קחו את זה ללב: כל מה שחשוב לדעת על תסמונת לב תעוקתית
"טרשת עורקים" היא תופעה הגורמת להיצרות בעורקים המובילים דם אל הלב. זוהי למעשה הסיבה העיקרית המובילה ל"תסמונת לב תעוקתית" – מחלה העלולה להתבטא בכאב בשעת מאמץ ובמקרים חמורים יותר אף בהתקף לב. החדשות הטובות: בהחלט ניתן לצמצם את הסיכוי לסבול מהמחלה
הלב הוא ללא ספק האיבר החשוב ביותר בגוף האדם. תפקידו הוא להזרים דם אל אברי הגוף ולספק להם חמצן. פגיעה בפעילות הלב התקינה עלולה לגרום לסכנה מיידית או להוות איום מתמשך. "תסמונת לב תעוקתית" היא מחלה של שריר הלב, שלרוב נגרמת על רקע "טרשת עורקים" - הצרות בעורקים הכלילים המובילים דם אל הלב, אשר פוגעת בזרימתו התקינה.
לרוב נגרמת על רקע "טרשת עורקים". צילום: שאטרסטוק
מה ההבדל בין "תסמונת לב תעוקתית יציבה" לבין "תסמונת תעוקתית בלתי יציבה"?
בשני המקרים מדובר במחלות המופיעות על רקע טרשת עורקים, אולם ניתן להצביע על מספר הבדלים:
תסמונת תעוקתית יציבה:
הפלאק הטרשתי הוא למעשה רקמה המורכבת משתי שכבות: שכבת שומן אגרסיבי פנימית ושכבה נוספת המפרידה בין השומן לבין נוזל הדם. ככל ששכבת הפלאק הולכת וגדלה, כך העורקים נעשים צרים יותר ונגרמת הפרעה לאספקת הדם התקינה. מצב זה מכונה "תסמונת תעוקתית יציבה".
הביטוי הקליני:
בשלב הראשון, המנגנון הטבעי של הגוף מצליח לגרום להרחבת כלי הדם הקטנים, ואלה למעשה "מפצים" על בעיית הזרימה בעורק הגדול. הבעיה מתחילה כאשר מנגנון זה חדל לעבוד, מה שגורם בפועל לתחושת כאב חזק בזמן ביצוע מאמץ גופני, המופיע ב"גלים". ככל שעובר הזמן הכאב מתגבר ומחמיר, עד למצב שבו החולה אינו מסוגל לבצע כל פעילות ומתחיל לחוש כאב גם בזמן מנוחה.
תסמונת תעוקתית בלתי יציבה:
גם מצב זה נגרם על רקע הצרות העורקים כתוצאה משכבת הפלאק. בשלב הראשון, המחלה אינה בהכרח מלווה בתסמינים קליניים. אולם, בן רגע הפלאק הופך לבלתי יציב וכך לעיתים הוא עלול לסכן את החולה. המצב הבלתי רצוי הזה נגרם כאשר השכבה החיצונית של הפלאק נקרעת, וכך נוצר מגע בין הדם לבין שכבת השומן האגרסיבי. כתוצאה מכך, נוצר קריש דם החוסם את העורק.
הביטוי הקליני:
במקרה הטוב: הגוף יצליח להמיס את הקריש והמצב יחזור לקדמותו, ובמקרה הגרוע: העורק יישאר חסום, שריר הלב יפגע, וזה מה שיוביל ככל הנראה ל"התקף לב". במצב שבו העורק נסגר ונפתח לסירוגין יידרש צנתור מידי למניעת סכנת החסימה.
מי עלול לסבול מהתסמונת?
באופן כללי, המחלה עלולה להתרחש הן בקרב גברים והן בקרב נשים. אולם, נשים בד"כ יחוו תסמינים קלים יותר אשר בד"כ יתבטאו בקוצר נשימה, בכאב קל ולעיתים אף ללא כל ביטוי. הגורמים העיקריים שמגבירים את הסיכון לסבול מתסמונת לב תעוקתית הם רקע משפחתי או סוכרת. כמו כן, ניתן למנות גורמי סיכון נוספים כגון: יתר לחץ דם ועישון.
כיצד ניתן למנוע את הסיכוי לסבול ממצב של תסמונת לב תעוקתית?
באופן כללי, כדי לצמצם את הסיכון לתסמונת לב תעוקתית ולמחלות לב נוספות, מומלץ להקפיד על ניהול אורח חיים בריא, הכולל תזונה מאוזנת וכן פעילות גופנית ארובית (כ 150 דקות בשבוע).
מעבר לכך, כאשר מדובר בתסמונת יציבה, בהחלט ניתן לצפות את הסכנה הכרוכה בה. בדיקת "אקו לב" ובדיקת מאמץ למשל מאפשרות להעריך את הסיכוי לסבול מהבעיה.
מהו הטיפול המקובל במקרים כאלה?
ככלל, מניעה היא הטיפול הטוב ביותר. כאמור, יש לטפל במחלות רקע כמו סוכרת ויתר לחץ דם, להימנע מעישון ולהקפיד על ביצוע פעילות גופנית סדירה. כשהמחלה כבר נוכחת, הטיפול הטוב והשכיח ביותר הוא "צנתור". במהלכו, מוכנס סטנט לדופן העורק המונע את הצרתו.
החדשות הטובות: כאשר פעולת הצנתור מבוצעת בזמן, המטופל יכול לשוב לשגרת החיים בתוך זמן קצר מאוד. כמובן שהתהליך מלווה גם בטיפול תרופתי. כאשר התסמונת מוגדרת כיציבה, לרוב יידרש צנתור רק כאשר המטופל סובל מכאב מתמשך, או לחלופין כאשר ההיצרות מתרחשת בעורק גדול. לעומת זאת, במצב של תסמונת "בלתי יציבה" יידרש צנתור מידי תוך 24 שעות.
ביצוע פעילות אירובית סדירה. צילום: שאטרסטוק
האם תסמונת לב תעוקתית הוא מצב חד פעמי או שמדובר בתופעה נשנית?
חולים שסבלו מהתסמונת בעבר בהחלט עלולים לסבול ממנה גם בעתיד. מכאן קיימת חשיבות רבה בשמירה על הוראות הרופא ובהקפדה על ביצוע הבדיקות הנדרשות.
לסיכום: תסמונת לב תעוקתית היא מחלת לב הנגרמת על רקע "טרשת עורקים", הגורמת לחסימת עורק המוביל דם לאברי הגוף. תסמונת זו יכולה להיות "יציבה" (כלומר הדרגתית) או "בלתי יציבה" שלרוב מחייבת טיפול מידי. לפני הכל, חשוב לדעת שהטיפול במחלה הוא מניעתי וכולל שמירה על אורח חיים בריא, לרבות הימנעות מעישון, שמירה על תזונה מאוזנת וביצוע פעילות אירובית סדירה. במצבים מסוימים יידרש צנתור על מנת לתקן את ההיצרות או למנוע את החמרתה.
ד"ר יונתן קוגן הוא מומחה לקרדיולוגיה.
סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין.