיות. ממחקרים עולה שהמאושפזים מצויים בסיכון גבוה ללקות בפקקת ורידית בשל מוגבלות בתנועה ושכיבה ממושכת. ביצוע הערכת סיכון לפקקת ורידית במאושפזים במחלקות פנימיות מגביר את מודעות המטפלים לטיפול בבעיה ולמניעתה. מממצאי הדוח עולה כי רוב נותני השירות עומדים ביעד הנדרש. מספר נותני שירות טרם הגיעו ליעד הנדרש (פוריה, איכילוב, הלל יפה, אסף הרופא, הדסה עין כרם, הדסה הר הצופים), אך רובם נמצאים קרוב אליו.

הערכת סיכון לנפילות תוך 24 שעות מהכניסה למחלקה הרלוונטית (בתי חולים גריאטריים) - נפילות מהוות אחד מאירועי הבטיחות השכיחים ביותר בבתי חולים ונפוצות במיוחד בקרב מטופלים קשישים. נפילה עלולה להאריך את משך האשפוז ולפגוע בעצמאותו וברמת תפקודו של הקשיש. היא מביאה לירידה ניכרת באיכות חיים, מגדילה שיעורי תמותה ותחלואה ומהווה נטל על מערכת הבריאות. ביצוע אומדן סיכון לנפילות בתחילת האשפוז חשוב לצורך איתור המאושפזים המצויים בסיכון והתאמת הסביבה והטיפול למאושפזים אלה. הדבר עשוי למנוע חלק ניכר ממקרי הנפילות. ממצאי המחקר עולה כי חל שיפור בעמידה במדד לאורך השנים, וכי רוב נותני השירות עומדים ביעד שנקבע. בתי החולים הגריאטריים שאינם מגיעים ליעד על פי הדוח: סורוקה, פאלאס מדיקל, לניאדו, נווה שבא באר שבע, משגב לדך, נוה עמית רחובות, הוד עמל מעלה אדומים, נאות התיכון.

ניכרת התקצרות רבה בזמן ההמתנה לביצוע בדיקות ההדמיה בעת חשד לאירוע מוחי. צילום: שאטרסטוק

ביקור ראשון בטיפת חלב – מדד זה בודק את שיעור התינוקות שהגיעו לביקור ראשון בתחנת טיפת חלב במהלך השבועיים הראשונים לאחר הלידה. היעד שנקבע על ידי משרד הבריאות הינו 75 אחוז מכלל התינוקות שנולדים. בפועל, רק 44 אחוז מכלל התינוקות היהודים וכ-30 אחוז מהתינוקות הערבים מגיעים לביקור בטיפת חלב במהלך השבועיים לאחר הלידה.

בדיקת סקר לדם סמוי בצואה – סרטן המעי הגס הוא שכיח מאוד ומהווה גורם מרכזי לתחלואה ולתמותה. בישראל, בכל שנה ישנם כ-1,300 פטירות מסרטן המעי הגס. בדיקת דם סמוי בצואה (בשיטת FOBT) מפחיתה את שיעורי התמותה מסרטן זה בשיעורים של 15-33 אחוז. בשנת 2017 עמד שיעור הביצוע של בדיקה זו למטופלים בני 50-74 על כ-63 אחוז. לפיכך הכריז משרד הבריאות על תכנית לאומית לאיתור מוקדם של סרטן זה באמצעות בדיקת דם סמוי בצואה וקולונוסקופיה. גם איגוד רופאי המשפחה בישראל ממליץ לאנשים בני 50 ומעלה לבצע בדיקה זו כבדיקת סקר. ממצאי הדוח עולה כי עד גיל 64 ביצעו את הבדיקה 36 אחוז מהאוכלוסייה, ובקרב בני 65 ומעלה ביצעו את הבדיקה 27 אחוז מהאוכלוסייה.

תגובות

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, אמר כי: "מדדי האיכות הן אחת מתכניות הדגל של משרד הבריאות ומשקפות את המחויבות שלנו לשיפור הטיפול הרפואי בכל הממדים. החל מהטיפול הרפואי קליני ועד חוויית המטופל וזמני ההמתנה. אני שמח שהמערכת ממשיכה להשתפר ואף הגיעה השנה לשיאים חדשים. נמשיך לפעול במחויבות על מנת להעמיד למערכת הבריאות את המשאבים הדרושים להמשך קידומה לטובת אזרחי ישראל."

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ציין כי: "החשיבות של התכנית היא עצומה למערכת ואני שמח לראות שהיא משתפרת ומגיעה לתוצאות טובות יותר הפעם. כפי שאפשר לראות היא הרבה מעבר לאיסוף מידע אוטומטי ומעבר ממדידת איכות ליישום איכות בכל תחומי הטיפול. אנחנו שמחים לראות שבתי החולים ממשיכים להשתפר והמחויבות שלנו היא להמשיך להסיר את החסמים להמשך התהליך החיובי שמתקיים."