בחירת מין העובר: היבטים רפואיים ומוסריים

זוגות רבים, הממתינים בשבועות הראשונים של ההריון, בציפייה לגילוי מין העובר, מחזיקים בהעדפה נסתרת כלשהי, אך ברוב המקרים מקבלים בברכה את מה שקבע עבורם הגורל. לעומת זאת, לעיתים יש מצבים בהם עובר ממין מסוים מתקבל כאכזבה גדולה, ואף עלול להוביל להפסקת הריון, בעיקר בקרב משפחות ברוכות ילדים ממין אחד, המייחלות לילוד/ה נוספ/ת השייכ/ת למין השני. העדפת מין אחד על פני השני מתרחשת במקרים רבים במשפחות בהן נולדו בנות בלבד, מתוך רצון לבן זכר, שימשיך את השושלת המשפחתית. סיבה זו, לצד סיבות היסטוריות-חברתיות נוספות, יצרו חשש כי בהינתן בחירה חופשית של מין העובר, תירשם העדפה ברורה למין הזכרי.

בנוסף, העלתה אפשרות זו שאלות מוסריות נוספות: אם נוכל לקבוע את מין הילוד, האם הצעד הבא הוא "תכנות" מאפייניו הפיזיים והאישיותיים? שאלות אלה ואחרות הובילו להגבלת האפשרות לבחירת מין העובר, ברוב מדינות העולם.

נעשית באופן מוגבל בלבד, ברוב מדינות העולם. צילום: שאטרסטוק

כיצד נוצר במקור הליך בחירת מין העובר?

האפשרות להשפיע על מין היילוד פותחה ע"י חוקרים בריטיים בתחילת שנות התשעים. החוקרים הצליחו לסמן את כרומוזומי המין של עוברים, שנוצרו בהפריה חוץ גופית; ולהחזיר לרחם האשה רק את העוברים מהמין הרצוי, בעזרת סימון כרומוזומים. טכניקה זו איפשרה מניעת מחלות תורשתיות האחוזות במין העובר. כך, למשל: המופיליה (דממת) - מחלה בעלת תסמינים קשים, המועברת בתורשה בעיקר לזכרים, ופוסחת על רוב הנקבות.

כיצד ניתן לבצע כיום בחירה של מין העובר?

בחירת מין העובר, כשאינה נעשית לטובת מניעת מחלות גנטיות האחוזות במין, נעשית באופן מוגבל בלבד, ברוב מדינות העולם. בישראל הליך זה היה אסור לחלוטין, עד למקרה שהיווה תקדים, בו אושר לזוג חרדים שנאלצו להשתמש בתרומת זרע, לבחור עוברים ממין נקבה. תקדים זה הוביל להקמת ועדה מיוחדת, מטעם משרד הבריאות, לבחירת מין העובר. כיום, על פי החוק, יכולים לפנות לוועדה רק זוגות נשואים או ידועים בציבור, או נשים שאינן נשואות, שיש להם ארבעה ילדים לפחות מאותו מין. קבלת בקשות אלה אינה עניין שבשגרה. הפונים יידרשו להסביר את מניעיהם, לעמוד בשורה של קריטריונים ואף לעבור בירור פסיכולוגי. רק אם יקבלו את אישור הוועדה, הם יוכלו לבצע את ההליך. קיימת אפשרות לעבור את הליך בחירת העוברים גם בחו"ל, שם הקריטריונים לביצוע ההליך מקלים יותר מאשר בישראל.

חשוב לציין כי עם עליית הגיל הממוצע בלידה, מוצאות עצמן נשים רבות בסביבות גיל 40, כשהן כבר אמהות ל-2 או 3 ילדים בני אותו מין, אך מכיוון שאין ביכולתן לפנות להליך בחירת מין העובר, עליהן לנסות את מזלן, תוך לקיחת הסיכון כי הריון נוסף מאוחר יותר יהיה בלתי אפשרי, נוכח הגיל. זוגות רבים במצבים אלה פונים לשלל "שיטות סבתא", או טיפולים שאין בהם תועלת של ממש. הדרך היחידה לקבוע את מין העובר היא על ידי סימון כרומוזומי המין, בהפרייה חוץ גופית.

 יעברו תהליך הפריה במעבדה. צילום: שאטרסטוק

כיצד מתבצע הליך בחירת מין העובר?

כאמור, בחירת מין העובר נעשית במסגרת הליך הפריה חוץ גופית. לכן, קודם יש צורך בהכנה של האישה לשאיבת הביציות. ההכנה כוללת זריקות של הורמונים, לעידוד היווצרות זקיקים בשחלות. ולאחר שנוצרו זקיקים, המעידים על ביציות בשלות, עוברת האישה הליך של שאיבת ביציות, תחת הרדמה כללית. לאחר שאיבת הביציות, הן יעברו תהליך הפריה במעבדה, על ידי זרעו של בן הזוג. כעבור שלושה או חמישה ימים, יילקחו דגימות תאים מן העוברים שנוצרו, כתוצאה מאותה הפריה, ויעברו סימון פלואורסצנטי, שיאפשר זיהוי של כרומוזומי X או Y המעידים על מין העובר. לאחר בדיקה זו, ניתן יהיה לבחור את העוברים בני המין הרצוי, ולהחזיר רק אותם אל רחם האישה. קיימות שיטות נוספות לבחירת מין העובר, שחלקן משמשות למשל בתעשייה החקלאית, אך אינן מאושרות לשימוש בבני אדם, בשל סכנות בטיחותיות. כך, למשל: שיטה אחת משתמשת בסימון פלואורסצנטי של תא הזרע - ומנתבת רק את תאי הזרע הרצויים לאיסוף במבחנה, ומשם להפריה; שיטה אחרת משתמשת בהשתלת רצפים של גנים, הגורמים לתמותה של עוברים ממין אחד ולהותרת עוברים מהמין השני בלבד.

לסיכום: בחירת מין העובר מאפשרת מניעת מחלות גנטיות האחוזות במין. כשזוגות או נשים בודדות מבקשים לבחור את מין העובר, שלא לשם מטרה זו, עליהם לקבל את אישורה של ועדה מיוחדת, שהוקמה על ידי משרד הבריאות, ומתירה את הבחירה רק למשפחות בנות ארבעה ילדים לפחות בני אותו מין, העומדות בקריטריונים מחמירים נוספים. יש אפשרות לבצע את ההליך גם בחו"ל, תחת קריטריונים מקלים יותר. ההליך נעשה באמצעות הפריה חוץ גופית. העוברים המופרים עוברים סימון, המאפשר לזהות את כרומוזומי המין שלהם, ובהמשך לכך להחזיר אל רחם האישה רק את העוברים מהמין הרצוי.

פרופ' יעקב לברון הוא מומחה למיילדות, גניקולוגיה ופריון, רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.