אוי לאוזניים: טיפול בדלקת בעקבות רחצה בבריכה ובים

בחודשי הקיץ, עולה שכיחותה של דלקת האוזן החיצונית, בעיקר בקרב מבוגרים. מדובר בדלקת שמתבטאת בכאב עז וברגישות רבה של האזור.

מתפתחת בעיקר בקרב מבוגרים. צילום: שאטרסטוק

מהי דלקת האוזן החיצונית?

דלקת באוזן החיצונית היא דלקת שמתפתחת בד"כ בתעלת השמע החיצונית, שעוברת מהאפרכסת אל האוזן התיכונה. מה שמפריד ביניהן (בין האוזן החיצונית לבין אוזן התיכונה) זו התופית.

הגורמים לדלקת האוזן החיצונית

האוזן החיצונית חשופה יותר לסביבה ולכן הגורמים לדלקת הם בעיקר חיצוניים:

• אחוזי לחות גבוהים;
• טמפרטורה גבוהה;
• פציעה קטנה שנגרמת בצורה הפשוטה ביותר (כגון: חיטוט באוזן);
• שהות מרובה במים (בים או בבריכה).

בניגוד לדלקת באוזן התיכונה, שמתפתחת כמעט אך ורק בקרב ילדים, בעיקר בחודשי החורף, הרי שדלקת באוזן החיצונית מתפתחת בעיקר בקרב מבוגרים, במיוחד בחודשי הקיץ. הסיבה לכך היא שמבוגרים חשופים יותר לתנאים השונים שגורמים להתפתחות הדלקת. כך, למשל: מבוגרים נוטים יותר לטבול את הראש (ואת האוזניים) בבריכה מאשר ילדים.

במה מתבטאת דלקת באוזן החיצונית?

דלקת באוזן החיצונית מתבטאת בעיקר בכאב עז באוזן ובהפרשה לחלוחית קלה מהתעלה. ברוב המקרים, הדלקת אינה מלווה בחום ו/או בתחושת חולי כללית (למשל: חולשה). במקרים שבהם הדלקת ממשיכה להתפתח ואינה מטופלת, מתרחש תהליך של בצקת בתוך התעלה. הבצקת מתבטאת בנפיחות של הרקמות הרכות. כתוצאה מכך יש היצרות של התעלה. ככל שהדלקת נמשכת זמן רב יותר, כך התעלה הופכת לצרה יותר, מה שיתבטא בתחושה של לחץ קל ואטימות כלשהי באוזן. חשוב להדגיש כי תחושת האטימות שנגרמת כתוצאה מהיצרות התעלה, במקרים של דלקת באוזן החיצונית, אינה מעידה על ירידה או פגיעה בשמיעה.

תהליך האבחון

רוב המבוגרים הסובלים מדלקת באוזן החיצונית מגיעים לרופא בגלל הכאב העז והבלתי נסבל שהם חשים. הבדיקה הרפואית היא בדיקה פיזיקלית, במהלכה בודק הרופא בראש ובראשונה את רמת הרגישות באזור התעלה בדרכים שונות, כגון: משיכה של התנוך, או לחיצה על החלק הסחוסי שבקדמת התעלה (הטרגוס). כאב או רגישות למגע באזור התעלה נחשבים מאפיין בולט של דלקת באוזן החיצונית, שאינו מאפיין דלקת באוזן התיכונה (שבה התעלה רחבה ולרוב לא כל כך רגישה). לכן, הבדיקה הזו מהווה אינדיקציה מבדלת. בנוסף, בעזרת מנורת ראש או מיקרוסקופ, מסתכל הרופא על התעלה עצמה, כדי לבדוק מהי מידת ההיצרות של התעלה בעקבות בצקת והאם יש הפרשה כלשהי שמלווה את התהליך.

דרכי הטיפול

• הטיפול הראשוני במקרים שבהם הדלקת אינה חולפת באופן עצמאי ו/או שהכאב עז מדי, הוא ניקוי מקומי של ההפרשות, בעזרת שאיבה.
• ניתן לתת טיפול באמצעות טיפות אוזניים, המכילות אנטיביוטיקה וסטרואידים, המסייעים בהפחתת הבצקת למשך שבוע ימים.
• במקרים קשים יותר, משתמשים בפתיל שמוחדר אל תוך התעלה, עליו מטפטים את טיפות האוזניים במשך כיומיים. בד"כ לאחר הטיפול הזה מורגשת הטבה משמעותית ברמת הכאב ובמצב הדלקת.
• במקרים נדירים יותר יש צורך גם במתן אנטיביוטיקה דרך הפה.

מומלץ לגשת להיבדק מיידית. צילום: שאטרסטוק

דרכי מניעה

כדי להימנע מהתפתחות דלקת באוזן החיצונית, מומלץ להימנע באופן גורף מחיטוט באוזן ומשימוש בגופים זרים (כגון: קיסמי אוזניים). מומלץ להקפיד על ייבוש האוזניים לרבות האפרכסת לאחר הרחצה, בעיקר בעונת הקיץ. במקרה שמתחילה תחושת רגישות קלה באוזן, חשוב להימנע מכניסה למים ומכל מגע/ חיטוט באוזן, העלולים להחמיר את הדלקת. בחלק מהמקרים, הימנעות ממים וממגע למשך מספר ימים, מאפשרת לדלקת לחלוף מאליה, ללא סיוע רפואי. חשוב לדעת שבמצבים אלה יש להימנע גם משימוש באטמי אוזניים, המהווים גוף זר ועל כן עלולים להגביר את הדלקת.

לסיכום: דלקת באוזן החיצונית שכיחה בעיקר בקיץ, בקרב מבוגרים. כדי להימנע מהדלקת, יש להקפיד על ייבוש האוזניים, להימנע מחיטוט באוזן ומשימוש בגופים זרים. מומלץ לגשת להיבדק מיידית, כשמתחילים להרגיש רגישות קלה באזור.

פרופ' אביתר אפרים הוא מומחה אף אוזן גרון, וכירורגיית ראש וצוואר, בבית החולים אסותא בת"א.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.