הקפאת ביציות: הדרך המומלצת לשימור פוריות

על אף התפתחות טכנולוגית אדירה בשנים האחרונות בהקשרים רפואיים רבים, גיל האשה עדיין מהווה אחד הגורמים המשפיעים ביותר על רמת הפוריות של האשה. האם מטפחת קריירה משגשגת ושואפת להגשמה עצמית? במקרה שאת מעוניינת גם להקים משפחה בעתיד, כדאי, לזכור במקביל גם את הנתונים הביולוגיים.

בניגוד לגבר, המייצר תאי זרע חדשים לאורך כל חייו, אשה נולדת עם מספר מוגבל של ביציות. יחד עם האשה, גם הביציות עוברות תהליך התבגרות. מדי חודש מבשילה ביצית אחת ויוצאת מן השחלה אל הרחם. שאר הביציות נשארות במאגר.

ככל שהאשה מתבגרת, נותר בשחלות החלק הפחות איכותי של מאגר הביציות ומספר הביציות הולך וקטן. בעקבות תהליך זה, החל משנות ה-30 לחייה, חלה ירידה בפוריות האשה. למעשה, לאחר גיל 40, הסיכויים להיכנס להריון נמוכים משמעותית.

לקראת שאיבת הביציות, תעבור האשה תהליך של גירוי השחלות, המתבצע באמצעות זריקות הורמונים. צילום: שאטרסטוק

כיצד ניתן להתגבר על השפעת הגיל בנוגע לפוריות האשה?

אחת הדרכים המרכזיות להתגבר על השפעת הגיל ולאפשר לאשה לשפר את הסיכויים להיכנס להריון וללדת, גם בגיל מאוחר מעט יותר, היא הקפאת ביציות. כדי להגדיל את הסיכוי להריון, יש לשאוב את הביציות מגוף האשה ולהקפיא אותן, כאשר גיל האשה עדיין צעיר ואיכות הביציות וכמותן גבוהה. לכן, יש צורך בתכנון מוקדם של ההליך.

יחד עם זאת, חשוב לקחת בחשבון כי הקפאת הביציות אינה מבטיחה הריון ולידה. חלק קטן מהביציות המוקפאות עלול שלא לשרוד את תהליך ההפשרה. בנוסף, לא מובטח כי בגיל מאוחר, ההריון ייקלט כהלכה. וגם אם כן, לעתים יש סיבוכים, הנפוצים יותר בהריונות מאוחרים.

באילו מקרים נוספים ייעשה שימוש בהקפאת ביציות?

כשנשים צעירות עומדות בפני טיפולים או הליכים רפואיים העשויים לפגוע בפוריות שלהן, ייתכן שיוצע להן לעבור הליך של הקפאת ביציות לפני הטיפול. כך, למשל: חולות אונקולוגיות רבות יעברו הקפאת ביציות, לפני שייכנסו לטיפולי כימותרפיה והקרנות. נשים הנמצאות בטיפולי פוריות אחרים עשויות גם הן לעבור הליך הקפאת ביציות כחלק מהטיפול.

איזו הכנה עוברת האשה לקראת הקפאת ביציות?

תקנות משרד הבריאות מאפשרות לכל אשה בישראל בגיל 30 עד 41, לעבור עד ארבעה טיפולים של הקפאת ביציות, או להקפיא עד 20 ביציות (הראשון מבין השניים).

לקראת שאיבת הביציות, תעבור האשה תהליך של גירוי השחלות, המתבצע באמצעות זריקות הורמונים, במשך 8-12 ימים. בתקופה זו תהיה האשה במעקב בדיקות דם ואולטרסאונד, עד שהשחלה תפתח זקיקים גדולים מספיק ובתוכם ביצית בשלה, אותה ניתן יהיה לשאוב.

ברוב המקרים, זקיקים נוצרים סביב ביצית. לכן, ריבוי זקיקים גדולים מעיד על קיומה של ביצית בשלה, אבל בגילים מבוגרים, עשויים להתפתח זקיקים גם ללא ביצית או סביב ביצית שאינה בשלה. לכן, מומלץ לבצע את הליך הקפאת הביציות בגיל צעיר יחסית.

כיצד מתבצע הליך השאיבה עצמו?

הליך שאיבת הביציות הוא הליך קצר הנמשך כ-20 דקות. ברוב המקרים, ההליך נעשה תחת הרדמה כללית. באמצעות מחט עדינה - המכוונת דרך דופן הנרתיק, תחת הדמיית אולטרסאונד אל הזקיקים - נשאבות הביציות, ומיד מועברות אל המעבדה לתהליך הקפאה מהיר ומיוחד ולשימור בהקפאה.

שנים מאוחר יותר, כשתרצה האשה להיכנס להריון, יופשרו הביציות. מתוך הביציות, אלה ששרדו יופרו על ידי זרע של בן הזוג או של תורם זרע. לאחר ההפריה, תתבצע החזרה של העוברים. כלומר, החדרה של העוברים לחלל הרחם.

מה ההבדל בין הקפאת ביציות להקפאת עוברים?

בהקפאת ביציות, הביצית בלבד נשלחת להקפאה, לפני שהופרתה על ידי זרע. הקפאת עוברים היא תהליך שבו הביצית קודם כל מופרית, ורק לאחר מכן נשלחת להקפאה כשהיא כבר מופרית.

הליך הקפאת הביציות הוא הליך חדש יותר, אך כיום לשתי השיטות אחוזי הצלחה דומים. הבחירה בין ההליכים השונים תיעשה על סמך המלצת הרופא, בהתאם למקרה הספציפי של כל מטופלת.

במה כרוכה ההתאוששות מהליך הקפאת ביציות?

ברוב המקרים, המטופלת תישאר להשגחה של מספר שעות ולאחר מכן תשוחרר לביתה. ביומיים הראשונים, ייתכנו דימומים קלים וכאבי בטן. מומלץ להישאר במנוחה.

כאשר האישה מעוניינת להיכנס להריון יופשרו הביציות המוקפאות. אלה ששרדו יופרו על ידי זרע. צילום: שאטרסטוק

האם יש סכנה לסיבוכים כלשהם בעקבות ההליך?

כמו בכל הליך רפואי, גם בהקפאת ביציות ייתכנו סיבוכים הקשורים בהרדמה, פגיעה באיברים סמוכים, זיהום או דימומים. אם המטופלת סובלת מדימום כבד מהנרתיק, חום, חולשה, קוצר נשימה או דופק מהיר, יש לפנות לייעוץ רפואי.

לסיכום: הקפאת ביציות מאפשרת לנשים לדחות את כניסתן להריון לגיל מאוחר יחסית, תוך שימוש בביציות צעירות ואיכותיות, שנשאבו משחלות המטופלת בגיל צעיר יותר ונשמרו בהקפאה. כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה של הקפאת הביציות, יש לבצע את השאיבה וההקפאה בגיל צעיר יחסית. מומלץ שלא לדחות את ההריון עצמו לגיל מתקדם מדי. כאשר המטופלת מעוניינת להיכנס להריון, יופשרו הביציות המוקפאות, יופרו על ידי זרע של בן זוג או של תורם, ויוחדרו לרחמה בהליך שנקרא החזרת עוברים.

פרופ' יעקב לברון הוא מומחה למיילדות, גניקולוגיה ופריון, רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.