ניתוח קטרקט בלייזר: יתרונות רבים, אך לא חובה

קטרקט היא מחלה שבה יש עכירות של העדשה התוך עינית, הגורמת לירידה בכמות האור שנכנסת לרשתית. המחלה פוגעת בחדות הראייה. החדשות הטובות הן שהפגיעה בראייה הפיכה וכי ניתן לתקן אותה באמצעות ניתוח, שבמהלכו מחליפים את העדשה הטבעית הפגועה בעדשה מלאכותית. בשנים האחרונות, החלו לשלב בניתוחים אלה גם את טכנולוגיית הלייזר, שאמנם מקלה על המנתח ומהווה יתרון במקרים מסוימים. עם זאת, ברוב גדול של המקרים, אין בהכרח יתרון משמעותי לשימוש בלייזר. לכן, לא תמיד עלותו הגבוהה אכן משתלמת.

מהם הגורמים לקטרקט?

כאמור, קטרקט היא מחלה שבה העדשה של העין נעכרת בהדרגה, כתוצאה משינוי באופי החלבונים של העדשה. הקטרקט מתפתח בדרך כלל עם הגיל, כחלק מתהליכי ההזדקנות הטבעיים. עם זאת, עשויות להיות להתפתחות קטרקט גם סיבות רבות נוספות: תורשה, מחלות רקע אחרות (למשל: סוכרת), טיפול תרופתי ממושך (למשל: סטרואידים) וכו'. קטרקט שאינו מוסר מחמיר בהדרגה עם הזמן. במקרים קיצוניים, קטרקט אף עלול להגיע לכדי עיוורון, אבל גם במקרים אלה, מדובר בעיוורון הפיך, שניתן לתקן באמצעות הניתוח.

מה כולל ניתוח להסרת קטרקט? במה כרוכה ההחלמה?

כאמור, נכון להיום הטיפול היחיד שקיים לקטרקט הוא ניתוח, במהלכו מסירים את העדשה העכורה הטבעית (הקטרקט) ומשתילים במקומה עדשה מלאכותית. תהליך ההחלמה קל יחסית. לרוב, ניתן לשוב לתפקוד מלא (פרט לשחייה) כבר למחרת או ימים ספורים לאחר הניתוח.

 משמש לביצוע השלבים הראשונים של הניתוח. צילום: שאטרסטוק

כיצד מסייע שילוב לייזר בניתוח קטרקט?

בשנים האחרונות, החלו לשלב את טכנולוגיית הלייזר גם בניתוחי קטרקט, שבהם הוא משמש לביצוע השלבים הראשונים של הניתוח (יודגש כי לא כל הניתוח מתבצע בלייזר):

• פתיחת קשתית העדשה (מעטפת העדשה בתוך העין) - באמצעות הלייזר פותחים את הקשתית בצורה מדויקת מאוד, ללא מגע יד אדם. זאת, לעומת פתיחת הקשתית בניתוח הקונבנציונלי, אותה מבצעים באופן ידני, בעזרת פינצטה ומחט.
• הכנת העדשה לקראת הריסוק - באמצעות הלייזר, "פורסים" את העדשה לפרוסות דקות (הדומות בצורתן לפיתה). כך, מקלים על תהליך הריסוק של העדשה בשלב הבא.

לאחר סיום שלב הלייזר, המתבצע על העין באופן חיצוני (הלייזר מוקרן מבחוץ על העין כשהיא עצומה), עובר המטופל לחדר ניתוח סטרילי, שבו מבצע המנתח באופן ידני את ריסוק העדשה, שאיבתה והשתלת העדשה החדשה במקומה.

האם מומלץ לבצע הורדת צילינדר באמצעות לייזר?

לעיתים, במקרים שבהם למטופל יש גם צילינדר, ניתן להשתמש בלייזר כדי לבצע חתכים מסוימים בקרנית (חתכים שונים מהחתכים הניתוחיים) המאפשרים לעצב את הקרנית, כדי להוריד את הצילינדר. עם זאת, חשוב לציין כי הגישה הזו עדיין חדשה יחסית, ולכן התוצאות שמתקבלות אינן תמיד כמצופה.

מהם יתרונות השימוש בלייזר בניתוחי קטרקט?

ברוב גדול של המקרים ה"סטנדרטיים", אין לשימוש בלייזר יתרון משמעותי, מעבר להקלה על הרופא בביצוע הניתוח, אך יש מספר יתרונות במקרים ספציפיים:

השתלת עדשות מיוחדות

במקרים שבהם העדשה המושתלת בניתוח הקטרקט היא עדשה מיוחדת (למשל: צילינדר או מולטיפוקל), יש חשיבות לרמת הדיוק של פתיחת המעטפת - כשהמעטפת פתוחה באופן מדויק, אזי גם העדשה המושתלת בה יושבת באופן מדויק. לכן, ללייזר המבצע את פתיחת המעטפת של העדשה בצורה מדויקת מאוד, יש יתרון על פני הפתיחה הידנית.

קטרקט במצב מתקדם

לרוב, קטרקט במצב מתקדם הוא קטרקט נוקשה מאוד, המקשה לעיתים על פריסת העדשה באופן ידני. כתוצאה מכך, נדרשת אנרגיה רבה יותר ממכשיר הריסוק של העדשה. מכיוון שהאנרגיה הזו אינה בריאה לעין, יש במקרים כאלה יתרון לשימוש בלייזר, הפורס את העדשה בקלות יחסית, ובכך מקל על מכשיר הריסוק ומפחית את כמות האנרגיה הנדרשת.

נטילת תרופות לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית

התרופות שמקבלים גברים לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית, עלולות לגרום במהלך ניתוח קטרקט לסיבוך הנקרא "אלפא-אגוניסטים". זהו סיבוך שלעיתים גורם לכך שבמהלך הניתוח, האישון מתכווץ במהירות ומתחיל לנוע בתוך העין, מה שכמובן מפריע למהלך התקין של ניתוח הקטרקט. ההתנהגות הבלתי יציבה של האישון נובעת כתוצאה מירידת הלחץ הפנימי, שנגרמת כאשר נכנסים ידנית אל העין. לכן, במקרים כאלה יש לשילוב של הלייזר יתרון, מאחר שבאמצעותו מתבצעים שני השלבים הראשונים של הניתוח, כשהעין סגורה. זאת, מכיוון שכשהעין סגורה אין "אלפא-אגוניסטים". כך, מגיעים למעשה לשלב הניתוח הפתוח, כאשר שני שלבים כבר "מאחור", באופן שמקל מאוד על ביצוע הניתוח.

אי ספיקה של הקרנית

מכיוון שלייזר מפחית את כמות האנרגיה הנדרשת בשלב ריסוק העדשה, יש ללייזר יתרון, במקרים שבהם למטופל יש בעיית קרנית מסוג אי ספיקה של הקרנית, המתבטאת בכמות קטנה של "רזרבת הקרנית" (הנמצאת בצד הפנימי של הקרנית). בכל ניתוח, אנרגיית הריסוק של העדשה פוגעת מעט ברזרבת הקרנית. לכן, במקרים שבהם מראש הרזרבה קטנה, יש יתרון ללייזר, בכך שהוא מפחית את רמת האנרגיה, ובכך מוריד את הנזק העלול להיגרם בטווח הרחוק.

חולשה של "מיתרי העדשה"

במהלך כל ניתוח קטרקט ידני, מופעל לחץ על המיתרים המחזיקים את העדשה במקומה. במקרים שבהם יש חולשה של מיתרי העדשה (למשל: בתסמונת פסאודואקספוליאציה), יש ללייזר יתרון, בכך שהוא מאפשר לבצע שני שלבים של הניתוח כלל ללא מגע יד אדם, ובכך מפחית את הלחץ המופעל על המיתרים בזמן הניתוח.

מתי לא ניתן לשלב לייזר בניתוח קטרקט?

קיימים מקרים מסוימים, שבהם לא ניתן/לא כדאי לשלב את הלייזר בניתוח קטרקט. כך, למשל:

• המטופל סובל מרעידות (כגון: פרקינסון) - הלייזר רגיש מאוד לתנודות, ועוצר אוטומטית ברגע שיש תזוזה קלה. לכן, רעידות בלתי נשלטות לא יאפשרו את השימוש בלייזר.
• העיניים שקועות מאוד - בניתוח לייזר מניחים כוסיות קטנות על גבי העיניים. לכן, לעיתים, אם העיניים של המטופל שקועות מאוד, לא ניתן להניח עליהן את הכוסיות. לכן, גם לא ניתן לבצע את הלייזר.
• צלקות בקרנית - הלייזר פורץ אל העדשה דרך הקרנית. לכן, לעיתים, כשהקרנית מצולקת, הלייזר לא יצליח לחדור דרכה.
• האישון צר ואינו מתרחב כראוי - כדי שהלייזר יפעל, הוא חייב "לראות" את כל העדשה. לכן, במקרים שבהם האישון צר ואינו מתרחב דיו, לא ניתן יהיה להשתמש בלייזר.
• למטופל יש קושי פיזי - שילוב הלייזר בניתוח דורש מהמטופל לשכב במהלך הניתוח ישר ומתוח מאוד. לרוב, על המנותח גם לעבור לחדר ניתוח אחר, לצורך ביצוע השלב השני. עבור מטופלים מסוימים, כגון מטופלים מבוגרים מאוד, מטופלים בעלי קושי בהתניידות, מטופלים שמתקשים לשכב בצורה ישרה וכו', הדרישות האלה עשויות להקשות ולהוות מעמסה שתהיה גדולה יותר מהתועלת.

מאפשר לבצע את שני השלבים הראשונים של הניתוח בצורה יותר מדויקת. צילום: שאטרסטוק

האם השימוש בלייזר מסוכן?

באופן עקרוני, אם הרופא מיומן בשימוש בלייזר בניתוח קטרקט, אזי הניתוח בטוח מאוד ואינו מסוכן. זאת, למשל, מאחר שגם אם במהלך השימוש בלייזר המטופל יזוז, הלייזר יפסיק לפעול באופן אוטומטי. הרופא ימשיך את הפעולה באופן ידני, כך שלא יכול להיגרם נזק.

לסיכום: שילוב לייזר בניתוח קטרקט מקל על המנתח ומאפשר לבצע את שני השלבים הראשונים של הניתוח בצורה יותר מדויקת, ללא מגע יד אדם. הדבר מהווה יתרון במקרים מסוימים. עם זאת, ברוב המקרים אין ללייזר יתרון משמעותי, שבהכרח מצדיק את העלות הגבוהה.

ד"ר עדי מיכאלי היא רופאת עיניים מנתחת, מומחית לניתוחי קטרקט וקרנית במרכז הרפואי עינטל.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.