הגורמים, האבחון ודרכי הטיפול: כל מה שחשוב לדעת על דמנציה

דמנציה היא מחלה הפוגעת באופן הדרגתי בתפקוד הקוגניטיבי. היא פוגעת בזיכרון, ביכולת החשיבה, ביכולת השיפוט וביכולת ההתמצאות במרחב. לא רבים מודעים לכך, אך מחלה זו היא למעשה תחום רחב המאגד בתוכו מספר מחלות ומצבים רפואיים הקשורים לירידה קוגניטיבית. אלצהיימר למשל, הוא אחד מהם.

קושי מצד הסביבה להבין את המצב המאתגר עמו נאלץ החולה להתמודד. צילום: שאטרסטוק

השלכות הדמנציה רבות, שכן עם הזמן החולה מאבד מיכולותיו: יכולת התפקוד שלו נפגעת, הוא מתמודד עם קושי להתמצא בזמן, במקום ובמרחב, מתקשה לזהות פרצופים מוכרים, וכשהמצב מתקדם הוא אף סובל מאיבוד שליטה על הסוגרים ומאבד את יכולת הדיבור. מצב זה מעמיד את החולה בפני התמודדות מאתגרת, שברוב המקרים מחייבת גם התגייסות מצד המשפחה הקרובה. יתרה מכך, בניגוד למחלות כרוניות כמו סרטן למשל, מחלה זו אינה מלווה בתסמינים הנראים לעין, ולכן לעיתים רבות קשה להבחין בה. עובדה זו לעיתים גורמת לקושי מצד הסביבה להבין את המצב המאתגר עמו נאלץ החולה להתמודד.

מה גורם לדמנציה?

באופן כללי, ניתן להצביע על מספר גורמים הקשורים להתפתחות המחלה. הנה כמה מהן:

גיל: למעשה מדובר בגורם הסיכון המשמעותי ביותר. ככל שאנחנו מתבגרים כך עולה הסיכוי שלנו לסבול מהמחלה.

גנטיקה: אמנם, ידוע שרקע משפחתי של אלצהיימר עשוי להשפיע על הסיכוי לחלות בה, אך, לא כל מי שיש במשפחתו חולי אלצהיימר יפתח בעצמו את המחלה. אגב, הקשר הגנטי הוכח בעיקר במקרים שבהם המחלה התפרצה אצל קרוב משפחה מדרגה ראשונה בגיל צעיר.

מחלות קרדיו וסקולריות: חולי לב ואנשים שסובלים מלחץ דם גבוה או ממחלות עורקים הם בסיכון גבוה יותר לסבול מהמחלה.

מין: ידוע למשל שאלצהיימר היא מחלה התוקפת פי שניים נשים מגברים.

חבלות ראש: עבודות שונות הצביעו על קשר בין חבלות ראש משמעותיות, לבין הסיכוי לפתח דמנציה. שחקני פוטבול למשל נכללים בקטגוריה הזאת.

מעבר לגורמים האלה, אפשר לציין גם שימוש בסמים וצריכה מופרזת של אלכוהול, וגם את מחלת הפרקינסון המהווה גורם סיכון לדמנציה.

אילו סוגי דמנציה קיימים?

כאמור דמנציה יכולה להופיע בשל גורמים שונים ומגוונים. בהתאם לכך, ניתן להבדיל בין סוגי דמנציה שונים:

אלצהיימר: מחלה ניוונית נוירולוגית, אשר גורמת לירידה קוגניטיבית.

"דמנציה וסקולרית": מחלות עורקים עלולות לגרום לחסימות במקומות אסטרטגיים במוח, שעם הזמן גורמות לירידה קוגניטיבית.

דמנציה על רקע פרקינסון: ככל שמחלת הפרקינסון מתקדמת כך עולה הסיכוי לסבול מדמנציה.

"דמנציה על שם גופיפי לואי": במקרה כזה, הדמנציה תפרוץ עוד לפני שיופיעו תסמינים המדמים את מחלת הפרקינסון.

דמנציה פרונטלית: סוג זה של דמנציה מערב את האונה הפרונטלית של המוח. הביטוי יכול לכלול הפרעות שפתיות והפרעות התנהגות.

האם ניתן למנוע את המחלה?

אמנם לא ניתן למנוע את המחלה, אך בהחלט אפשר לצמצם את הסיכוי לסבול ממנה. ידוע למשל שהשכלה אקדמית, היא גורם חשוב במניעתה, וכך גם הקפדה על אורח חיים בריא לרבות: פעילות גופנית קבועה, שמירה על תזונה מאוזנת, הימנעות מעישון וכן שמירה על דיאטה מאוזנת.

מתי צריך להתחיל לחשוד בבעיה?

בתחילתה של המחלה, דמנציה מתבטאת בתסמינים קלים יחסים. אולי זו הסיבה לכך שלא תמיד קל לאבחן אותה בשלביה המוקדמים. כך למשל, ייתכן כי החולה יתקשה לזכור מה תכנן לקנות בסופר, אף כי הוא רגיל לבצע מידי שבוע את אותה רכישה; ישאל את אותן שאלות כי לא יזכור ששאל אותן או ישכח ליטול את התרופה.

כיצד ניתן לאבחן את המחלה?

האבחון כרוך במספר שלבים. ראשית, החולה יתבקש לפרט אודות מצבו הרפואי לרבות: גורמי סיכון למחלת לב, הפרעות חושיות, מצב נפשי לרבות דיכאון, חבלות ראש בעבר, שימוש בסמים ואלכוהול והפרעות חושיות. כמו כן, יתבצע ברור אודות ההיסטוריה המשפחתית שלו. בסוף התהליך יתבצע אבחון קוגניטיבי במקביל לבדיקות מעבדה. כל חולה שאכן מאובחן עם ירידה קוגניטיבית יחויב בבדיקת CT בטרם ההחלטה על תחילת טיפול תרופתי.

מהו הטיפול במקרה כזה?

תרופות לטיפול בדמנציה מאפשרות לעכב את התקדמות המחלה במידה מסוימת. כמו כן, יומלץ על טיפול בדיכאון אם קיים צורך כזה, וכן על השלמה תזונתית באמצעות תוספי מזון רלוונטיים המותאמים לתוצאות בדיקת הדם. בנוסף,  חשוב לציין כי חלק מהתרופות שהחולה נוטל בשגרה עשויות להחמיר את הדמנציה. לפיכך, בהתאם לצורך יומלץ על שינוי תרופתי. מעבר לכך, חשוב שהחולה ישמור על סדר פעיל וקבוע מובנה וימצא בסביבה מוכרת. אחד הפרמטרים החיוניים ביותר הוא ניהול חיי חברה פעילים. למעשה, מסתבר שההשפעה של פעילות מסוג זה על המוח אף משמעותית יותר מזו של פעילות אחרת כמו פתירת תשבצים למשל. כדאי לעודד את החולה להיות בחברת אנשים, לצאת לפעילות במועדונים וכו'.

כיצד ניתן לסייע לחולה?

כשהמחלה מאובחנת אורח החיים משתנה בהדרגה. חשוב לדאוג להתאים את הבית לחיים החדשים, וליצור בו סביבה בטוחה יותר עבור החולה. למשל: כדאי לבחור בכיריים חשמליות המונעות שרפה, להרחיק את התרופות ולנהל את נטילתן ע"י בן משפחה או מטפל ועוד. עמותות שונות, כמו למשל ",עמותת "עמדא", מסייעות לחולים ולבני משפחתם לזכות בזכויותיהם. כיום עומדות לרשות  המטפלים גם קבוצות תמיכה שונות.

מדוע חשוב לאבחן את המחלה בזמן?

אמנם, לא ניתן לעצור את מחלת האלצהיימר. אולם, אבחונה בשלביה המוקדמים בהחלט מסייע להתכונן לבואה. זאת מאחר שהשפעותיה על אורח החיים רבות מתבטאות בהיבטים רבים – הן מבחינה חברתית, הן מבחינה כלכלית ובעיקר מבחינה נפשית. מעבר לכך, טיפול תרופתי בהחלט יכול לסייע למנוע את ההתדרדרות הצפויה.

חוסר חשק לבצע פעולות מסוימות. צילום: שאטרסטוק

דמנציה, זקנה או דכאון?: מה ההבדל?

חשוב לדעת כי ישנן תופעות רבות הקשורות להזדקנות הפיזיולוגיות שאינן בהכרח מעידות על דמנציה. למעשה, רב המבוגרים מעל גיל 80 מתקשים ללמוד פעולות חדשות כמו היכרות עם עולם המסכים או רכישת שפה חדשה, וזה בהחלט נורמלי וטבעי. בנוסף, בדומה לדמנציה, גם דכאון הוא מצב שעלול להתבטא בשכחה או בחוסר חשק לבצע פעולות מסוימות.

לסיכום: דמנציה היא שם כולל למספר מחלות הפוגעות בתפקוד הקוגניטיבי. בד"כ מדובר במצב המתפתח בהדרגה ובסופו של דבר מוביל לפגיעה משמעותית ביכולותיו של החולה, כמעט בכל היבט בחייו. אבחון מוקדם של המחלה וטיפול נפשי, תרופתי, טיפול משולב ושינוי באורח החיים בהתאם למצב - בהחלט יכולים לסייע להאט את קצב ההתדרדרות של המחלה ולשפר את איכות חייו של החולה ואף של משפחתו.

ד"ר עירית קנתור מומחית לרפואה גריאטרית ורפואת המשפחה, פסיכוגריטרית.

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors.