האם מחלת החצבת במגמת נסיגה או שיש מקום לדאגה?

עד לשנות השישים, חלו בחצבת בישראל אלפי חולים מדי שנה. מאז תחילת ההתחסנות כנגד חצבת, בשנת 1967, חלה ירידה מתמדת במספר החולים. אולם, עדיין ישנן התפרצויות של תחלואה, שרובן המכריע מתרחש בקרב אוכלוסיות שאינן מחסנות את ילדיהן.

כדי להבין מהי מחלת החצבת ומדוע היא כ"כ מסוכנת מסביר ד"ר דורון דושניצקי, מומחה ברפואת ילדים מחטיבת הרפואה של "לאומית שרותי בריאות", כי: "החצבת היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף החצבת (measles). היא נחשבת לאחת המחלות המדבקות ביותר אשר פוגעת רק בבני אדם. למחלה תקופת דגירה של עד שבוע מרגע ההדבקות ועד להופעת התסמינים. המחלה מתבטאת בחום, בדלקת עיניים ובפריחה והיא עלולה להסתבך בדלקת ריאות, בדלקת אוזניים, בדלקת מוחית ואף בפגיעות רב מערכתית עד כדי מוות (באחד מתוך 500 חולים)".

התפרצות החצבת הנוכחית בישראל החלה במרץ 2018, כאשר בחודש נובמבר 2018 דווח על מקרה המוות הראשון מהמחלה, לראשונה מזה 15 שנה. בסך הכל, במהלך ההתפרצות האחרונה אובחנו מעל 4,000 חולים ו-3 נפטרו.

על מנת להבין מהו הסטטוס הנוכחי של מחלת החצבת ומדוע היא מסרבת להיעלם מן העולם, שוחחנו עם פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות.

פרופ' סדצקי, האם סכנת החצבת מאחורינו?

"מזה כחצי שנה ניכרת ירידה משמעותית בכמות החולים, ממאות בחודש (מעל 900 בשיא ההתפרצות, בחודשים אוקטובר-נובמבר 2018) ועד לעשרות בודדות, כשבאוקטובר 2019 לא היה אף מקרה חצבת, ובנובמבר 2019 דווח על שני מקרים, שמקורם בהדבקה בחו"ל (שני מטיילים שחזרו לארץ עם המחלה, אחד מאוזבקיסטן והשני מווייטנאם). לפיכך, אני יכולה לומר, בזהירות רבה, שכרגע נראה כי ההתפרצות בארץ נבלמה.

יחד עם זאת, חשוב לזכור שבכל רגע נתון חולים נוספים (מהארץ או מחו"ל) יכולים 'להצית את האש' ולגרום להתפרצות מחודשת, בעת מגע עם אוכלוסיות בהן כיסוי החיסון אינו מלא. מחלת החצבת עדיין גורמת להתפרצויות בעולם, לרבות בחלק ממדינות אירופה, וכל עוד ישנם אנשים שבוחרים שלא להתחסן היא יכולה להתפרץ שוב. המודעות לחשיבות מתן החיסונים הכרחית, ויש להמשיך ולחסן את ילדינו בהתאם לתוכנית החיסונים שנקבעה על ידי משרד הבריאות".

חצבת היא אחת המחלות המדבקות ביותר אשר פוגעת רק בבני אדם. צילום: שאטרסטוק

בהלת החצבת: כל מה שחשוב לדעת

חצבת: אתם שואלים, הדוקטורס עונים

מה גורם לכך שהמחלה עדיין לא נעלמה מהעולם?

"מחלת החצבת היא מהמחלות הזיהומיות המדבקות ביותר – היא מועברת בקלות מאדם לאדם באמצעות עיטוש, שיעול או מגע עם הפרשות מהאף ומהפה. למעשה, די בכך שאדם החולה במחלה שוהה בחדר, כדי לגרום למי שאינו מחוסן ושוהה עמו באותו החדר להידבק - גם שעתיים לאחר שאותו חולה עזב את המקום. הסיכוי של אדם שאינו מחוסן לחלות במחלה בבואו במגע עם חולה חצבת הוא עד 90%.

כדי למנוע התפשטות חצבת, נדרש שיעור התחסנות גבוה מאוד באוכלוסייה. ככל שיותר אנשים מחוסנים, נוצר אפקט הגנה על האוכלוסייה, המכונה 'אפקט העדר', המגן גם על האוכלוסייה שאיננה יכולה להתחסן (כמו מדוכאי חיסון, תינוקות מתחת לגיל שנה, וכו'). לצערנו, ישנן אוכלוסיות שבוחרות לא להתחסן כנגד המחלה, עקב התנגדות עקרונית לחיסונים. אוכלוסיות אלה יוצרות 'כיסים', בהם הכיסוי החיסוני נמוך.

להתפשטות המחלה תורמת גם תופעת 'מאחרי החיסונים' – הורים שאינם מחסנים את ילדיהם במועד עליו המליץ משרד הבריאות, אלא באיחור מהמועד המומלץ: מנת החיסונים הראשונה מומלצת בגיל 12 חודשים, וההורים אשר דוחים את החיסון בחודש-חודשיים ויותר, גורמים לילדיהם להיות חשופים למחלה בתקופה זו.

כך נוצרות קבוצות אוכלוסייה שאינן מחוסנות, העלולות להביא להתפרצות מחודשת של המחלה".

האם חל שינוי במהלך השנה האחרונה בקרב האוכלוסיות שאינן מתחסנות?

"בשנים האחרונות, נראה כי תופעת ההתנגדות לחיסונים בישראל התרחבה, כמו גם בעולם כולו. אחת הבעיות הגדולות בנושא, היא שבעידן המדיות החברתיות כל אחד יכול לזכות לבמה שבה הוא יכול להביע את דעתו, גם אם אינה מבוססת. הקלות הבלתי נסבלת שבה תאוריות קונספירציה שונות מופצות ומעוררות בהלה, ללא ביסוס מדעי או מחקרי, צריכה להדאיג את כולנו.

אני בהחלט חושבת שבחברה יש מקום להטיל ספק, לבחון סוגיות שונות ולשאול שאלות, אבל לגבי נושא החיסונים, הקרקע המדעית מוצקה. בטיחות החיסונים ויעילותם נמצאת בקונצנזוס רחב בעולם הרפואה, ומבוססת על מספר גדול של מחקרים.

החדשות המעודדות הן שלפי הנתונים, למרות העלייה בקולניות מתנגדי החיסונים, 98% מהציבור הישראלי כן בוחר להתחסן".

האם חל שינוי בשיח הציבורי בכל הנוגע לחצבת?

"בשנים האחרונות אנו רואים גם שינוי חיובי בשיח הציבורי. יש תמיכה בהתחסנות באמצעות גופים התנדבותיים שונים, כמו 'מחוסגן' הפועל לעידוד חיסונים בפעוטונים ו'מדעת' שמעניקה ידע לכל דורש, בין היתר בקבוצת הפייסבוק 'מדברים על חיסונים'. אני מאמינה שמי שבוחר במידע נכון ומהימן יכול לקבל מענה מפורט לכל שאלותיו".

כמה מתו מהמחלה בעולם בשנה האחרונה? כמה מקרי חצבת נרשמו?

ב-2019 דווחו מעל 648,000 מקרי חצבת בעולם, ויותר מ-113,000 באירופה. מדובר בעלייה משמעותית יחסית ל-2018, בה דווח על כ-484,000 מקרי חצבת בעולם ו-כ-102,000 מקרים באירופה עצמה. במדינות הבאות נצפתה התחלואה הגבוהה ביותר: מדגסקר, אוקראינה, פיליפינים, הודו, ניגריה, ברזיל, קזחסטן, קונגו, תימן ותאילנד.

ניתן למצוא מידע מעודכן על חצבת בעולם באתר של ארגון הבריאות העולמי.

כמה ילדים מתו בעולם?

"על פי נתונים מארגון הבריאות העולמי, 142,000 חולי חצבת נפטרו בעולם בשנת 2018, כשרוב מקרי התמותה נרשמו בקרב ילדים בני פחות מחמש.

נתוני התמותה מחצבת לשנת 2019 טרם פורסמו על ידי ארגון הבריאות העולמי".

כל עוד ישנם אנשים שבוחרים שלא להתחסן, מחלת החצבת יכולה להתפרץ שוב. צילום: שאטרסטוק

מהם הלקחים שהפיק משרד הבריאות לנוכח ההתפרצות האחרונה?

"להלן הלקחים:

• על אף כיסוי החיסון הגבוה ברמה הארצית, המחוזית והנפתית, 'כיסי' האוכלוסייה שצוינו, עם כיסוי חיסון נמוך יותר, עלולים עדיין להוות מוקד להתפרצות.
• חיוני לקבל את המנה הראשונה של החיסון במועד המומלץ, דהיינו 12 חודשים. דחיית מתן החיסון, גם אם לתקופה קצרה, עלולה לחשוף את הילד לתחלואה הניתנת למניעה.
• במהלך ההתפרצות נרשמו מעל 100 מקרים 'מיובאים' (שנדבקו בחצבת בחו"ל). חשוב שהנוסעים לחו"ל יהיו מחוסנים על פי המלצות משרד הבריאות.
• רבע מהתחלואה, לרבות חלק גדול מהמקרים ה'מיובאים', אירעו בקרב מבוגרים, שרובם לא חוסנו בעבר בשתי מנות. לכן, נודעת חשיבות לחיסונם ומשרד הבריאות (שרותי בריאות הציבור) הגיש בקשה להכללת החיסון נגד חצבת למבוגרים בסל הבריאות".

"חיסונים הם האסטרטגיה הטובה ביותר למניעת מחלות מדבקות. למרבה הצער, גם בעידן המודרני אנחנו עדיין עדים לתחלואה ולתמותה שנגרמת על ידי מחלות, שיש להן מניעה פשוטה – באמצעות חיסון. בכוחו של כיסוי חיסוני טוב למגר את מחלת החצבת, כפי שמוגרה מחלת האבעבועות השחורות בעבר. לכן, אני מבקשת להדגיש שוב את חשיבות ההתחסנות בהתאם להמלצות משרד הבריאות", מסכמת פרופ' סדצקי.

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors.