שנה חדשה: משאירים את האלרגיה מאחור

אחת התופעות הפוגעות מאוד באיכות החיים היא נזלת אלרגית, תופעה שמגיעה מדי שנה, כמו שעון, בכל עונת מעבר. על פי ההערכות, כ-30% מהאוכלוסייה בישראל סובלים מנזלת אלרגית. "מאפייניה של הנזלת האלרגית הינם לרוב התעטשויות, גרד (באף, באוזניים, בלוע, בעיניים), הפרשות מימיות מהאף ומהעיניים (דמעת) וגודש אפי", מסבירה פרופ' ננסי אגמון-לוין מנהלת היחידה לאימונולוגיה קלינית ואלרגיה במרכז הרפואי שיבא, "אלרגיה היא למעשה תגובה לקויה (מוגזמת) של מערכת החיסון כנגד חומרים מן הסביבה, לדוגמה, אבק, פריחת עצים ופרוות בעלי חיים. במקרים של נזלת אלרגית יש חשיבות גבוהה להימנעות סביבתית ככל שניתן, ואמנם ניתן להפחית את החשיפה לקרדית אבק הבית (למשל, על ידי ניקיון סביבת השינה וכביסת מצעים ב-60 מעלות) ו/או לפרוות בעלי חיים, אך קשה מאוד להפחית את החשיפה לפריחות הצמחים. יחד עם זאת, ניתן ואף חשוב לאתר ולזהות את העצים אליהם אנו אלרגיים ולנסות להימנע מלהיות בסביבתם, להקפיד על אוורור ומיזוג הבית והמשרד ולהחליף בגדים כשנכנסים הביתה על מנת להשאיר את האלרגיה בחוץ".
עוד מדגישה פרופ' אגמון-לוין כי: "תסמינים אלרגיים נמצאו כחמורים יותר בסביבה אשר בה האוויר 'מזוהם' ולכן מומלץ שלא לעשן, להימנע משהות בקרב מעשנים ולהפחית חשיפה לתרכובות אורגניות נדיפות".

במקרים של נזלת אלרגית יש חשיבות גבוהה להימנעות סביבתית ככל שניתן. צילום: שאטרסטוק

אילו אוכלוסיות נמצאות בסיכון גבוה יותר לסבול מאלרגיה עונתית?

ישנן קבוצות אוכלוסייה שמועדות לסבול מאלרגיה יותר מאחרים. לדבריה של פרופ' אגמון-לוין, ילדים ובפרט ילדי בית הספר רגישים יותר לנזלת אלרגית ואסטמה אלרגית, שהן לרוב מחלה אחת, ואנו עדים לכך במיוחד בסתיו, עם תחילת שנת הלימודים.

"אלרגיה נשימתית שכיחה פי שניים בילדים, בהשוואה למבוגרים. מחלה זו קשורה באופן ישיר לירידה בהישגים בלימודים, בריכוז ואפילו בהחמרה/שכיחות גבוהה של אבחון הפרעות קשב וריכוז. יתר על כן, במחקרים רבים הוכח כי הטיפול הנכון באלרגיה בכלל ובאלרגיה נשימתית בפרט, מביא לשיפור ההישגים בלימודים והציונים במבחנים, שלא לדבר על הרגשתו הטובה של התלמיד בבית הספר היסודי, התיכון ואפילו באוניברסיטה. הטיפול בנזלת אלרגית בילדים נשען על טיפול תסמיני, ובפרט כזה שאין לו תופעות לוואי למשל, שימוש באנטי היסטמינים שאינם מרדימים ופוגעים בריכוז, משאפים שונים לאף שחלקם מאושרים לטיפול כבר מגיל שנתיים, וכמובן טיפולים להפחתת הרגישות האלרגית המבוצעים במרפאות האלרגיה בישראל" מסכמת פרופ' אגמון-לוין.

מדוע כל כך חשוב לאבחן אלרגיה עונתית?

לצד ההימנעות, במיוחד של האוכלוסייה הרגישה, חשוב מאוד להקפיד על אבחון מדויק של האלרגיה. "נזלת אלרגית לא מטופלת כרוכה בתחלואה נלווית, כגון: סינוסיטיס כרונית וכאבי ראש, פגיעה בריכוז ובערנות בקרב ילדים ומבוגרים, פגיעה בחוש הריח (לעתים עד תתרנות ממש) ואף להפרעות שינה", מסבירה ד"ר רמית מעוז סגל, מומחית לרפואה פנימית ולאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ורופאה בכירה במרפאה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ולאנגיואדמה בביה"ח תל השומר.

"האבחון מתבצע על סמך הסיפור הקליני. המטופל יישאל - כמה זמן אתה סובל מהתסמינים? האם יש גם גרד בעיניים? האם יש קוצר נשימה במנוחה או במאמץ גופני? האם עד כה נטלת טיפול כלשהו? מאחר ומי שנמצא בסיכון לחלות בנזלת אלרגית הוא זה שיש לו סיפור משפחתי אטופי, המטופל יישאל גם לגבי מחלות דומות במשפחתו. חשוב לציין, כי לעתים קרובות הסיפור המשפחתי אינו זהה, ובקרב בני אותה המשפחה האלרגיה מופיעה בצורות שונות: נזלת, אסטמה, תפרחות, דלקות עיניים על רקע אלרגי ועוד", מדגישה ד"ר מעוז סגל.

"במרפאת האלרגיה מבוצעים תבחיני עור שנקראים "תבחיני שריטה" (Skin Prick Tests): מטפטפים על זרועו של המטופל אלרגנים שונים ולאחר מכן מבצעים שריטה קטנה במרכז הטיפה. התוצאות נקראות לאחר כרבע שעה. במידה וקיימת רגישות, מתקבלת תגובה עורית של נפיחות מקומית ואדמומיות בעור סביב האלרגן שנבדק. במידה ויש גם תסמינים נשימתיים (תלונות על קוצר נשימה) יש לבצע גם בירור ריאתי באמצעות תפקודי ריאות. במקרים אחרים בהם החולה סובל מתסמיני אלרגיה בעיניים, הוא יתבקש להשלים גם הערכה של רופא עיניים. במקרים בהם המטופל סובל מפגיעה בחוש ריח, הוא יתבקש גם להשלים הערכת רופא מומחה לאא"ג ולפעמים גם הדמיה של מערות הפנים", מתארת ד"ר מעוז סגל.

מה עושים כשלא ניתן להימנע מחשיפה למחולל האלרגיה?

"קרדית האבק, הידועה לשמצה, בדומה לקשקשי בעלי חיים, נבגים של עובשים, אבקנים של דשאים, עצים ועשבים, הם כולם אלרגנים שלא קל להימנע מחשיפה אליהם", מציין ד"ר קובי שדה, מומחה לאלרגיה ואסתמה במרכז הרפואי ת"א. "במקרים רבים, אנשים נוטים להשתמש בתרופות נוגדות גודש במטרה לטפל בתסמיני הנזלת אלרגית, הנמכרות ללא מרשם, אולם חשוב להבין כי תרופות אלו עלולות להוביל להתמכרות, כמו גם לנזק לריריות האף. במידה ונזלת אינה חולפת כעבור שבוע יש להפסיק את הטיפול בנוגדי הגודש ולפנות להתייעצות עם רופא מומחה על מנת להתוות טיפול אנטי היסטמני מתאים כמו טלפסט, לורסטין ואריוס, השייך לדור החדש של קבוצת האנטי היסטמינים ואינו מרדים או משפיע על הערנות, ובמקרים אחרים יומלץ על תרסיסי אף סטרואידליים, דוגמת סטרונאז, פליקסונז ונזוקורט", מסביר ד"ר שדה.

צריך לזכור, שמעבר להימנעות הסביבתית ולטיפול התרופתי, קיימת היום גם אפשרות להתחסן נגד הגורם האלרגני. "הפעולה הראשונה שיש לעשות היא לזהות מהו הגורם אליו אנו אלרגיים ועד כמה הוא רלוונטי לתסמינים מהם אנו סובלים. היום ניתן לחסן כמעט לכל דבר: קרדית אבק הבית, צמחייה מסוימת, כמו עצי זית או עצי ברוש; עובש, עקיצות דבורים/צרעות ומזונות אלרגניים שונים.

חשוב לזכור גם כי לא תמיד מדובר בריפוי מלא אלא, בהקטנת הסכנה והפחתת מידת הרגישות. אולם, במקרים של אלרגיה לצרעות/דבורים או מיני מזונות שונים מדובר בחיסונים מצילי חיים ולא רק בשיפור איכות החיים. בניגוד למה שנהוג לחשוב, החיסונים לא חייבים להינתן רק על ידי זריקות, וניתנים היום גם באופן פומי או תת לשוני (דרך הפה) על ידי כדור, טיפות או תמצית מהמזון אליו אנו אלרגיים", מדגיש ד"ר שדה.

"תבחיני שריטה" לאבחון אלרגיה. צילום: שאטרסטוק

לסיכום: בסימן התחדשות ופריחה של שנה חדשה, נזלת אלרגית בפרט ואלרגיה בכלל הולכות ומשפיעות על פלח משמעותי באוכלוסייה ובדגש על האוכלוסיות הרגישות - במיוחד בעונה זו. אבחון מדויק, הימנעות סביבתית וטיפולים מתאימים יכולים להשפיע רבות על איכות החיים של הסובלים מתופעותיה.