סרטן השד: המחלה הממאירה השכיחה בנשים בישראל

חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן השד יתקיים בישראל במהלך חודש אוקטובר 2019.
האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות מפרסמים היום את הנתונים המעודכנים אודות סרטן השד בישראל, מתוך הדוח המלא של הרישום הלאומי לסרטן.

בעשור אחרון חלה ירידה של כ-25% בשיעורי התמותה מסרטן השד. צילום: שאטרסטוק

מה התחדש בתחום הטיפול בסרטן השד?

מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2: כל מה שחשוב לדעת

סרטן השד: הסרת גידול ושחזור בניתוח אחד

בריאות השד: כך תפחיתו את הסיכון לסרטן

להלן עיקרי הנתונים המעודכנים:

• כיום חיות בישראל 23,969 נשים שאובחנו עם סרטן השד בין השנים 2012-2016 ושהחלימו או שעדיין מתמודדות עם המחלה. מתוכן, 21,275 אובחנו עם מחלה חודרנית ו-2,694 נשים שאובחנו עם מחלה ממוקדת.

• חלה עלייה בגילוי המוקדם - 64% מכלל החולות החדשות, אובחנו עם מחלה בשלב מוקדם בשנת 2016 לעומת 58% בשנת 2005.

• עיקר התחלואה הוא בנשים מעל גיל 50 - הן בסרטן חודרני והן בסרטן ממוקד של השד. 78% מהחולות החדשות בשנת 2016 היו מעל גיל 50. הסיכון הגבוה ביותר נצפה בנשים בקבוצות הגיל המבוגרות, והוא בדרך כלל גבוה יותר ביהודיות וב"אחרות" בהשוואה לערביות. בקבוצות הגיל הצעירות, שיעורי ההיארעות דומים בין קבוצות האוכלוסייה השונות.
  

• סרטן השד אחראי לכשליש ממקרי הסרטן החדשים בכל שנה בנשים - מדובר במחלה הממאירה השכיחה ביותר בקרב נשים בכל קבוצות האוכלוסייה בישראל (יהודיות, ערביות, "אחרות"). בשנת 2016, אובחנו 5,436 חולות חדשות עם גידול בשד; 4,792 אובחנו עם גידול חודרני ו-644 עם גידול ממוקד.

• המגמה העיתית בהיארעות – מספר המאובחנות מדי שנה בסרטן חודרני של השד בשנים 2016-1996 בקרב יהודיות הייתה יציבה; בקרב ערביות נצפתה עלייה מובהקת במספר המאובחנות החדשות במשך כל התקופה, בקצב של כ-2% בשנה. בנשים "אחרות" השיעור בשנת 1996 היה גבוה מאוד, ככל הנראה כתוצאה מגל העלייה מבריה"מ לשעבר, שכלל מקרי הימצאות של סרטן השד, בנוסף למקרי ההיארעות; שיעור זה ירד עד לשנת 2003 ומאז נותר קבוע.

• המגמה העיתית בהיארעות של סרטן ממוקד של השד (שלב מוקדם במיוחד) בשנים 1996-2016 הייתה של עלייה מובהקת בכל קבוצות האוכלוסייה. ביהודיות קצב העלייה בשנים 1999-1996 היה של 15% לשנה, וקצב זה התמתן ל-2.5% לשנה בשנים הבאות, 2016-1999; בערביות קצב העלייה היה קרוב ל-4% לשנה במשך כל התקופה; בנשים "אחרות" קצב העלייה היה קרוב ל-3% לשנה במשך כל התקופה.

• אחוז הנשים שאובחנו עם מחלה בשלב מוקדם (ממוקד או מקומי) היה 64% בשנת 2016 (58% בשנת 2005); אחוז הנשים שאובחנו עם מחלה גרורתית היה 3.4% בשנת 2016 (3.6% בשנת 2005).

• שיעורי הישרדות לחמש שנים מסרטן שד, גבוהים יחסית, (מקום 14 מעל ממוצע ה(OECD, בקרב נשים שאובחנו בין השנים 2007-2011 - 89% בקרב יהודיות, ו-84% בקרב ערביות.

• הגורם השכיח לתמותה מסרטן בקרב נשים - בשנת 2016 נפטרו מסרטן חודרני של השד 1,038 נשים בישראל. סרטן השד אחראי לכ-חמישית מכלל התמותה מסרטן בנשים יהודיות, ערביות ו"אחרות". עיקר התמותה הוא בנשים בקבוצות הגיל המבוגרות. כ-13% מכלל הנפטרות (135 נשים) היו צעירות מגיל 50 בעת פטירתן. הגיל הממוצע של הנפטרות מהמחלה היא 70.3 והגיל החציוני 70.7.

• ירידה מובהקת בתמותה – בין השנים 1996-2016 נצפתה ירידה מובהקת בתמותה מסרטן השד של כ-2% לשנה בקרב נשים יהודיות; בקרב נשים ערביות ו"אחרות" מגמות התמותה היו יציבות במשך כל התקופה. בעשור אחרון חלה ירידה של כ-25% בשיעורי התמותה.

• על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי לשנת 2018, סרטן השד הוא הראשון בשכיחותו מבחינת היארעות ומבחינת תמותה בקרב נשים בעולם. בהשוואה למדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר בעולם, ישראל נמצאת במקום ה-26 מבחינת היארעות, ובמקום ה-64 מבחינת תמותה מסרטן השד. האבחון המוקדם והטיפול העדכני, מובילים לשיפור שיעורי הריפוי וירידה בשיעורי התמותה.

חלה עלייה בגילוי המוקדם. צילום: שאטרסטוק

מהן המלצות משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן לאבחון מוקדם של סרטן השד?

 המלצות לנשים בסיכון רגיל

• הכירי את שדייך. בכל גיל ובכל מצב (היריון, הנקה וכד'), אם גילית ממצא או שינוי כלשהו, פני לרופא/ה ודרשי לברר את טיבו.
• ניתן לבצע בדיקת שד פעם בשנה על ידי רופא המומחה בבדיקת שד (בדיקת שד ידנית לא הוכחה כאמצעי המפחית את התמותה מסרטן השד).
• מומלץ לכל אישה מגיל 50 ועד 74 לעבור בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים.

המלצות לנשים בסיכון גבוה ולבעלות היסטוריה של סרטן במשפחה

• לנשאית גנטית ולאישה שקרובת משפחה שלה בדרגה ראשונה (אם, אחות) חלתה בסרטן השד, מומלצת בדיקת ממוגרפיה מגיל 40, אחת לשנה, או מוקדם יותר, בהתאם להמלצות הרופא.
• לנשאית מוטציות בגנים BRCA 1/2 ולנשים בקבוצות סיכון נוספות, מומלץ לבצע בדיקת MRI של השד אחת לשנה, בהתאם להמלצות משרד הבריאות. הבדיקה מומלצת גם לנשים שהוגדרו כבעלות סיכון של יותר מ-20% לחלות בסרטן השד במשך חייהן. פירוט של כל ההתוויות המאושרות בסל, ניתן למצוא באתר משרד הבריאות.
  
  
• אישה/נערה שעברה הקרנות לבית החזה (בדרך כלל כטיפול במחלת לימפומה מסוג הודג'קין), בעיקר לפני גיל הפריון, נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד, ומומלץ כי תבצע מעקב רפואי לגילוי מוקדם בהתאם להמלצות הרופא.

המלצה על ייעוץ גנטי

• אישה שחלתה בסרטן שד או שחלה, גם אם אין לה סיפור משפחתי, חשוב שתפנה לייעוץ גנטי שבעקבותיו יוחלט אם יש צורך בבדיקה גנטית. התשובה עשויה להשפיע על אופן הטיפול שיוצע לה, אם וכאשר תאובחן, והיא תוכל לשקול אפשרויות להפחתת הסיכון שלה.
• לאישה שקרובת משפחה שלה מדרגה ראשונה חלתה בסרטן שד או שחלה, מומלץ לקבל מרופא המשפחה הפניה לייעוץ גנטי. במסגרת הייעוץ, תתקבל החלטה אם על האישה לבצע בדיקה גנטית לשלילת או למציאת גורם סיכון תורשתי למחלה.
• אישה שאובחנה כנשאית המוטציות בגנים BRCA 1/2, יכולה להפחית את הסיכון לחלות. ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל גם ביחס לטיפול תרופתי, המפחית את הסיכון לחלות.