שקיפות עורפית: מומלץ לבצע יחד עם סקירת מערכות מוקדמת

בדיקת השקיפות העורפית היא בדיקת סקר, שבמקורה נועדה להעריך סיכון לתסמונת דאון ובהמשך גם לתסמונות כרומוזומליות אחרות, מומי לב ועוד. הסיכון ניתן כסיכון בסיסי לפי גיל האישה ושבוע ההיריון וסיכון משוקלל המכיל גם את תוצאת השקיפות העורפית.  במידה ומתקבל סיכון גבוה ניתן להמשיך בבירור.

הבדיקה נעשית בגישה בטנית. צילום: שאטרסטוק

כיצד מתבצעת בדיקת שקיפות עורפית?

בדיקת השקיפות העורפית הינה בדיקת אולטרה-סאונד.  ניתן לשקלל אותה גם עם בדיקות דם

בדיקת אולטרסאונד: בעורפו של כל עובר ישנו נוזל. מצב שבו כמות הנוזל גדולה - הנקרא גם שקיפות עורפית מוגברת או מעובה - עשוי לנבוע ממספר סיבות: פגיעה כרומוזומלית, כגון תסמונת דאון או בעיות כרומוזומליות אחרות; מומי לב; תסמונות גנטיות, זיהומים וכו'.

הבדיקה נעשית בגישה בטנית (ובמקרה של ראות בטנית גרועה גם בבדיקה נרתיקית). הממצאים של כמות הנוזל מועברים לתוכנת מחשב, המשקללת את גיל האישה, שבוע ההיריון ותוצאת בדיקת האולטרה-סאונד. באמצעות שקלול זה, ניתן לקבל הערכה סטטיסטית של סיכויי העובר לסבול מאחת הבעיות הללו.

בדיקת דם: לאחר בדיקת האולטרסאונד ובסמוך אליה, תתבצע בדיקת דם, הנקראת גם בדיקת סקר ביוכימית. בבדיקה זו, ייבחנו המדדים של שני חלבונים המופרשים על ידי העובר: PAPP-A ו- Free Beta HCG.  גם ערכים אלה מוכנסים לתוכנה ומתקבלת תשובה נוספת המשקללת את כל הנתונים הללו.

באיזה שלב של ההיריון ניתן לבצע את בדיקת השקיפות העורפית?

יש לבצע את בדיקת השקיפות העורפית בין שבוע 11 לשבוע 13 + 6 ימים. זאת, מכיוון שתוכנת המחשב בדקה נתונים עד שבוע הריון זה.

מה ניתן לעשות על סמך תוצאות בדיקת השקיפות העורפית?

תוצאה תקינה אינה מבטיחה בוודאות שהעובר אינו נושא מומים, זיהומים או בעיות כרומוזומליות, אך מעידה על סיכוי נמוך לבעיות אלה. באופן דומה, תוצאות שאינן תקינות אינן מעידות בהכרח על קיום מומים, זיהומים או בעיות כרומוזומליות - אך בעקבותיהן ניתן לפנות לייעוץ גנטי, ולהמשך בירור על ידי בדיקת סיסי שיליה או דיקור מי שפיר וע"י סקירת מערכות מפורטת.

מדוע מומלץ לשלב את בדיקת השקיפות העורפית עם סקירת מערכות מוקדמת?

סקירת מערכות מוקדמת היא בדיקת אולטרסאונד המתבצעת בגישה וגינלית בין שבוע 14 לשבוע 16. בבדיקה זו, נערכת סקירה מלאה של כל מערכות העובר, ובאמצעותה ניתן לאתר את המומים והבעיות העשויים להתפתח עד שלב זה של ההריון.

מטרת הכתבה הזאת היא להעלות את המודעות לאפשרות לבצע לא רק שקיפות עורפית, כלומר בדיקת הנוזל בעורפו של בעובר ה"מונח" בשלמותו לפנינו,  אלא לבצע סקירה מוקדמת יחד עם בדיקת השקיפות העורפית

על פי תפיסה זו, הקדמה קלה של סקירת המערכות המוקדמת לשבוע 13 (13-13.6) ושילובה עם בדיקת השקיפות העורפית, יניבו תוצאות טובות יותר. מדוע?

• רוב המומים העלולים להתגלות בסקירת המערכות המוקדמת יתגלו כבר בשבוע ה-13 להריון, כך שהקדמת הבדיקה לא תפגע משמעותית בממצאיה.
• בהינתן שקיפות עורפית מוגברת, כאמור, הנטייה המסורתית היא לשלוח את האישה לבדיקת סיסי שליה או לדיקור מי שפיר, אך גם אם הבדיקות הגנטיות הללו יהיו תקינות, עדיין עשויים להתגלות בהמשך מומים חמורים, אותם ניתן היה לגלות בסקירת מערכות מוקדמת.

במידה ובסקירה המוקדמת יימצאו מומים / ממצאים  חמורים  -  ניתן יהיה לשלוח האישה מידית לבדיקת סיסי שלייה לשלילת בעיות כרומוזומליות ו/או להפסיק ההיריון ללא צורך בבדיקות נוספות במקרה של מומים שאינם מאפשרים חיות. יש לציין שהפסקת הריון מוקדמת כרוכה בסיכון פחות לסיבוכים הנובעים מהפעולה.

קבלת מידע מוקדם על העובר. צילום: שאטרסטוק

האם ביצוע של שקיפות עורפית יחד עם סקירת מערכות מוקדמת מאפשר לוותר לחלוטין על הבדיקות הגנטיות (סיסי שליה ודיקור מי שפיר)?

התשובה שלילית. סקירה תקינה לחלוטין אינה שוללת בעייה כרומוזומלית. כאמור,  במקרה של שקיפות עורפית מעובה ו/ או ממצאים מבניים בסקירה, ניתן לבצע מידית בדיקת סיסי שלייה.  יש לציין בעקבות המחקרים שבצענו,  שאם לא נמצא כל מום מבני בעת הסקירה המוקדמת,  הסיכוי לבעיה כרומוזומלית יורד באופן חד, וכך יכולה האשה להגיע לבדיקת סיסי השלייה או דיקור מי השפיר רגועה יותר.

לסיכום: בדיקת השקיפות העורפית, הנעשית בשבוע 11-13.6, בודקת את הנוזל בעורפו של העובר ונותנת סכון סטטיסטי לבעיה כרומוזומלית ועוד אצל העובר. אנו חושבים כיום שאין מקום לביצוע שקיפות ערפית בלבד, אלא יש להקדים הסקירה המוקדמת לשבוע 13-13.6 ולשלבה עם בדיקת השקיפות העורפית. 

פרופ' ירון צלאל הוא מומחה במיילדות וגינקולוגיה, אולטרסאונד, מרכז רפואת מומחים תל אביב.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.