התקף לב: מניעה, טיפול והתמודדות

יותר ממחלות זיהומיות ואפילו יותר מסרטן: התקפי לב נחשבים לגורם המוות מס' 1 באוכלוסייה. מה גורם לשריר הלב שלנו לחדול מלפעול, ובעיקר - כיצד ניתן למנוע את המצב המלחיץ והמסוכן הזה? כל התשובות לפניכם.

מה קורה במהלך התקף לב?                                                                                            

במצב כזה, אחד או מספר חלקים בשריר הלב לא זוכים לקבל אספקת חמצן ראויה, מה שעלול להוביל לנמק או לנזק בלתי הפיך באזור הפגוע.

התסמינים השכיחים של התקף לב, הם כאבים ולחץ בחזה, המקרינים לצד השמאלי של הכתף. צילום: שאטרסטוק 

מה גורם לכך?

העורקים ה"כליליים", הם למעשה עורקים האחראיים על העברת דם ללב. באופן טבעי, אספקה זו מאפשרת את פעילותו התקינה של הלב. התקף לב, או בשמו המדעי "אוטם חד בשריר הלב", מתרחש על רקע סתימה הנוצרת על באחד מהעורקים האלה עקב הצטברות כולסטרול או גורמי דלקת שונים.

גורמי הסיכון העלולים להוביל למצב הזה הם: גיל מבוגר, כולסטרול גבוה, עישון ומחלות כרוניות (למשל סוכרת), יתר לחץ דם ומשקל עודף. גם אנשים שיש להם במשפחה קרובים שקיבלו התקף לב, נמצאים בסיכון מוגבר, בייחוד אם התקף הלב במשפחה התרחש בגיל צעיר.

מהם הסימפטומים המעידים על התופעה?

התסמינים השכיחים ביותר במקרה של התקף לב, הם כאבים ולחץ בחזה, המקרינים לצד השמאלי של הכתף. פעמים רבות הכאב ילווה בתופעות נוספות, כגון: הזעה, חולשה והקאות. במקרים פחות שכיחים, מצב זה יכול להתבטא בתסמינים אחרים, כגון: כאבי בטן, כאבי צוואר או לסת וסחרחורת.

חשוב לציין, שכשמדובר באנשים מבוגרים מאוד, ההתקף עלול להיות מלווה בסימפטומים קלים בלבד, שלעתים רבות כמעט לא יורגשו. מדובר במצב מסוכן, שכן במקרה כזה, החולה אינו תמיד מודע לכך שחייו נמצאים בסכנה.

האם כאב בחזה בשעת מאמץ עלול להיות סימן להתקף לב?

לא תמיד. בדרך כלל התקף הלב יופיע לאחר טריגר מסוים, כמו מאמץ יתר או מצב של סטרס. כאב המתרחש בזמן מאמץ, עשוי לעתים להעיד על מחלת לב כרונית, שעלולה להוביל להתקף לב בשלב מאוחר יותר. במקרים אחרים, לא צריכה להיות סיבה לדאגה. בכל מקרה, כאשר קורה מצב כזה חשוב להתייעץ עם קרדיולוג כדי להימנע מסיכונים מיותרים.

האם ניתן למנוע מראש מצב של התקף לב?

למרבה הצער, חלק מגורמי הסיכון אינם ברי שליטה, כמו למשל במקרה של סיפור משפחתי המהווה גורם סיכון משמעותי, או גיל מבוגר. אולם, אין ספק כי הקפדה על אורח חיים בריא, היא אחד הכלים היעילים ביותר למניעת התקפי לב - והיא בהחלט בידינו!

לפיכך, חשוב להימנע מעישון, להקפיד על ביצוע פעילות גופנית באופן שגרתי, לשמור על משקל תקין, להימנע ממצבי סטרס ככל שניתן, ולא להזניח טיפול במחלות כרוניות כמו סוכרת, יתר לחץ דם או כולסטרול גבוה, שבהחלט מעלות את הסיכון ללקות בהתקף לב.

בנוסף, מומלץ להיבדק אחת לשנה אצל רופא המשפחה, ולבצע בדיקות דם לאיתור רמת כולסטרול וסוכר.

מה צריך לעשות במקרה של התקף לב?

כשמבחינים באדם שחווה התקף לב, הדבר החשוב ביותר הוא להזעיק עזרה רפואית מידית.

יש לזכור: זמן הטיפול הינו קריטי במניעת נזקי ההתקף ובהצלת חיי אדם!

במקביל, חשוב להקפיד על מנוחת החולה ולאוורר את החדר ככל שניתן, אם באמצעות מזגן או על ידי פתיחת חלונות. במקרה שהחולה מתלונן על כאבים, ניתן להיעזר במשכך כאבים בזמן ההמתנה לניידת טיפול נמרץ.

כשמבחינים באדם שחווה התקף לב, הדבר החשוב ביותר הוא להזעיק עזרה רפואית מידית. צילום: שאטרסטוק

מהו המשך הטיפול המקובל במצב כזה?

ברגע שהחולה מגיע לבית החולים, הוא עובר סדרת בדיקות כגון אק"ג ובדיקת דם. לאחר האבחון, ובמידת הצורך, יבוצע צנתור - במטרה לפתוח את העורק החסום באמצעות "סטנט", ולאפשר זרימת חמצן תקינה ללב. לבסוף, יומלץ על המשך טיפול תרופתי רלוונטי שנועד למנוע את הישנות התופעה.

לסיכום: התקפי לב הם גורם הסיכון העיקרי למוות באוכלוסייה. מצב זה נגרם כאשר עורק המוביל חמצן לשריר הלב נאטם. הסיבות לחסימה רבות ומגוונות וכוללות בין היתר גורמים גנטיים או מחלות כרוניות. הקפדה על אורח חיים בריא הכולל הימנעות מעישון, שמירה על משקל ומניעת מצבי לחץ, תסייע לצמצם את הסיכון לתופעה.

ד"ר פאינה וינשטיין, היא רופאת משפחה "יד להחלמה".

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors.