מדוע אנשים מחליטים לפנות לטיפול נפשי דווקא בחגים?

תקופת החגים מהווה הזדמנות מצוינת לצאת מהשגרה, להיפגש עם המשפחה ולתת לראש ולגוף את המנוחה המיוחלת. אולם, האווירה הסימבולית שמציינת את ההתחדשות העונתית ואת תחילתה של השנה העברית, טומנת בחובה לעתים רבות גם רצון לשינוי פנימי: בהרגלים, במטרות ובתכניות לעתיד.

יתרה מכך, החופש והיציאה מהשגרה מעניקים אפשרות להצצה פנימית ולחשבון נפש. בניגוד לחיי היומיום מרובי המטלות, זהו זמן למחשבות, להרהורי נפש ו"לעיבוד" הרצונות שלנו.

המפגש בין קרובי משפחה בתקופת החגים מציב אותנו מול קונפליקטים שונים. צילום: שאטרסטוק

מדוע יותר אנשים פונים לטיפול נפשי דווקא בתקופת החגים?

באופן כללי, ניתן למנות מספר סיבות לכך:

המשפחתיות: הערך הבולט ביותר בחג הוא המשפחה והיחסים שבתוכה. על פניו, ארוחות חג הן אירוע משמח ומקרב, אך לא תמיד כך הדבר. פעמים רבות, דווקא המפגש בין קרובי המשפחה מזמן לנו אפשרות להביט בתוכנו, כאשר קרובי המשפחה משמשים כמעין "מראה" המשקפת בפנינו את המציאות. היא מציבה אותנו מול קונפליקטים שונים, מול רצונות לא ממומשים ועוד. הכוונה היא שבמקרים רבים, הביקורת שאנחנו מפנים כלפי עצמנו מתעצמת כשמישהו מבני המשפחה הוא זה שמטיח אותה בפנינו. כך למשל, אם מישהו חושש שעלה במשקל, ובדיוק ישמע הערה בנושא שתאשר לו את תחושותיו, העניין עלול ליצור מתח ולעורר ויכוח בינו לבין קרוב המשפחה שהעלה את הנושא. במקרים אופטימיים יותר, אם בני המשפחה נוטים לפרגן ו"להעצים" את הסובבים, סביר להניח שהחשש יתפוגג במהרה ושהאווירה תהיה טובה.

קונפליקטים וסכסוכים: ברוב המשפחות ישנם קונפליקטים בלתי פתורים שנדחקים לצד במהלך חיי השגרה, למשל: חילוקי דעות מהעבר, תחרות בין אחים, מעמד משפחתי ועוד. לעתים קרובות, אלה מקבלים ביטוי משמעותי יותר בתקופת החג, מה שעשוי לעורר אמוציות שונות בקרב בני המשפחה.

סטטוס אישי: גם המצב המשפחתי שלנו זוכה לקבל משמעות גדולה יותר בתקופת החגים. מי שרווק, למשל, עלול לפגוש מחדש את כמיהתו לזוגיות לנוכח הסיטואציות המשפחתיות השונות, וכן לחוות תחושות של בדידות שלעתים רבות נדחקות הצדה בחיי היומיום הקדחתניים. החג מעצים גם תחושות של דיכאון ובדידות בקרב קשישים שמעמדם המשפחתי התערער או השתנה.

סימפטומים גופניים: במקרים רבים, כשקונפליקטים נפשיים אינם מטופלים הם מקבלים ביטוי גופני: התקפי חרדה, למשל, עלולים לגרום לכאבי ראש, להזעת יתר ולתחושות מועקה בחזה; אלרגיות עונתיות עשויות להתעצם; כאבי בטן עלולים להעיד על בעיות שאנחנו נוטים לשמור "בתוכנו"; וישנם עוד שלל סימפטומים, שלכאורה נראים גופניים, אך למעשה עשויים לאותת לנו שהנפש היא זו שזקוקה למזור.

פעמים רבות, טיפול נפשי מוצלח משפר את הסימפטומים הגופניים הללו ביחד עם ההקלה הנפשית.

הרצון להתחדשות: חשוב לציין כי הבחירה לגשת לטיפול אינה בהכרח מתרחשת על רקע של בעיות או דרמות משפחתיות. למעשה, החג הוא הזדמנות מצוינת להביט בחצי הכוס המלאה ולראות את הטוב ואת הרצון לצמוח או להשתפר. איש מקצוע יכול לעזור לגבש את המטרות החדשות, הכוללות למשל: מעבר דירה, התחלת תהליך דיאטה או שינוי קריירה.

טיפול נפשי יכול להקל על המטופל ולייעל תהליכים בחייו. צילום: שאטרסטוק

מהי מטרת הטיפול?

ראשית, מטפל מנוסה יבקש להבין מהמטופל אודות מערכות היחסים במשפחתו, הקונפליקטים המלווים אותו וכן לגבי רצונותיו. המטרה הכללית של הטיפול היא לגרום למטופל לקבל פרספקטיבה רחבה יותר, שתוכל בסופו של דבר לשפר את עתידו ולהקל על תחושותיו ופחדיו.

לסיכום: החגים מספקים לנו הזדמנות להצצה פנימית, אל נבכי הנפש, אל השאיפות, אל הרצונות וגם אל הפחדים, הקונפליקטים והחרדות, אותם אנו נוהגים לעתים להדחיק בחיי היומיום. טיפול נפשי יסייע "לנהל" את כל אותם תחושות וקונפליקטים, ויתרום לשיפור ההרגשה ולייעול התהליכים והמטרות שאנחנו מציבים לעצמנו בחיים.

שרונה קרן היא יועצת חינוכית M.ed, מטפלת זוגית ומשפחתית, מנהלת ב"בקשר לטיפול" - מרכז ארצי לטיפולים פסיכולוגים.

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors.